תחזיות התפתחות האוכלוסייה בישראל לפי מגזרים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה תחזית אוכלוסייה עד שנת 2065. ככל שהתחזית רחוקה יותר, כך גוברת האי-ודאות. הם הכינו כמה תחזיות, לפי צפי לגידול אוכלוסייה גבוה, בינוני ונמוך.

לפי התחזית הגבוהה, בשנת 2040 תמנה אוכלוסיית ישראל 14,160 מיליון נפש, לפי התחזית הבינונית 13,220 מיליון נפש ולפי התחזית הנמוכה "רק" 12,270 מיליון נפש.

אותי התחזיות מפחידות, מפני שאינני מבחין שהממשלה עושה משהו כדי להתמודד עם ההשלכות שלהן. לא עם הגידול בסך הכולל של האוכלוסייה – ולא עם השינויים בהרכבה. לפי כל התחזיות שיעור החרדים ושיעור הערבים צפויים לגדול, ושיעור היהודים ה"חופשיים" – אלה שמשרתים בצבא, עובדים ומשלמים מס הכנסה – צפוי לקטון. לפי התחזית הבינונית, בערך בשנת 2050 האוכלוסיות הערבית והחרדית ימנו יותר ממחצית האוכלוסייה הכללית.

מטרת המאמר הזה היא לברר את מגמות ההתפתחות של האוכלוסייה בישראל בשנים האחרונות ואת מגמות ההתפתחות במגזרים השונים: החופשיים (החילונים), החרדים, הדתיים-לאומיים והערבים.

כאשר בוחנים את הנתונים של התפתחות סך האוכלוסייה בשנים 1990 עד 2019 (ראו לוח 1), אנו רואים שחלקה של האוכלוסייה הערבית גדל  מ-18.1% ל-21% ומשקלה של האוכלוסייה היהודית פחת בהתאם (מרבית אלה שמוגדרים בלוח 1 "אחרים" הם עולים מברית המועצות שאינם נחשבים יהודים לפי הרבנות בישראל).

לוח 1 – האוכלוסייה (באלפים)

המקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שנתון מס' 71 2020 לוח 2.1

השינויים בממדים של הרכב האוכלוסייה כולה, כ-3% בשלושים שנה, הם מטבע הדברים איטיים. כדי לראות לאיזה כיוון השינויים מוליכים מוטב לבחון מה קורה בגילים הצעירים. לפיכך בלוח 2 מוצגים נתונים על הרכב האוכלוסייה של התלמידים בבתי הספר היסודיים.

לוח 2 – תלמידים בבתי הספר היסודיים

המקור: למ"ס שנתון מס' 71 2020 לוח 4.6

• 2008 – שנתון מס' 60
• 2009 – שנתון מס' 61 לוח 8.7
• 2015 – שנתון מס' 67 לוח 8.5
• 2016 – שנתון מס' 68 לוח 8.5

מהנתונים בלוח 2 אפשר להבחין בשתי תופעות מעניינות. התופעה הבולטת והחשובה היא שמשנת 2015 מספר התלמידים הערבים פוחת. חלקם של התלמידים הערבים בבתי הספר היסודיים פוחת מאז שנת 2010. אותה תופעה משתקפת בתפנית בחלקם של שני המגזרים – היהודים והערבים. ייתכן שהתפנית הזאת קשורה בשאלה על השפעת הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2002 עד 2006 על שיעורי הילודה, הן של נשים ערביות והן של נשים יהודיות.

בשנת 2002 נקבע בחוק ההסדרים כי נקודות הקצבה לא יעודכנו וקצבאות הילדים יקוצצו ב-15%. ביוני 2003, במסגרת "חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל" ו"חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004" הונהג שינוי נוסף בקצבאות הילדים. הוחלט כי ילדים שנולדו אחרי יוני 2003 יקבלו קצבה אחידה של 144 ש"ח וכי הקצבאות לילדים השלישי ולילדים נוספים במשפחה יקטנו לרמה הזאת בהדרגה מאוגוסט 2003 עד ינואר 2009.

קצבאות הילדים לא עודכנו בהתאם לעליית המחירים עד סוף 2005. גם בשנת 2004 הונהג קיצוץ, הפעם של 24 שקל מקצבאות הילד הראשון עד השלישי. חלק מן ההפחתות האלה פג תוקפן החל מינואר 2006. כדי לברר את השפעת הקיצוצים, ואת ההשפעה של ביטולם, איעזר בנתונים ספציפיים יותר ואשתמש במספר התלמידים בכיתות א בשנים הרלוונטיות. הנתונים האלה יאפשרו לברר עוד כמה שאלות.

לוח 3 – תלמידים בכיתה א בבתי ספר עבריים, לפי פיקוח

המקור: למ"ס

הנתונים בלוח 3 מראים כיצד הושפעו דפוסי הילודה מקיצוץ קצבאות הילדים בשנים 2002 עד 2006. הילדים שנולדו בשנים 2003 עד 2007 הגיעו לכיתה א בשנים 2009 עד 2014. ואכן, לפי הנתונים בשנים אלה חלו ירידה או קיפאון במספרי התלמידים שהגיעו לכיתות א בזרמים השונים של החינוך העברי. בחברה החרדית, שקיצוץ הקצבאות השפיע עליה השפעה משמעותית ביותר, משנת 2009 לשנת 2010 פחת מספר התלמידים בכיתות א בכמעט אלף תלמידים. בחמש השנים 2009 עד 2014 היה גידול מועט, בשיעור של 15%, במספר התלמידים בזרם החרדי, בעוד שבחמש השנים הקודמות – 2005 עד 2009 – גדל מספר התלמידים ב-33%.

הנתונים מצביעים על שלוש תופעות נוספות: ירידה הדרגתית של חלקו של הזרם הממלכתי בין התלמידים; קיפאון בחלקו של הזרם הממלכתי-דתי; וגידולו של זרם החינוך החרדי. משנת 2000 (תש"ס) עד שנת 2020 (תש"ף) גדל מספר התלמידים בזרם החרדי ב-110%, כלומר יותר מהוכפל, בעוד שבזרם הממלכתי-דתי גדל מספר התלמידים רק ב-53% ובזרם הממלכתי ב-36% בלבד. מכאן שהירידה במספר הילדים שנולדו במגזר החרדי בשנים 2009 עד 2014, שקשורה בקיצוץ קצבאות הילדים, נפסקה עם ביטול הקיצוצים והעלאת הקצבאות.

לוח 4 – ריבוי טבעי. שיעור ל-1,000 נפש

מקור: למ"ס שנתון 71 2020 לוח 2.30, שנתון 68 2017 לוח 2.30

הגידול במספר התלמידים בבתי הספר של המגזר החרדי היא בשורה מסוכנת. חלק ניכר מבתי הספר של תתי-הזרם החרדי אינם מלמדים את "מקצועות הליבה" הנדרשים בכלכלה מודרנית. לכן חשוב שיוקטנו קצבאות הילדים, וכך כנראה תצטמצם הילודה במגזר החרדי. מן הראוי שהקטנת הקצבאות תיעשה ברגישות ובנחישות.

לעומת זאת, הירידה במספר הילדים במגזר הערבי, שנמשכת כבר כ-20 שנה בקירוב (ראו לוחות 3 ו-4) וכנראה התחילה בשנים קודמות, משקפת מהפכה חברתית מרחיקת לכת שמתרחשת במגזר הערבי.  המהפכה התחילה בהחלת חוק חינוך חובה על הבנות הערביות. הגידול במספר הילדות שלמדו קרוא וכתוב, רכשו השכלה ולמדו על זכויותיהן הביא לכך שיותר נשים מסרבות ללדת ילדים רבים כפי שעשו אימותיהן. למהפכה החברתית הזאת יש השלכות רבות בתחומים שונים, וזאת עוד לפני שהגיעה לכל חלקי המגזר הערבי. היא עדיין נמשכת, ותביא לעוד שינויים בדפוסי הצריכה, בשיעור התעסוקה של נשים ובאורח החיים באופן כללי.