לבנוניזציה בישראל

האם בישראל מתאמצים להשתלב במרחב?
תמונה של ד"ר דגני
ד"ר יצחק דגני

צעירים ערבים מכים נוסעים יהודים ברכבת הקלה בירושלים. צעירים ערבים תוקפים יהודים דתיים בדרום תל אביב-יפו. למרבה הזוועה התוקפים אינם מתחבאים. הם מצלמים את אירועי התקיפה בטלפונים ניידים ומפיצים את התמונות ברשתות החברתיות באינטרנט. ממש גאווה לאומית. כנופיות של בני מיעוטים מנהלות "מלחמה זעירה" נגד בני הרוב היהודי. בדרום מתנהלת בריש גלי "מדינה בתוך מדינה", כולל גניבות ומעשי שוד, שומו שמיים, ממחנות ומשטחי אימונים של צה"ל. בצפון מזרח המדינה מתנהלת ממלכת גביית דמי חסות. מי שמסרב לשלם סובל מגניבות ומחבלות בציוד ומפגיעה בשטחים חקלאיים. אין חדש תחת השמש. "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים כא 25). עצוב מאוד. רבותיי, ההיסטוריה חוזרת.

למען הסר ספק יודגש שתהליך הלבנוניזציה בישראל התחיל להתחולל זמן רב לפני שלוט ממשלת הימין האחרונה, הגם שהתהליך הואץ בעשור האחרון. קשה לשים אצבע על ציר הזמן ולקבוע מתי החל תהליך הלבנוניזציה בישראל. ייתכן שאפשר לסמן את מועד רצח ראש הממשלה בישראל כמועד תחילת התהליך. מכל מקום, עובדה היסטורית היא שמאז רצח ראש הממשלה לא מילאה אף ממשלה בישראל (פרט לאחת) את ימיה על פי החוק, דהיינו נדמינו לשכנינו מצפון, שרציחות ראשי הציבור אצלם הן בבחינת חזון נפרץ, ראו לדוגמה רפיק חרירי ובאשיר ג'ומאייל.

לבנון, אשר במפות הגיאוגרפיות ה"ישנות" עדיין משורטטת כמדינה ששטחה 10,800 קמ"ר (כמחצית שטחה של מדינת ישראל בגבולות הקו הירוק), כבר מזמן פסקה מלהיות מדינה מתפקדת והפכה ל"מדינה כושלת". אם לבנון הייתה שורדת כמדינה מתפקדת היא הייתה כיום בת 78 שנים. לאחר התפרקות האימפריה העות'מאנית קיבלה צרפת את המנדט לשלוט על שטחי סוריה ולבנון. בשנת 1943 העניקה צרפת עצמאות ללבנון. המבנה הפוליטי שהוקם בלבנון על ידי הצרפתים תפקד כהלכה במשך שנים רבות. לבנון הייתה אז "שווייץ של המזרח התיכון". כלכלתה הייתה יציבה ומתפתחת, בעלת מערכת בנקאות מופתית. מאות אלפי תיירים מכל רחבי המזרח התיכון הגיעו לנופש בהרי הלבנון הקרירים והמצודדים. העיר ביירות והנמל הגדול שלה שימשו כמרכז עסקים אזורי, ומערכת ההשכלה, כולל ההשכלה האקדמית, הייתה מפותחת והתנהלה ברמה מערבית.

אולם כנראה לא לעולם חוסן. שינויים חברתיים ופוליטיים החלו להתחולל בלבנון, בתחילה מבלי שניתנה לכך תשומת לב רצינית ובהמשך, הגם שתהליכי השינוי החלו להתבלט, נוצר מצב בלתי-הפיך. עקב כך החלו נוצרים רבים להגר מלבנון למדינות אחרות והאוכלוסייה המוסלמית החלה "לתפוס פוזיציות" שהלכו והתעצמו. בתחילה היו אלה מוסלמים סונים שהפכו לקהילה הדומיננטית במדינה במקום הנוצרים-מרונים. עם חלוף הזמן תפסו המוסלמים השיעים עמדות שליטה, וזכו לתמיכה מאסיבית של משמרות המהפכה האיראנית. את התוצאה ניתן לראות בימים אלה. למעשה, מדינת לבנון איננה קיימת עוד.

אלה מבינינו שחיים במדינת ישראל, כנראה מתקשים להבחין בהתממשותו של תהליך לבנוניזציה במדינה היהודית. עוד טיפה ועוד טיפה והסאה עדיין לא נתמלאה. אולם חברים טובים, או אפילו ישראלים שחיים בחו"ל ועוקבים בדאגה אחרי הנעשה בישראל, מבחינים בתהליך. מחד גיסא אחוז התושבים היהודים במדינת ישראל פוחת ומאידך גיסא אחוז התושבים המוסלמים במדינה הולך ועולה. הדבר נובע לא רק מהשוני ברמת הילודה בין שתי האוכלוסיות הדתיות בישראל אלא גם, ואולי בעיקר, בשל זכות שיבה "פרטיזנית" המתממשת "מתחת לרדאר" באצטלת איחוד משפחות, נישואין עם אישה שנייה, שלישית או רביעית שלא נולדו בישראל ועשרות אלפי ילדים שנולדו להם ונהנים מדמי ביטוח לאומי וקצבאות ילדים על פי המקובל בישראל לגבי בני המקום. התוצאה – הפקרות בהתגלמותה בישראל ואין פוצה פה ומצפצף ("מנא מנא תקל ופרסין", דניאל א 6).

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. בלי קשר ללבנון
    ישראל הוא עם שאולי מצליח במלחמות (מדי פעם) וכובש- אבל לבטח אינו מסוגל להתנהג ככובש במובן הקלסי .
    זה התחיל בכך שירקו בפניו של חייל ישראלי ואמרנו שזה" גשם", הם ראו שזה לא מזיז- אז החלו לרגום באבנים, ואמרנו שזה "נוער המחפש פורקן" ובכלל אבנים לא הורגות (כי גם החרדים עושים זאת לנו לעיתים קרובות), אז עברו לבקבוקי תבערה ואמרנו "נשבור להם את הרגליים.". ומכאן, בהיעדר תגובה של ממש שהם מבינים- עברו לירי, מתאבדים, סכינים, בעוד אנחנו משכנעים עצמנו ש "איפוק זה כוח" ו "הכלה" היא תכונה יהודית נחפצת.
    הבעיה- שאת כול הפרשנות שלנו – הצד השני מבין לגמרי אחרת, אז מה כי נלין? כבר לא ניתן להשיב את הגלגל למשל הבדווי הידוע על הקומקום והקטר..
    לכן לא בהכרח "לבנוניזציה", זו ישראל במיטבה..

    1. גדעון היקר,
      לא. זו לא "ישראל במיטבה". זו ישראל בחרפתה.
      המונח "לבנוניזציה" מתאר תהליך חברתי מדיני שלצערנו ישראל מתגלגלת לכיוונו.
      אסון הר מירון, כפי שכותב כאן המגיב מ., הוא עוד דוגמה לתהליך המצער הנ"ל.
      לתגובתך, כפי שציינת, אין קשר ללבנון. היא נוגעת בנושא כאוב אחר שעניינו
      הלחימה בטרור ב"שטחים". אגב – אבנים בהחלט יכולות להרוג. עיין ערך החייל
      היחיד שנהרג בשנה החולפת באיו"ש. בעוד שנגד הטרור ניתן לפעול ביותר נחישות
      הרי שנגד הלבנוניזציה אי אפשר לפעול בשל מבנה פוליטי נתון של מערך נציגות
      פלגי החברה האזרחית בישראל. ואידך זיל גמור.

  2. ומה עם אסון הר מירון? זה לא חלק מהלבנוניזציה אצלנו? ואני חלמתי שנהיה פעם מדינה מתוקנת.

  3. המאמר מתחיל ונגמר בקטעים שמנסים לעסוק בנושאים של השתלטות ערבית בישראל. למה זה קשור ללבנוניזציה?

  4. לבנוניזציה וישראליזציה מתקרבות וזה לא בא לביטוי רק באלימות

  5. אני לא מבינה על מה כולם מתלוננים
    הכל טוב, הכל בסדר
    אתם לא מאמינים?
    תשאלו את ראש הממשלה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

מייצג כסאות

רות הישראלית

תובנות אקטואליות מקריאה ישראלית במגילת רות