היחיו יחדיו?

הצעה לפתרון הסכסוך בין הערבים הפלסטינים ליהודים
תמונה של אהרון
פרופ' אהרון צינר

כל המתבונן נכוחה במראות ההרס של רכוש יהודים והאלימות הפיזית נגדם בלוד, בעכו ובעוד ערים מעורבות שואל עצמו מדוע ולמה. מה מזין את מעיינות השנאה התהומית הניבטת מעיניהם של אותם פורעים ערבים-פלסטינים ישראלים? שנאה זו לא נותרה בגדר העוויות גופניות, אלא הניעה אותם לעשות לינץ' באזרחים חפים מפשע ולשרוף קודשי ישראל (בתי כנסת וספרי קודש).

היו שטענו כי זו תוצאה של הצטברות תסכול רב שנים עקב היותם של הערבים הפלסטינים ישראלים מקופחים ומופלים לרעה על ידי המדינה היהודית. נניח שזה היה נכון: אתם החשים מקופחים ומופלים לרעה, הפנו את הזעם שלכם כנגד אותם גורמים, מנגנונים וסוכנים שלטוניים האחראים לכך. מה אשמה גברת מילר משכונת אשכול שבזזו את כל רכושה ושרפו את ביתה? מה אשמתו של בכור ג'אן הי"ד שנרצח בשנת 2000 כאשר ערבים זרקו סלעים על רכבו? ובכלל, האם זו דרך נאורה, מוסרית ולגיטימית להיאבק בקיפוח ובאפליה?

היהודים נרדפו עד צוואר, נרמסו, הושפלו, קופחו, הופלו לרעה במשך מאות בשנים בתפוצות שבהן חיו. האם שמענו כי הם בזזו, שרפו רכוש שכניהם או עשו בהם שפטים? בחברה הערבית-פלסטינית, למרבה הצער, תרבות של אלימות היא נורמטיבית. האם יש בעידן המודרני חברה אחרת שבה המשפחה נותנת לגיטימציה לכך שאח רוצח אחותו, בשר מבשרו, דם מדמו, בקור רוח ובכוונה תחילה על רקע כבוד משפחה? היש מגזר אחר שבו אחוז הרציחות מחמת סכסוכים בין-אישיים הוא כה גבוה?

אכן כן, החברה הערבית-פלסטינית בישראל חייבת לעשות חשבון נפש ולעקור מהשורש את האלימות כדרך לגיטימית של התנהגות. בן תרבות נותן פורקן לתסכולו, לאכזבתו ולכעסו עקב תחושה של קיפוח ואפליה בדרך של מחאה ציבורית, פעילות אזרחית ופוליטית לשינוי המציאות הבלתי-נסבלת לדידו.

נשוב לטענת הקיפוח והאפליה כעילה לפרוע ברכוש יהודי ולעשות שפטים ביהודים חפים מכל פשע. האומנם הערבים הפלסטינים בישראל כה מופלים לרעה ומקופחים? בתי המרקחת מעסיקים רוקחים ערבים בהמוניהם. בבתי החולים אחיות ורופאים ערבים ישראלים בולטים בשיעורם הגבוה. הנוסע בכביש ואדי ערה (נחל עירון) יכול להתמלא קנאה למראה הארמונות הפזורים לרוב ביישובים הערבים שלאורכו. הזה סימן לחוסר רווחה? ודאי שתמיד אפשר ורוצים יותר, וזו תכונה אנושית חיובית לשאוף להתקדם. ברם, אם אינך מצליח או אם שכנך מצליח יותר אין זו סיבה לגיטימית לפרוע בו.

דומני כי את השורש לשנאה התהומית יש לחפש עמוק יותר. הערבים הפלסטינים בישראל לא השלימו מעולם עם קיומם כמיעוט שווה זכויות אזרחיות במדינה יהודית. המדינה הזו שכה מיטיבה איתם – אם משווים את מצבם למצב אחיהם בארצות ערב – אינה חלק מזהותם. הם אינם חוגגים את חגה הלאומי, יום העצמאות, עבורם יום הולדתה של המדינה הוא יום אבל. אגב, לו היה להם אומץ היו עושים חשבון נפש ומודים שמה שקרוי נכבה זו אשמת החלטתם השגויה כקולקטיב לסרב לתוכנית החלוקה שהייתה מניבה מה שמבקשים כיום: שתי מדינות לאום לשני עמים.

ובכן, הבה יודו על האמת. הם לא משלימים עם קיום המדינה היהודית והימצאותם כאן של תושביה היהודים. זה מסביר את השנאה התהומית כלפי היהודים שהם מייסדיה ומקימיה של המדינה. השנאה הזו קיימת ומבעבעת כל הזמן מתחת לפני השטח ומעת לעת מתפרצת החוצה כמו לבה מהר געש.

הערבים הפלסטינים בישראל הם אינם כמו היהודים, שבכל הדורות בארצות תפוצותיהם הזדהו עם המדינות שבהן ישבו ותרמו להן אף על פי, שכאמור, לא תמיד האירו להם פנים.

הפתרון היחידי למצב זה הוא לעניות דעתי: הפרדה. שכונות נפרדות בערים מעורבות, דהיינו שכונות שבהן יחיו יהודים וערבים בנפרד זה מזה ולא זה לצד זה, ובארץ כולה הפרדה לקנטונים יהודיים ולקנטונים ערביים.

הקנטונים היהודיים יהיו כפופים שלטונית למדינה היהודית ואלה הערביים למדינה הערבית. מובן שאפשר שהקנטונים הללו ייבנו באותה שיטה ביהודה ושומרון. בין הקנטונים תהיינה כמובן דרכי גישה שתאפשרנה תנועה חופשית. כך יוכלו התושבים הערבים הפלסטינים המתגוררים כעת בישראל להניף דגלי פלסטין ולחוש זהות וגאווה לאומית עם מדינתם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

31 תגובות

  1. לא נראה מעשי שכונות לפי דת
    אם מישהו עובד בעיר שיש בה רק 20 בני מיעוטים?
    ואם מישהו מתחתן עם בן מיעוטים?
    וכן הלאה

    1. לא ברור לי מה הקשר בין עבודה לבין מספר המעוטים.
      אני מציע שתי עיריות בכל עיר כזו: אחת ערבית ואחת יהודית. כפיפות בכל אחת לחוקים ותקנות שלה. תנועה חופשית אך מנגנון שיטור בעל שניים להטת בטחונם ואכיפה בכל אחת

    1. עיריות נפרדות: יהודים לעירייה יהודית וערבים לעירייה ערבית. כמובן תנועה חופשית אלא שמי שנכנס לאזור היהודי כפוף לחוק הישראלי ובחלק הערבי לחוק הפלסטינאי. מתבקשים גם הסדרי שיטור להבטחת סדר ובטחון

  2. לעניות דעתי בעיית החיים המשותפים של יהודים – ערבים, בשטחי ארץ/מדינת ישראל.
    איננה בעיית הפרדה טכנית אלא בעיית מהות שורשית.
    כל זמן שתושבי הארץ הערבים ישאפו ויקוו שהיהודים "יעלמו" מכאן בדרך כלשהי, או "בעזרת" הערבים. כל פתרו טכני של הפרדות שכונות ערים וכו'. לא יכונו כאן חיים שלווים בצוותא.

  3. הרעיון יצירתי בעך אין סםק,אולם אני מסופק אם הוא ניתן ליישום.

  4. הניתוח מעמיק ומקצועי
    ניכר שפרופ צינר מדבר מעומק ליבו בשילוב נסיון מקצועי עשיר בניתוח המצב. ממליץ לאנשי התקשורת והדרג המדיני לעיין ויללמוד את הניתוח המוצג במאמר ולהגיע להחלטות פרואקטיביות לפתרון.

    אציין, כי איני חושב שהפיתרון המוצע במאמר מתאים במדינה ריבונית. הריבון במדינה זו הינו עם ישראל ואין מקום להניף דיגלי פלסטין בשטח המדינה. מי שמעוניין להניף דגל פלסטין מוזמן להעתיק את מגוריו לעזה או לירדן. מעבר לכך יש לשלול אזרחות מכל אזרח השותף בפיגוע לאומני נגד העם היהודי ולגרש אותו לאלתר ממדינת היהודים.

  5. אני מתנגד לחלוטין מפני שיש כאן התחלה של כניעה לטרור והתחלת ההפסד. זוהי מסירת ריבונית חלקית על א"י לידיים נוכריות. הרי ברגע שהתחלת זהו תקדים שמסמן את ההמשך: הקנטונים יהפכו לאוטונומיות, דה-פאקו ואז דה-יורה, ואכ"ח יגדילו את שטחן בצורה כזו או אחרת ע"י סכסוך תמידי עם כל מה שמתחכך בהן. הבעיה אינה גאוגרפית (הם לא מבקשים שטח וקנטונים) ולכן זה לא הפתרון.

    עמדתי בנדון מבוססת על הבנת תפקידו של הרוע בעולם. מדוע ישעיהו משבח את ה' כ "בורא רע" (מ"ה ז) ?
    תפקידו של הרוע בעולם הוא לאתגר את הטוב, להעצימו ולאפשר לאדם להיות שותף לקב"ה בעשיית הטוב והתגברות על הרע. ממש כמו מכשירי הכושר בחדר הכושר. היעלה על דעתו של המאמן לסגור את המכשירים בקנטון אחד ואת הספורטאים בקנטון אחר ?????
    זה גם פירוש "עזר כנגדו". העזר הוא ע"י ההתיצבות נגדו. הרי אדם שרק מקבל חיזוקים חיוביים לדרכו ללא ביקורת פשוט יתקע במקום ולא יתקדם כל חייו לשום מקום.

    הפתרון הוא מאד פשוט. עתה משהציגו ערביי ישראל את עצמם לעיני כל כבעיה כפי שהיו בתרפ"ט, ויש על כך הסכמה רחבה בציבור היהודי, פשוט תקצה המדינה משאבים לבעיה זו שעד היום נמנעו מלהשקיע כי לא העריכו שהיא קיימת.
    מדובר בעיקר שיטות של שב"כ, מודיעין כזה או אחר, וכן שינויי חקיקה כגון הוראות פתיחה באש בהתאם לסיכונים החדשים.
    זה עובד מצויין ביו"ש ואין סיבה שלא יעבוד גם כאן.

  6. הניתוח הוא טוב.
    יש בעיה עם ישום ההמלצות.
    לא בקלות אותם הערבים ששונאים אותנו יוותרו על יתרונות אזרחותם המלאה במדינה.
    זה נראה סותר ולא הגיוני, אבל זאת מציאות
    אנחנו היהודים מאוהבים בהגיון.אבל אצל רוב הגויים לאו דווקא כך.
    זאת גם דרך אגב אחת הבעיות של ההסברה שלנו.
    אנחנו מאמינים בכוח טיעונים הגיוניים, וששאר העולם דומה לנו,( ש זאת תמיד השערה מסוכנת). להרבה גויים, אין כל כך רגישות (receptivity) לטיעונים הגיוניים

  7. המאמר מקיף ומעניין ומשקף במדוייק את הסיבות שלא יתכן דו קיום. האירועים שקרו לאחרונה לצערנו ארעו לדעתי מהסיבה הפשוטה שהערבים הרגישו שהם יכולים לבצע את מעשיהם הרעים בלי הפרעה משמעותית מגופי האכיפה והמשפט. זכור לי סיפור מימי ילדותי על ערבי שהגיע למושבה פתח תקוה כדי לבצע גניבה והצליח לחזור לכפרו בשלום. אברהם שפירא , השומר הידוע מפ״ת, רכב לבדו על סוסו לכפר, שלף את הערבי מביתו והיכה אותו נמרצות במרכז הכפר לעיני כולם שלא העזו להתערב.

  8. רק שתי מדינות לשני עמים
    כולל חילופי שטחים
    כולל מעבר של מי שרוצה ממדינה בה הוא חי כמיעוט, למדינה בה הוא חלק מהרוב
    שום פתרון אחר לא ישים

  9. הכל צריך להתחיל מרצון טוב להגיע להסכמה. בלי זה אין סיכוי. ורצון טוב כזה אין בינתיים.

  10. בעצם ההצעה שלי היא שכלול של מה שאת מיעה ועובד מצויין בשוויץ, ארה"ב וקנדה
    חילופין שטחים מחייבים הזזת אוכלוסיות וזהו רעיון שלא צלח ולא יצלח. כל הניסיונות שנעשו בעבר בכיוון זה כשלו.
    לבד מכך,האם את רוצה לראות את המראות של עקורי גוש קטיף וסבל נפשי (מטופלים נפשית עד עצם הזה) והרס כלכלי.מה שאני מציע הוא להשאיר את האנשים במקומם ולשרטט גבולות בתבניות של קנטונים

  11. הרעיון טוב אבל מצריך אין סוף הסכמות והעלות. זאת לא האוירה שקיימת כאן אצלנו.

  12. ערב טוב! קראתי את דבריך המעניינים . דברים של טעם. מסכים עם ניתוח הבעיה. הפתרון המוצע על ידך: הפרדה בין יהודים לערבים, שכונות נפרדים. נראה על פניו הגיוני אך חסר לי כלים להבין לעומק את המשמעות של זה. הפתרון השני, לא נראה לי. זיקה שלטונית של ישובים ערביים למדינה או ישות פלסטינים זה להסגיר חלקים מארץ ישראל לגויים. הערבים לא הפנימו שארץ ישראל היא נחלת אבותינו, ומדינת ישראל היא מדינה יהודית ולהם יש זכות לגור כאן ולקבל את כל הנדרש לאזרח שגר במדינה: עבודה. חינוך. רפואה . בטחון אישי וכו'. אך השלטון הוא יהודי. צריך לשתף פעולה עם מי שרוצה להתפרנס ולחיות בכבוד במדינת ישראל. להלחם בפשיעה. לאסוף נשק בלתי חוקי. לעצור פושעים ולהכניס אותם לכלא. מי שינקוט בטרור צריך לשלול את אזרחותו ולגרש אותו לשומרון או לעזה. זה יצור הרתעה אצלם. מבחינתם הערבים ביהודה שומרון הם אזרחים סוג ב. אני מסופק אם הממשלה מסוגלת לנקוט בצעדים אלו. הרבה תפילות. תכוון במי שבירך למדינת ישראל. "ושלח אורך ואמתך לשריה ויועציה". שבת שלום!

  13. מה שהציע פרופ' אהרון צינר קיים בפועל בשטחי יהודה ושומרון ובמידה מסויימת גם בירושלים. ההפרדה הזאת קיימת גם ביננו ובין הדרוזים והיא קיימת גם בגליל. גם בגולה היו יהודים שאולצו לגור בגיטאות או בתחום מושב. אפשר להרחיב את הרעיון ולהקים שתי מדינות עברית וערבית בכל ארץ ישראל עם חלוקה טריטוריאלית לא רצופה. זאת הייתה בעצם החלוקה שנעשתה ב 1947 שהיהודים קבלו אותה והערבים דחו אותה. אם הקשרים בין החלקים יהיו כמו בין מדינות בארה"ב או כמו בין מדינות האיחוד הארופי? יש גם שווייץ ובלגיה. לדעתי, תנאי הכרחי שזה יעבוד הוא הפרדת הדת מהמדינה. זה קיים בארה"ב ובאירופה. לא צריכה להיות בעייה לגבי האזרח הבודד. אם הוא ערבי בוחר לגור ב"קנטון" עברי הוא בסך הכל יצטרך להתנהל העברית. שוייצרי יכול לגור בכל קנטון שיבחר אך אם הוא לא שולט בשפת אותו קנטון זה לא יהיה מעשי עבורו. גם באיחוד האירופי יש חופש תנועה ומחייה בין המדינות אך זה לא מעשי אם לא שולטים בשפה. לדעתי הסיבוך העיקרי בישראל היא שאין הפרדה של הדת מהמדינה והמדינה אונסת את כולם להיות כפופים לדת מסויימת וזה יוצר הבדלה כפויה בין האזרחים שלא קיימת ברוב הארצות הדמוקרטיות. ברור שאזרחים דתיים יחגגו את הדת שלהם כרצונם אבל זה לא צריך להיות שונה מהבדלים בין אוהדי קבוצות שונות של נבחרות כדורגל. אני מבקר תכופות בפולין וחוץ מקתולים יש גם פרוטסטנטים, פרבוסלבים, יהודים ומוסלמים. יש המון לא דתיים בכלל. אבל כולם פולנים ואין שום מתחים דתיים. בניגוד לארה"ב המדינה תומכת במוסדות הדת כמוסדות תרבות. יש אפילו פניות של הקהילה היהודית האורתודוקסית לשלטונות לא לתמוך בקהילה היהודית הרפורמית (אני לא יודע מה יצא מזה). ברישומי האזרחים כמו תעודות לידה ותעודות נישואין גירושין ופטירה בפולין אין התייחסות לדת.

    1. גיורא שלום
      דברים מאוד מענינים וראויים להתיחסות מעמיקה. אעשה זאת בלי נדר היום או מחר
      שבוע נפלא
      פרופ' אהרון צינר

  14. אני מסכים עם פרופ' צינר אך תנאי הכרחי לייצר פסיפס של שתי אוכלוסיות הוא הפרדת הדת והמדינה. בכל המדינות שמופרדות לטריטוריות, לקנטונים או לתת מדינות יש הפרדת הדת והמדינה. לרוב ההפרדה היא לפי שפות, ובכמה מקרים כמו אוסטרליה, ארה"ב ההפרדה היא רק גיאוגרפית.

  15. אתה מציע הפרדה משולבת, וזאת סתירה פנימית שלא ניתנת ליישום.

  16. באופן כללי, אני מסכים לדבריו של פרופ' קימל. מתווה הפתרון שהצעתי מכוון להפרדה מוחלטת בין יהודי ארץ ישראל לבין ערביי ארץ ישראל המתגוררים בשטח שבין הים לירדן. אכן, ברוח תוכנית החלוקה. לא רק ביהודה ושומרון אלא גם בישראל שלפני 1967. אחרי 73 שנים של קיום המדינה שלנו, מאסתי לשמוע כי הערבים בתוכה חשים תחת כובש ,אבלים על הקמתה וסולדים מסמליה. הסכסוך אינו טריטוריאלי אלא אי רצונם של הערבים הפלסטינאים ,בישראל שלפני 1967, לקבל על עצמם ריבונותה ושלטונה של מדינת הלאום של העם היהודי. במילים אחרות, להסכים לחיות כמעוט שווה זכויות אזרחיות-לא לאומיות-במדינה שאופיה,אורחותיה וניהולה ברוח המסורת והתרבות היהודיות (ברוח היהדות אך בשום פנים ואופן לא מדינה על פי דיני ההלכה ). אזרח ממדינה אחת יוכל לעבוד או לנהל פעילות עסקית ברעותה אם יקבל היתר לשם כך. אני מתנגד להגירה ממדינה אחת לרעותה מפני שהמעורבות הוכיחה כשלונה ברבים
    אגב, יש מאמר באנגליתHigh fences make good neighboursh
    ודאי שיש פרטי ישום בפועל של התוכנית אם העקרון הבסיסי של הפרדה טוטלית מתקבל. בינינם, המדינה הערבית תהיה מפורזת, התנועה בכבישים משותפים מאובטחת או דרכי תחבורה נפרדים, מנגנוני בטחון שיוכלו ללכוד עברינים בשטחה של המדינה האחרת אם מנגנוניה לא עושים כן וכד'
    וכמובן, אני חסיד של הפרדת דת ממדינה ,הגם שיש להבטיח חופש הדת של כל אזרח.

  17. שמעתם מה ביידן הכריז?
    פתרון יחיד – שתי מדינות לשני עמים

    1. מה בעצם מוסיף הכותב מעבר למה שכתוב בכתבה ובחלק מהתגובות?
      אנחנו לא נתיניו של מר ביידן. הקמנו מדינה כדי שנהיה אדונים לגורלנו
      ועוד דבר. כדאי לזכור מה אומרים בשם דוד בן גוריון: לא חשוב מה הגויים אומרים, חשוב מה שהיהודים עושים

  18. כל עוד הפלסטינים (וגם ערביי ישראל) שתומכים בחמאס, ארגון טרור, לא יוקיעו אותו מקרבם, כל פיתרון נדון לכישלון.
    העזתיים יכלו לסיים את הקונפליקט לפני שנים רבות על ידי הפלת שלטון החמאס והתקרבות לישראל, אך לא נעשה הדבר ואנחנו מתמודדים עם מצב כמו של היום.
    הפרדה תצטרך כנראה להתבצע, אבל או אז ערביי ישראל יצטרכו להחליט האם נשבעים אמונים למדינת ישראל או למדינה "הערבית" כפי שהציעו בעבר. אני לא מעוניין לשלם מיסים על מנת לממן טרוריסטים, מרצחים ופורעי חוק. לא ייתכן שירקדו על כל חתונות, ואנחנו אלו שנצא קירחים מכאן ומכאן.

  19. יש צד אחד שמוכן לפשרה וצד אחד שלא מוכן. בואו נכיר בעובדות ונתחיל לחפש פתרונות מכאן.

    1. בבקשה. מחפשים פתרונות מזה 100 שנה. התכבד נא להציע פתרון מפורט וישים

  20. אם היה מדובר בשתי חברות חילוניות היה סיכוי לפתרון כזה. אולם מדובר בשתי חברות דתיות אגרסיביות. אין סיכוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ליד מסך מחשב

אתריום

כיצד רוכשים