רכבת הרים או קרוסלה מסתובבת?

תהליכי התכנסות פנימה ופיצול החוצה בחברה הישראלית
תמונה של דודי אילת
ד"ר דודי אילת

בנובמבר 2016 כתבתי מאמר באתר זה ושמו "השד יוצא שוב מהבקבוק?". במאמר העליתי אפשרות של מלחמת אזרחים בארצות הברית או בישראל על רקע אירועים פוליטיים וחברתיים.

עברו פחות מחמש שנים ודומה כי האירועים האחרונים בישראל, החל מאסון הר מירון, שבו ניספו 45 אנשים, ועד למהומות הדמים בין ערבים מוסלמים ליהודים ברחבי הארץ, רק חידדו את מצב החברה הישראלית המפוצלת בין מגזרים שפערים גדולים ביניהם – תפיסתיים, דתיים, ערכיים – ללא חוזה חברתי בסיסי ומעודכן, כלומר אמנה חברתית. וכך עולה שוב ההסתברות לפריצת מלחמת אזרחים.

האמנה החברתית עצמה, על פי ז'אן ז'ק רוסו, היא ביטוי להסכם תאורטי או ממשי בין פרטים אשר התאגדו כדי למנוע מצב שבו תהיה ביניהם מרות בלתי צודקת, שאינה מייצגת אותם כראוי. השאיפה היא ליצור מערכת שבה קיים שוויון כוחות בסיסי ואף פרט אינו נחות מאחר בשל מוצאו או מעמדו החוקי. האמנה החברתית היא חלופה לשני מצבים תאורטיים: מצב שבו כל הפרטים במלחמה מתמדת חסרת הגבלה, המביא לפגיעה בכול, ומצב של מוקד כוח מרכזי המנצל חוזק יחסי על מנת לשמר את כוחו.

במשך שנים רבות הצטברו בחברה הישראלית פערים בין אוכלוסיות, בגלל השקעה תקציבית לא מאוזנת במגזרים השונים, בגלל שילוב לא מספק בשוק התעסוקה, בגלל חוסר טיפול בבעיות שורש של אלימות וריבוי נשק במגזר הערבי ושל פלגים קיצוניים במגזר החרדי ובגלל אפליה מתמשכת של מגזרים שונים באוכלוסייה, הן בחברה היהודית והן בכלל החברה הישראלית. כל אלה יצרו שבטיות ופיצול כלכלי וחברתי בין קבוצות אוכלוסייה שונות. מדדים כלכליים, כמו מדד ג'יני לאי שוויון ופרסומי מחקרים של הלמ"ס ומרכז המידע והמחקר של הכנסת, מעידים על כך כבר שנים לא מעטות.

הביטוי של פערים אלו והעמקתם דרך המערכת הפוליטית והמפלגות המייצגות מגזרים שונים החריפו את הניגודים והובילו לחרמות של מנהיגי המגזרים כלפי מגזר אחר ובינם לבין עצמם על רקע אישי. כתוצאה מכך הואצו פיצולים חברתיים ובעיקר נבלמה היכולת להקים ממשלה ולקבל החלטות, ונוצרו בעיות קשות של משילות בפועל מבחינת יכולת אכיפה של חוק וסדר.

באנלוגיה לעולם הפיזיקה דומה ששני כוחות חזקים פועלים זה זמן רב על החברה הישראלית.

אחד הוא הכוח הצנטריפוגלי – הכוח הנוצר כתוצאה מסיבוב גוף הנתון בתנועה מעגלית ומושך את הגוף החוצה. בחיי היום-יום אנו מרגישים את הכוח הצנטריפוגלי כמשיכה כלפי חוץ בקרוסלה מסתובבת, או כלפי קירות המכונית כאשר היא מבצעת סיבוב. ככל שהקרוסלה מסתובבת במהירות גבוהה יותר, כך הכוח הצנטריפוגלי חזק יותר, וקשה יותר שלא לעוף מהקרוסלה.

בהקשר לחברה הישראלית כוחות אלו הם הכוחות של אלימות בין-מגזרית וחוסר משילות הולכת וגוברת. אלו מאיימים ליצור מעין "מדינות" שונות ועוינות בתוך החברה הישראלית כמצב קבוע.

לעומת הכוח הצנטריפוגלי קיים הכוח הצנטרפטלי, המוגדר ככוח הגורם לגוף לנוע במסלול מעגלי המכוון לכיוון המרכז. דוגמה לכוח זה היא תנועת רכבת הרים לאורך מסילה מעגלית – הרכבת נוסעת במהירות גבוהה אך נשארת צמודה למסילה גם במצבים של לולאה מעגלית. הכוח הצנטרפטלי, המושך פנימה וממרכז את הגוף, מנוגד לכוח הצנטריפוגלי, המושך את הגוף החוצה.

בהקשר של החברה הישראלית, איומים חיצוניים כמו ההתמודדות הנוכחית עם ארגון הטרור חמאס וקיצוניים ערבים ויהודים מייצרים כוחות הנעים פנימה לאיחוד זמני, לפחות בחלק ניכר וגדול בציבור הישראלי, הן יהודים והן ערבים. האיחוד וההתכנסות פנימה נובעים מאיום משותף של אובדן הביטחון במרחב הציבורי, הן מחמת רקטות הרסניות והן מחמת פורעים משני צידי המתרס במגזרים השונים. זוהי התגובה כלפי הכוחות השליליים המושכים החוצה לפיצול.

הבעיה היא שההתכנסות פנימה חזקה מהפיצול רק בעתות חרום. השאיפה היא שיחסי כוחות כאלה יהיו המצב בדרך כלל, כתהליך חברתי ופוליטי בריא שמגובה במדיניות ממשלתית באמצעות מנהיגות פוליטית מאחדת.

בספר משלי נכתב הביטוי "לא לעולם חוסן", שמשמעותו שאף אם לאדם יש כוחות רבים, למשל כוחות נפשיים, שכליים, פיזיים, חברתיים או כלכליים, הכוחות הללו אינם קיימים לנצח, והם עשויים לעזוב אותו ביום מן הימים. הדברים נועדו לסגל לאדם את מידת הענווה, כיוון שיחשוב על הכוחות שבידו בהסתכלות לעתיד. מדינת ישראל, כמדינה חזקה צבאית וכלכלית, חייבת להסתכל עתידית על המתרחש בתוכה פנימה, כי לא לעולם חוסן.

האירועים האחרונים, בעיקר במישור הפנים-ארצי – ההתנגשויות בין ערבים ליהודים, הפגיעה הקשה בדו-קיום – הם רמזור אדום ובוהק להנהגה הפוליטית בישראל. אירועים אלו מחייבים את ההנהגה, ואת כולנו, לבנות אמנה חברתית משותפת, מגובה במדיניות, בתקציבים וביישום בפועל. אמנה חברתית כזאת תחזק את הכוחות המושכים פנימה ותחליש את הכוחות המושכים לפיצול החוצה.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

18 תגובות

    1. שלום הניה.
      כשהחום עולה כל פעם לאט לאט הצפרדע (אנחנו)לא מרגישה שהיא מתבשלת

  1. זה לא פילוג
    זה קרע שבו כל חלק בעם ובמפלגה מתפלג לפלג משנה
    שמתפצלים כל אחד הפלגים
    שנקרעים כל אחד לכל מיני מיני פיסות
    שנקרעות לחלקיקים שרבים זה עם כל היתר
    איך כל זה יכול להתחבר?

    1. שלום כינרת
      שאלה טובה.
      מנהיגות מאחדת? חוקה?
      או מידי פעם מלחמות מאחדות נגד אוייב חיצוני….

  2. ברכות
    על המאמר ועל הידע הרב בתחום הפיזיקה..
    אבל
    אינני רואה איך אמנה חברתית תשנה את המצב הפוליטי שממנו נגזרות כל הפילוגים והשנאה בין אחד לשני ובמיוחד בין עם א' לעם ב' או ג' { כמו חוק הלאום לעומת הדרוזים וכדומה }.
    לדעתי כל עוד תהיינה מפלגות עדתיות הפילוג וההסתה תמשך מעל או מתחת לפני הקרקע.
    האם אנואר סאדעת צדק ? אולי טעה במספר השנים ..

    1. שלום אורי
      תודה על תגובתך.
      השימוש במונחים מתחום הפיזיקה היה רק לחדד ולהוסיף.
      לעצם העניין -אמנה חברתית היא רק כלי אחד וחשוב שחייב להות מגובה בתקציבים ומעשים.
      כלומר החקיקה ,המהלכים של המינהל הציבורי הנובעים מימנה(איסוף נשק,הרשאות בנייה,אכיפת חוק,תיגבור מישטרתי,הגדלת מיכסות בהעדפה מתקנת ועוד ועוד)אלו מהלכים שצריכים להתבצע ולאותת על הגברת יכולת המשילות בדגש על האינטרס הציבורי הרחב ביותר.
      חקיקה מבדלת,אינטרנסטית שנועדה לשרת ציבורים ייחודיים ומיגזריים פועלת הפוך נגד ההתקרבות ומייצרת פילוג הולך וגובר.

  3. כאשר היום השמיעו בטלויזיה ראיון עם איש שב"כ לשעבר המזוהה בשמו, אשר קובע נחרצות כי הרצח הפוליטי הבא הוא רק שאלה של זמן, זה אומר שכבר נחצה הקו האדום. כולי תקווה שהוא טועה. ואם הוא לא טועה העסק אבוד.

    1. רצח בכלל ורצח פוליטי הוא נקודת הקצה של הפילוג הרטוריקה המתלהמת והקיטוב.אם לא מטפלים בשורשים אז הפירות מורעלים.אכן מאוד מסוכן כפי שציינת.מסכים איתך.

  4. הכוחות הקורעים גוברים בבירור על הכוחות המאחדים, כי זה האינטרס של רוב המנהיגים שמול עיניהם רואים רק את האינטרסים הצרים שלהם. זה יעלה לנו ביוקר רב יותר ממה שרוב האנשים מבינים. גם אם תורכב היום ממשלה זה לא יעזור ולא יבלות את ההתדרדרות הלאומית.

    1. שלום אורי
      תודה על תגובתך.
      אם כך מה אתה מציע?
      מה הפיתרון?
      דודי

  5. זה לא תהליך פירוק, זה תהליך התפוררות שמריץ את עצמו עד חלקיקי חלקיקים

    1. שלום זאב
      תודה על תגובתך.
      אם כך מה העתיד?
      מה הפתירון? זה בלתי הפיך לדעתך?

    2. זה לא תהליך התפוררות. זה משהו עוד יותר מדאיג. זאת התפוצצות. כדברי המשורר: אין תקווה.

  6. בהחלט יתכן שהממשלה האנטי ביבי המורכבת מכל כך הרבה מפלגות כל כך שונות תתחיל להבהיר לעם שאפשר להתחבר ולמצוא מכנים משותפים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך