אירוע טקטוני

הפצצות והתפרעויות ברחבי ישראל
תמונה של ניצה
ד"ר ניצה דורי

אני יודעת שסופו של כל בן אנוש למות. אבל איני רוצה למות, כיחידה או כעם, מבקבוק תבערה, מטיל או מפוגרום ולינץ' שאתקל בו בדרך הביתה, יתרה מזו: איני מרגישה "כובשת" כאשר תושבי הדרום הם אלו שנצורים בבתיהם. בצלאל, מוסד ציבורי שממומן על ידי המדינה, מנצל את חופש הביטוי שלו לעיצוב "טוהר מוסרי" ושולח הבעת הזדהות עם הסטודנטים הפלסטינים במוסד: "אנו מבקשות.ים להביע את הזדהותנו העמוקה עם מאבקכן.ם". את העליונות המוסרית המדומיינת והלא מרשימה הזאת מצד אנשים שכואב להם על האויב, אני רוצה לפטור באותה לשון רב-מגדרית שלהם: "תעשינה.תעשו לי טובה ושמורנה.שמרו את דעתכן.ם לעצמכן.ם".

אספסוף יש בכל עם. גם בצד היהודי וגם בצד הערבי. המון שועט קדימה, נישא על גבי כוחו הקולקטיבי, אחוז בתאוות נקם, משוחרר מפחד, מכה והורס כל מה שנקרה בדרכו. איך אפשר לצמוח מתוך כאב? איך אפשר לרתום רגשי נקם לבנייה, לפריחה? חבל שחברת פייזר לא פיתחה חיסון לשנאה כמו לקורונה.

"צריך להעניק לצעירים הפלסטינים אופק כלכלי" אומרים מי שאומרים. צודקים. צריך. יש רק בעיה אחת. הפלסטינים בעזה רוצים משהו אחר. יותר משהם דואגים לעצמם הם רוצים לפגוע ביהודים. הקהילה הבין-לאומית הציעה להם אופק כלכלי כבר עשרות פעמים, אך ראשי חמאס מודיעים פעם אחר פעם: "חמאס חסין לשוחד, להפחדה ולסחיטה". ישראל לא שיטחה ולא תשטח את עזה. רוסיה ניסתה לעשות זאת באפגניסטן בשנות השמונים. ואחר כך בצ'צ'ניה בשנות התשעים. זרעה הרס בשני סבבי לחימה וכשלה. הצבא העיראקי בסיוע אמריקאי ואיראני ניסו לעשות זאת במוסול כדי לעקור את דעאש. כשישים אלף אזרחים נהרגו שם. אף אחד לא נשלח לבית הדין בהאג. אבל ישראל? המדינה שנוקטת אמצעים להגנת חפים מפשע יותר מכל מדינה אחרת? היא דווקא כן. אז צריך להודות: מה שרוסיה לא הצליחה לעשות בלי האג ובלי בצלם, ישראל תתקשה לעשות כש"ארגוני הזכויות" משחרים לטרף.

משק כנפי ההיסטוריה רועם חזק מאי פעם משום שהאירוע המתגלגל שאנו מצויים בו כעת הוא אירוע טקטוני, שעשוי לשנות היסטוריה וגורלות. כמה ימים לפני מבצע "שומר החומות" חלקים גדולים בחברה הישראלית האמינו בדו-קיום עם החברה הערבית. חשבנו שאנחנו לקראת שינוי היסטורי ביחסים בין המיעוט הערבי לרוב היהודי, חשבנו שהיד המושטת אלינו היא יד שרוצה ביחסי שכנות טובים. חשבנו שאפשר לשקול שיתוף פעולה עם רע"מ. מעולם לא היו ערביי ישראל קרובים יותר להיות שותפים בצורה זו או אחרת בקואליציה.

והנה התנפצה המציאות מול פנינו: בשעה שאנו מגינים על עצמנו מפני חמאס בעזה, מתפרעים ערביי ישראל בארץ פנימה. חוק תסריטאי קובע שכדי שהאופי האמיתי שלה יתגלה, צריך להכניס את הדמות שכותבים עליה למצב קיצוני ומשברי. הנה, נכנסו ערביי ישראל למצב כזה והאופי האמיתי שלהם התגלה, הים, שאליו רצו לזרוק אותנו לפני עשרות שנים, עדיין אותו הים. מה גורם לאנשים נורמטיביים, בעלי משפחות, לצאת בלילה ולהכות באכזריות קשיש שטעה בדרכו? להתהפך על שכניהם ולגלות לפורעים היכן חונות מכוניות של יהודים? לשרוף בתי כנסת? באיזו מציאות הזויה של 2021 ולא של פרעות קישינב או פרעות ת"ח ות"ט או פרעות חברון, יהודים מפנים ספרי תורה מבית כנסת בלוד? מתחת לאף של שירותי המודיעין צמחה מפלצת, שצריכה לשלם מחיר כבד על מעשיה באיום קיומי פנימי מתמיד עלינו.

אין לי פתרונות קסם, אבל דבר ראשון שמתבקש פה הוא שישראל תהיה אדונית לביתה. כי במקום שיש סדקים, הלבה פורצת ומאיימת לכלות גם את הטוב השברירי שאנו בכל זאת מנסים לבנות מבעד לכל המורכבויות. המכנה המשותף בין היהדות לאסלאם גדול פי כמה מזה שבין היהדות לנצרות. ליהודים מצידם לא היו מעולם שאיפות מיסיונריות להשליט את דתם. דלתם הייתה ועודנה פתוחה לשכנות טובה. כל מה שצריך כדי להרגיע את הרוחות הוא שהצד המתאכזר יפסיק מפועלו הרצחני, לא יותר. כולי תקווה כי הצעירים הערבים הישראלים שלומדים במוסדות אקדמיים רפואה, עריכת דין, חשבונאות, אדריכלות ובעיקר חינוך יהיו מפיצי האור להטפה נגד אלימות בחברה הערבית.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

    1. מסכימה לגמרי. לפני הכל צריך להוכיח לכולם כי יש כאן שלטון. יש חוק. ואוכפים אותו בהצלחה.

  1. נראה לי שהבעיה הרבה יותר קשה ממה שאנחנו מתארים לעצמנו. לא מבין איך זה יפתר.

  2. אכן אירוע מרעיד אמות הסיפים. אם לא נהיה מאוחדים לא נוכל לצאת מהבעיה.

  3. מעניין שבין אנשי הדת, מכל הדתות, יש את הקיצוניים ביותר אבל במקביל גם את המכילים והמתפשרים ביותר. נקווה שהסוג השני ינצח.

  4. אני לא מתייחסת למנהיגים. אני מתייחסת לעם. והעמים משני הצדדים הורים ונעשים קיצוניים. אז איך המנהיגים יפתרו הם הבעיה. הם הרי הולכים בעקבות העם כדי יבחרו בהם כל הזמן.

  5. הכל תלוי במנהיגי שני הצדדים. נתפלל שהתבונה שלהם תהיה בכיוון חיובי.אחרת יהיה רע לכולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך