טרור הטיק טוק

אלימות בהשפעה הרשתות החברתיות
תמונה של סטיב
סטיב בלחסן

האירוע האלים ברכבת הקלה בירושלים, שבו נער לא-יהודי תקף שני נערים יהודים, תיעד את המעשה והעלה אותו לרשת החברתית, גרר אחריו שורת אירועי אלימות מצד קומץ נערי שוליים. כמו אש בשדה קוצים התפשטה האלימות ברחבי הארץ כשהיא מתועדת על ידי חברי התוקפים ומועלית לרשת הטיק טוק, אותה רשת חברתית הנפוצה בקרב בני נוער. אך לא רק בני נוער מתעדים אירועי אלימות, לאחרונה הועלה לטיק טוק סרטון המתעד שני גברים ששוחררו מבית המשפט בבאר שבע, ודקות אחדות לאחר מכן נכנסו לאולם הדיונים ועשו בו כבשלהם, אירוע זה הוא בבחינת עליית מדרגה. תופעת האלימות הולידה תגובות מצד גורמים קיצוניים המאיימים להרוס את מרקם החיים העדין והשברירי בחברה הישראלית. בימים האחרונים אנו עדים לחיכוך מסיבי בין פורעים קיצונים יהודים ולא-יהודים ובין כוחות הביטחון.

אלימות בין יהודים ללא-יהודים בארצנו איננה תופעה חדשה, אך היא מסוכנת לשני הצדדים. רבים טוענים, שההתפרצות האלימה הנוכחית היא "שחרור קיטור" אחרי שנה של רגיעה בשל משבר הקורונה. הנכון הדבר? האם זהו רק קומץ של נוער שוליים אשר נכלא בביתו בשל הסגרים שהוטלו עלינו או שמא זהו גל חדש בטרור הערבי-יהודי בהשפעת הרשתות החברתיות? קשה יהיה לנתק את האירועים מהקונטקסט של הימים שבהם אנו נמצאים: חודש הרמדאן לצד אירועי יום העצמאות, לקראת אירועי "יום ירושלים" ובפתחו של הקיץ הישראלי הלוהט.

יש לציין, כי משטרת ישראל הנמצאת גם ברשתות החברתיות, מצליחה לאתר ולנתר את אותם תוקפים ולהביאם לחקירה. נדמה שידוע לכול, גם לתוקפים עצמם המעלים את עבירת התקיפה לרשת, כי מעצרם והעמדתם לדין הוא עניין של זמן, אם כן מדוע הם עושים זאת?

לעניות דעתי, עצם העלאת הסרטונים לרשת על ידי האחראים למעשה, בפנים גלויות מבלי להירתע או לחשוש מההשלכות למעשיהם, היא תופעה מסוכנת עבור כולנו. ייתכן ששדה הקרב החדש הוא דווקא ברשתות החברתיות, שבהן כל אירוע מוצג לראווה.

אני מסרב לקרוא לתופעה החדשה "גל", היות שבשלב זה אין אנו יודעים מה היקף התופעה וככלל נוכל לכנותה "גל" רק כאשר היא תחלוף. כרגע איננו יודעים לאן פנינו מועדות.

על זרועות אכיפת החוק (משטרת ישראל ובתי המשפט) להוקיע את התופעה החדשה, ולהתייחס לאירועים הללו כאל מעשי אלימות לכל דבר ועניין ולא כאל מעשי קונדס. יש להקצות משאבים נכונים לטיפול בתופעה, לבל תשתרש. בנוסף, על מערכת החינוך, אשר חזרה לאחרונה לפעול לאחר שנת הדוב, להרבות בשיח של פלורליזם ורב-תרבותיות בין עדות ובין דתות שונות לשם הכרת הפסיפס האנושי של החברה הישראלית.

התפקיד האחרון והחשוב, מוטל עלינו ההורים, לאחר תקופה ארוכה של כשנה שבה היינו ב"אי-ודאות", ילדינו אשר שהו בבית משועממים ומשוועים לצאת החוצה, מרגישים לפתע את החופש והחזרה לשגרה ולחיים. עלינו להיות קשובים וערניים ולהרבות בשיח על סובלנות, ולא רק לשמוח שהילדים יצאו סוף סוף מהבית. להתעניין ולשאול למעשיהם כדי לאתר את אותם סימנים של אלימות חברתית מכל סוג שהוא במטרה אחת – למנוע אותה. כולי תקווה שנחזור לימים כתיקונם, לימים של אחווה ישראלית, ונמגר את תופעות האלימות מקרבנו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. הרשתות החברתיות עוזרות להגביר את ההתלהמות, צריך להבין את המדיה וללמוד להתמודד עם זה. אף אחד לא יצליח לסתום לרשת את הפה.

  2. את הטכנולוגיה א ניתן לשנות. את החינוך בהחלט ניתן.

  3. אני חושב אחרת
    ההסתה והטרור מקורם בהנהגות
    האזרחים מונעים על ידי המנהיגים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך