אני חרד מקרע אמיתי שלא ניתן יהיה לאחותו

הקורונה הדגישה את ההקצנה החרדית
תמונה של עוזי
עוזי ברעם

הטינה שיש לציבור הכללי כלפי הציבור החרדי קיימת באותה מידה גם בכיוון ההפוך. אני חרד לחרדים, ואינני אומר זאת ככותרת מאמר אלא כמהות.

במהלך תקופת הקורונה הקשה, לאחר שראינו את הפעילות של החינוך החרדי בעת הסגר, לאחר שראינו את הפריבילגיות שהם דורשים ומקבלים – כעת מרבית הציבור, כולל מצביעי ימין, לא היו רוצים לראותם בקואליציה. אינני מזלזל באמונתם של החרדים בקבלת מרות הרבנים כמרות מחייבת, אבל אני תובע מהם שאת אותה הגמישות שגילו כלפי מדינות ניכר – יגלו גם כלפי מדינת ישראל. אנו יודעים שהם אינם ציונים ומעולם לא היו, אבל הם השתלבו בממלכתיות הישראלית עד שבא הפרץ בשנה האחרונה. תמיד ידענו קונפליקטים, הפגנות ואי הסכמות, אבל יכולת ההכלה של שני הציבורים עמדה במבחן.

בעת פעילותי הארוכה בירושלים היה רבי חיים יצחק כהן, מראשי חסידי סדיגורה, מהטובים בידידיי. היינו מתארחים זה אצל זה. חסידות קרלין התפלגה לשני פלגים – צעירים ובוגרים. לא פעם התבקשתי לתווך ביניהם למען שלום בית. הייתי בא לבתי הכנסת של הקרלינאים בכל חג ומועד. ידעתי שתהום אידאולוגית רובצת בינינו, אבל היה רצון לדו-קיום. הפלג הירושלמי, שנחשב עכשיו לקיצוני, לא היה תמיד כזה. המנהיג והמייסד היה הרב הדגול של שכונת "שערי חסד" בירושלים הרב אורבך. באתי פעם עם ראש העיר טדי קולק לשכנע אותו שהקמת אצטדיון במלחה לא תפגע בחרדים והם לא ישמעו את שאגות האוהדים בשבתות. הוא הדהים אותנו בידיעתו על כיווני רוחות ועל מהירות העברת הקול, והוא לא התרצה.

ההקצנה ברחוב החרדי הלכה והתפתחה, אבל הציבור הכללי נעשה ער לה בשל פגעי הקורונה ובשל רצונו של ראש הממשלה לרצותם בכל מחיר על מנת לשמר את שלטונו. ובינתיים רבנות מובילה כרבנות גור מעצימה את ההגמוניה של הגבר במשפחה, את האמירה שאסור לשוחח "שיחה בטלה" עם נשים, והנשים – שגדלו כך והוסכנו לכך – מקבלות בהבנה את מעמדן. בכל רחבי העולם עולה מעמד הנשים בחברה, והיוצאים מהכלל הם החרדים שלנו והאסלאמיסטים לרוב גווניהם.

לדעתי אפשרות הדו-קיום מתקיימת כעת על קצה השערה. בשעה שהאזרחים הערבים משתלבים יותר ויותר בעשייה ורואים אותם בכל מקום, לרבות במערכת הבריאות, החרדים מנסים להתרחק מהכרה אמיתית בסמלי המדינה. אני חרד מקרע אמיתי שלא ניתן יהיה לאחותו באמצעים פוליטיים. לולי נזקקו לתמיכה כספית של הממלכה הם היו פורשים מכל סיג ושיח.

בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת ערך בן-גוריון שיחות עם גדולי הרבנים, כמו החזון איש, כדי להגיע למכנה משותף על מהות היהדות ועל השאלה "מיהו יהודי". הוא לא השיג דבר. כיום אין מדינאי חילוני שיש לו מעמד מוסרי בקרב עמו, וגם לו צמח היה מתקשה להגיע לשיחות עם רבנים, שתקועים באידיאות הישנות ואינם פתוחים לשום שינוי. הם רוצים לפעול במסגרת אוטונומית אבל שומרים לעצמם את האפשרות להיות חלק מהממלכה ולהיות בעצם נגדה. הוא אשר אמרתי – אני חרד לחרדים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

15 תגובות

  1. בהרבה מובנים הם הביאו זאת על עצמם
    תחושה של זלזול בחילונים והרגשה של התנשאות
    הם רוצים בכל כוחם להפוך אותנו לכמוהם
    אנחנו בסהכ רוצים לחיות לידם בשלום
    ההבדל גדול ולא ניתן לגישור

  2. מאמרו של עוזי ברעם חושף את געגועיו ליהדות החרדית של פעם, ואכן היא הייתה שונה. נטורי קרתא שהיו מיעוט מבוטל נתפסו על ידי הציבור כמיעוט מטורלל, בעוד שמשקלו היחסי של המיעוט החרדי באוכלוסייה היה נמוך והיחסים עם כלל הציבור היו טובים. רובם ככולם עבדו, ורק מיעוטם היו אברכים. עקב ריבוי טבעי מרשים הם הפכו לכוח אלקטוראלי שהיה לאבן הרושה של ישראל, ובכך גם זכו לפריבילגיות נדיבות, שבלטו במיוחד בתקופת הקורונה, ועוררו זעם רב בקרב כלל הציבור. הקש ששבר את סבלנות הציבור, הוא "יבוא" חרדים על חשבון רבים שנשארו בחו"ל ונדחו על ידי וועדת החריגים, במה שנראה עתה כמהלך מכוון ומפלה שנועד להוסיף קולות למצביעיי נתניהו. השיח עם החרדים צריך להתמקד ברבנים שכן הם שקובעים את כללי המשחק עבור צאן מרעיתם.

  3. בעתיד הנראה לעין הקרע לא ניתן לאיחוי. יש אצלי במשפחה פלג שנמנה על חסידי קרלין-סטולין ואין לי אפילו קשר מינימלי אתם. יש לי בני דודים שאם אראה אותם ברחוב לא אזהה אותם וזה אומר הכל.
    המאמר משקף מציאות עגומה.

  4. עוזי ברעם מציין עובדות חיוביות, שאפינו את החברה הישראלית בשלביה
    הראשונים. עם זאת הוא נזהר מנוסטלגיה. היו בעיות והיה קשה והיו ויכוחים, אך בשלבי הקמת מדינה צעירה ואידיאליסטית ובתהליך בניית חברה ששואפת לקיים ערכי צדק ומוסר
    ותרבות עם קווי שיתוף – גבר הרצון "לבנות ולהיבנות" על בסיס ערכים שניכרים בהם כווני שיתוף והכלה.
    כיום המציאות ההיא נמוגה ואף נרמסת תחת רגלים כבדות וסגורות שמאיימות להרוס כל מה שנשאר ולהגביר את חומות ההפרדה והניכור. מצב זה בהחלט מעורר חרדה. ואף אימה מפני התפתחויות של ניכור, שנאה ואף היפרדות.
    יכול להיות אחרת. היה כאן אחרת. דגל החרדה הוא סיסמת האזהרה: שמרו על הבית אחים!!

  5. נחום ברנע כותב שעוד 20 שנה תראה כל המדינה בית שמש. מקווה שלא יקרה שמח שלא אחווה. החרדים אולי מתפוררים מבפנים במידה מסויימת אבל הרחוב הישראלי זז לכוון הדתה יותר ברורה. יש הכרח ולא עכשיו להקים כוח חילוני חזק שייצג עמדות אילו כלפי כל ממשל. הקונפליקט הברור לא משפיע על מסכת החיזורים אחריהם. לפיד אומר מעט מאד סער נזהר לבקר והשאר פחות רלבנטים. הקרעים בעם הם כמעט לא ניתנים לאיחוי אבל חשוב להתריע על מנת שאנשים יקחו את העניין במלוא הרצינות

  6. עוזי ברעם היקר,
    על מנת להבין מה קורה עם החרדים יש ללמוד מעט היסטוריה. מהפך 1977 מסמן שינוי כיוון במהות החברה הישראלית. מנחם בגין עשה קואליציה עם אגודת ישראל והם דרשו בהסכם הקואליציוני לבטל את מכסת בני הישיבות ששוחררו מצבא שקבע בן גוריון עם קום המדינה. מקואליציית 1977 חלו שתי התפתחויות שמובילות לאותו כיוון – כמות הפטורים משרות צבאי הלכה ועלתה בקצב אקספוננציאלי (כמו שאומרים היום) ונוצר גוש ליכוד-חרדים שמתחזק את שלטונם עד היום, כולל שלטון נתניהו. אלה רק חלק מהנזקים ששלטון בגין גרם למדינת ישראל וכנראה שבשל "חוקי ההיסטוריה" יהיה אפשר לתקנם רק באחת משתי דרכים: או שתתפתח כאן אנדרלמוסיה שלטונית עתירת נזקים וקרבנות שבסופה תבוא התפכחות, או שהציבור החילוני יציף את הדור החרדי הצעיר בתדמיות חדשות כולל חיים חופשיים, הנאות החיים הגשמיות, עידוד נשות החרדים ל"צאת לחופשי" וכיו"ב. עניין הקורונה חשף את הבעיה בכל חומרתה. המטרה של אלה שחפצים בקיומה ושגשוגה של מדינת ישראל חייבת להיות לפרק את הברית ליכוד-חרדים ולאיין את ההטבות שניתנות וגורמות הן לחרדים, ועל הדרך גם לבדואים להתרבות על חשבון הציבור הנורמטיבי.

  7. העובדה היא שאחוז החרדים עולה. העובדה היא שכוחם גדול ממשקלם כי הם מאוחדים. אז אין סיבה לחשוב שהבעיה לא תלך ותחמיר.

  8. אם ביבי לא יבחר והחרדים ישארו מחוץ לקואליציה אז יתברר באמת גודל הקרע ועומקו הרבויהפוך לממש מאבק מול המדינה

  9. היחידים שאינם חרדים ואינם מודאגים הם החרדים. הם יצטרפו לכל קואליציה שתקום ויקבלו כל מה שיבקשו.

  10. היום החרדים הודיעו שילכו עם ביבי אפילו לאופוזיציה…..
    הלוואי

  11. איחוי הקרע יהיה שובר שיוויון שיאפשר הוצאת הליכוד מהקואליציה ולכן חשוב להתאמץ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של מירב

אכזבה

פוסט-ציונות ופוסט-יהדות של מפלגת מייסדי המדינה

תמונה של גד

הזדמנות

שיר על חיים כאן ועכשיו