תחזיות התפתחות האוכלוסייה בישראל לפי מגזרים

האם אפשר לשנות את כיוון ההתפתחות?
תמונה של אליהו עם כובע
ד"ר אליהו בורוכוב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה תחזית אוכלוסייה עד שנת 2065. ככל שהתחזית רחוקה יותר, כך גוברת האי-ודאות. הם הכינו כמה תחזיות, לפי צפי לגידול אוכלוסייה גבוה, בינוני ונמוך.

לפי התחזית הגבוהה, בשנת 2040 תמנה אוכלוסיית ישראל 14,160 מיליון נפש, לפי התחזית הבינונית 13,220 מיליון נפש ולפי התחזית הנמוכה "רק" 12,270 מיליון נפש.

אותי התחזיות מפחידות, מפני שאינני מבחין שהממשלה עושה משהו כדי להתמודד עם ההשלכות שלהן. לא עם הגידול בסך הכולל של האוכלוסייה – ולא עם השינויים בהרכבה. לפי כל התחזיות שיעור החרדים ושיעור הערבים צפויים לגדול, ושיעור היהודים ה"חופשיים" – אלה שמשרתים בצבא, עובדים ומשלמים מס הכנסה – צפוי לקטון. לפי התחזית הבינונית, בערך בשנת 2050 האוכלוסיות הערבית והחרדית ימנו יותר ממחצית האוכלוסייה הכללית.

מטרת המאמר הזה היא לברר את מגמות ההתפתחות של האוכלוסייה בישראל בשנים האחרונות ואת מגמות ההתפתחות במגזרים השונים: החופשיים (החילונים), החרדים, הדתיים-לאומיים והערבים.

כאשר בוחנים את הנתונים של התפתחות סך האוכלוסייה בשנים 1990 עד 2019 (ראו לוח 1), אנו רואים שחלקה של האוכלוסייה הערבית גדל  מ-18.1% ל-21% ומשקלה של האוכלוסייה היהודית פחת בהתאם (מרבית אלה שמוגדרים בלוח 1 "אחרים" הם עולים מברית המועצות שאינם נחשבים יהודים לפי הרבנות בישראל).

לוח 1 – האוכלוסייה (באלפים)

שנה סה"כ יהודים אחרים ערבים יהודים ואחרים ערבים
           ב-% מסה"כ
1990 4822 3947   875 81.9 18.1
2000 6369 4955 225 1189 81.3 18.7
2010 7695 5802 320 1573 79.6 20.4
2015 8463 6335 371 1758 79.2 20.8
2019 9141 6773 448 1919 79.0 21.0

המקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שנתון מס' 71 2020 לוח 2.1

השינויים בממדים של הרכב האוכלוסייה כולה, כ-3% בשלושים שנה, הם מטבע הדברים איטיים. כדי לראות לאיזה כיוון השינויים מוליכים מוטב לבחון מה קורה בגילים הצעירים. לפיכך בלוח 2 מוצגים נתונים על הרכב האוכלוסייה של התלמידים בבתי הספר היסודיים.

לוח 2 – תלמידים בבתי הספר היסודיים

שנה יהודים ערבים שיעור היהודים (%) שיעור הערבים (%)
1990 486,468 139,600 77.8 22.2
2000 549,558 179,446 75.4 24.6
2008 * 597,668 232,033 72.0 28.0
2009 * 609,522 238,909 71.8 28.2
2010 627,210 244,980 72.0 28.0
2015 * 722,587 262,523 73.4 26.6
2016 * 729,476 257,229 73.9 26.1
2020 824,266 246,866 77.0 23.0

המקור: למ"ס שנתון מס' 71 2020 לוח 4.6

  • 2008 – שנתון מס' 60
  • 2009 – שנתון מס' 61 לוח 8.7
  • 2015 – שנתון מס' 67 לוח 8.5
  • 2016 – שנתון מס' 68 לוח 8.5

 

מהנתונים בלוח 2 אפשר להבחין בשתי תופעות מעניינות. התופעה הבולטת והחשובה היא שמשנת 2015 מספר התלמידים הערבים פוחת. חלקם של התלמידים הערבים בבתי הספר היסודיים פוחת מאז שנת 2010. אותה תופעה משתקפת בתפנית בחלקם של שני המגזרים – היהודים והערבים. ייתכן שהתפנית הזאת קשורה בשאלה על השפעת הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2002 עד 2006 על שיעורי הילודה, הן של נשים ערביות והן של נשים יהודיות.

בשנת 2002 נקבע בחוק ההסדרים כי נקודות הקצבה לא יעודכנו וקצבאות הילדים יקוצצו ב-15%. ביוני 2003, במסגרת "חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל" ו"חוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004" הונהג שינוי נוסף בקצבאות הילדים. הוחלט כי ילדים שנולדו אחרי יוני 2003 יקבלו קצבה אחידה של 144 ש"ח וכי הקצבאות לילדים השלישי ולילדים נוספים במשפחה יקטנו לרמה הזאת בהדרגה מאוגוסט 2003 עד ינואר 2009.

קצבאות הילדים לא עודכנו בהתאם לעליית המחירים עד סוף 2005. גם בשנת 2004 הונהג קיצוץ, הפעם של 24 שקל מקצבאות הילד הראשון עד השלישי. חלק מן ההפחתות האלה פג תוקפן החל מינואר 2006. כדי לברר את השפעת הקיצוצים, ואת ההשפעה של ביטולם, איעזר בנתונים ספציפיים יותר ואשתמש במספר התלמידים בכיתות א בשנים הרלוונטיות. הנתונים האלה יאפשרו לברר עוד כמה שאלות.

לוח 3 – תלמידים בכיתה א בבתי ספר עבריים, לפי פיקוח

שנה סה"כ ממלכתי ממלכתי דתי חרדי
תש"ן 1990 69,248 49,512 15,373 4,363
תש"ס 2000 84,151 51,248 16,478 16,325
תשס"ה 2005 89,842 51,929 13,476 20,394
תשס"ט 2009 95,646 53,179 18,555 23,912
תש"ע 2010 104,308 57,786 20,027 27,224
תשע"א 2011 102,467 56,767 19,673 26,027
תשע"ב 2012 107,485 59,547 20,630 28,268
תשע"ג 2013 107,388 39,385 20,618 27,385
תשע"ד 2014 109,226 60,838 20,971 27,416
תשע"ה 2015 119,108 66,104 23,107 29,896
תש"ף 2020 129,570 69,838 25,395 34,336

המקור: למ"ס

הנתונים בלוח 3 מראים כיצד הושפעו דפוסי הילודה מקיצוץ קצבאות הילדים בשנים 2002 עד 2006. הילדים שנולדו בשנים 2003 עד 2007 הגיעו לכיתה א בשנים 2009 עד 2014. ואכן, לפי הנתונים בשנים אלה חלו ירידה או קיפאון במספרי התלמידים שהגיעו לכיתות א בזרמים השונים של החינוך העברי. בחברה החרדית, שקיצוץ הקצבאות השפיע עליה השפעה משמעותית ביותר, משנת 2009 לשנת 2010 פחת מספר התלמידים בכיתות א בכמעט אלף תלמידים. בחמש השנים 2009 עד 2014 היה גידול מועט, בשיעור של 15%, במספר התלמידים בזרם החרדי, בעוד שבחמש השנים הקודמות – 2005 עד 2009 – גדל מספר התלמידים ב-33%.

הנתונים מצביעים על שלוש תופעות נוספות: ירידה הדרגתית של חלקו של הזרם הממלכתי בין התלמידים; קיפאון בחלקו של הזרם הממלכתי-דתי; וגידולו של זרם החינוך החרדי. משנת 2000 (תש"ס) עד שנת 2020 (תש"ף) גדל מספר התלמידים בזרם החרדי ב-110%, כלומר יותר מהוכפל, בעוד שבזרם הממלכתי-דתי גדל מספר התלמידים רק ב-53% ובזרם הממלכתי ב-36% בלבד. מכאן שהירידה במספר הילדים שנולדו במגזר החרדי בשנים 2009 עד 2014, שקשורה בקיצוץ קצבאות הילדים, נפסקה עם ביטול הקיצוצים והעלאת הקצבאות.

לוח 4 – ריבוי טבעי. שיעור ל-1,000 נפש

שנים יהודים ערבים
2004-2000 12.2 30.2
2009-2005 13.5 24.6
2014-2010 14.8 21.8
2019 13.6 20.1

מקור: למ"ס שנתון 71 2020 לוח 2.30, שנתון 68 2017 לוח 2.30

 

הגידול במספר התלמידים בבתי הספר של המגזר החרדי היא בשורה מסוכנת. חלק ניכר מבתי הספר של תתי-הזרם החרדי אינם מלמדים את "מקצועות הליבה" הנדרשים בכלכלה מודרנית. לכן חשוב שיוקטנו קצבאות הילדים, וכך כנראה תצטמצם הילודה במגזר החרדי. מן הראוי שהקטנת הקצבאות תיעשה ברגישות ובנחישות.

לעומת זאת, הירידה במספר הילדים במגזר הערבי, שנמשכת כבר כ-20 שנה בקירוב (ראו לוחות 3 ו-4) וכנראה התחילה בשנים קודמות, משקפת מהפכה חברתית מרחיקת לכת שמתרחשת במגזר הערבי.  המהפכה התחילה בהחלת חוק חינוך חובה על הבנות הערביות. הגידול במספר הילדות שלמדו קרוא וכתוב, רכשו השכלה ולמדו על זכויותיהן הביא לכך שיותר נשים מסרבות ללדת ילדים רבים כפי שעשו אימותיהן. למהפכה החברתית הזאת יש השלכות רבות בתחומים שונים, וזאת עוד לפני שהגיעה לכל חלקי המגזר הערבי. היא עדיין נמשכת, ותביא לעוד שינויים בדפוסי הצריכה, בשיעור התעסוקה של נשים ובאורח החיים באופן כללי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. ומה עם הדתיים הלאומנים הקיצוניים שאינם חרדים, ומה עם הערבים? מה בסוף נשאר כאן להחזיק את המדינה היקרה שלנו?

  2. תגובה למגיבים
    אם הממשלה לא עושה כלום בנושא בתחום הזה, לא תשתנה המגמה. ליברמן הציע עכשיו לעשות משהו. נחכה לראות מה יקרה עם היוזמה שלו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים