ייתכן שיש מי שחושבים שהמערכה בין החרדיות לישראליות הומצאה לאחרונה. אבל אין זו אמת.
דווקא שנות פעילותי בירושלים וקשריי עם רבנים הביאו אותי למחשבה שאנו יושבים ומדברים, אבל התהומות בינינו לא ניתנים לגישור.
בירושלים חלה התפתחות מעניינית במרקם היחסים בין החברה החרדית לציבור הישראלי בעשרות השנים האחרונות. בשנות ה-60 אסרו החרדים מלחמה על "בריכת המריבה" שהתירה רחצה מעורבת אבל שכנה במושבה הגרמנית הרחק מהריכוז החרדי שמאה שערים סימלה אותו. אחרי שנים של מאבק שינו החרדים את גזרת הקרב, מין הסכמה שבשתיקה: "אנו לא נתערב בכל הנעשה מדרום לרחוב יפו ואתם לא תתערבו בעניינינו". כך יכול היה טדי קולק לפתוח את הסינמטק בשבת בשנות ה-80, ובהמשך נפתחו בשישי-שבת בתי קולנוע נוספים.
הקונפליקט פרץ כל אימת שדובר בכניסה לאזורי המגורים של החרדים, למשל בעקבות ההפגנות הקשות נגד פתיחת כביש רמות, העובר בסמוך לשכונות החרדיות סנהדריה ועזרת תורה, נאלצה המשטרה לעשות זאת.
מגפת הקורונה פגעה קשות בציבור החרדי. היקף ההדבקה, איסור על קיום לימודים והגבלת התפילות לצד מספר החולים קשה והמתים, הביאו למצב של יתר התערבות ממשלתית בחיי החרדים ובעקבותיו נוצרו קונפליקטים בלתי-פתירים, לאו דווקא עם הרשויות, אלא עם הציבור הישראלי על גווניו השונים.
כאשר מראיינים חרדים בעלי יכולת ורבלית, מנסים ליצור משוואה של אפשרות קיום יחדיו. הם מוכנים להכיר בתרומת הישראלים לכלכלה ולביטחון, אך גם מבקשים מהישראלים להכיר בתרומתם-הם לרווחת העם: "לימוד תורה ורוחניות יהודית הם כלי הכרחי לשימור העם".
הדילמה היא שבעוד החרדים מתרככים לגבי תרומת הישראלים לקיום המדינה, רוב הישראלים אינם מאמינים שלימוד התורה וקיום הכוללים חשובים לקיומנו כאן.
במשבר הקורונה הפוקד אותנו בעת הזאת, ניתנה לנו הזדמנות לחזות במערכת קבלת ההחלטות במרחב החרדי. פסיקותיו של הרב קנייבסקי ונאמניו אינן מעניינות אותנו אלא במקרה שהן חודרות לחיינו ומאלצות את הממשלה להיכנע לרב ולנאמניו מטעמים פוליטיים.
לא נוכל לקבל מציאות שיש כנסת וממשלה ויש ציבור שלא מכיר בריבונותן ומקבל הכרעה רבנית כאמת מוחלטת כמעט כמבצעת את צורכי השכינה. אין לי ספק שלולי העזרה הכלכלית לקיום המגזר, היו הרבנים קוראים להחרים את הבחירות לכנסת כפי שנוהגים הקיצוניים שבהם – נטורי קרתא והפלג הירושלמי.
כדאי לקבל את הנחת היסוד שהחרדים לא יעברו מן העולם וגם דרכם היסודית לא תשתנה. לפני שנה עברתי בסמטאות מאה שערים בירושלים. ראיתי את אותן כרזות ואותם לוחות מודעות משנות ה-50. אותו נוסח לגבי נשים ולגבי פלגים מתונים משהו. דבר לא השתנה בעולמם, שעה שעולמנו ידע שינויים מפליגים.
דילמת החיים המשותפים קיימת מקדמת דנא אבל היא קיבלה צבעים עזים בימי הקורונה.
שתי אוכלוסיות בישראל החיות זו לצד זו ואין להן כמעט דבר משותף אפילו בנושאי היהדות וההיסטוריה הארוכה של עמנו. שתי אוכלוסיות החיות בצל דילמה בלתי-פתירה. מה ערכו של לימוד תורה, מה ערכה של שמירה על כל אמירה שמקורה בדאוריתא ולרוב גם באמירות דרבנן? לא ערכם לגבי האברך המאמין, אלא ערכם האמיתי לעם ולמדינה.
15 תגובות
קראתי בעיון את מאמרו של עוזי ברעם, וגם אני כיליד ירושלים הכרתי היטב את החרדים שהתגוררו בעיקר במאה שערים ובשערי חסד הנושקת לרחביה. החרדים היו נורמטיביים ועסקו בענייניהם. נכון, שעל פי אמונתם עצם הקמתה של מדינת היהודים בארץ ישראל, מנוגדת לעמדותיהם, והם אף הכריזו על עצמם כלא ציונים, אך יחד עם זאת ניתן היה לראות חלק מהם כלוחמים לצידם של לוחמי ההגנה ואצ"ל. קומץ קטן – נטורי קרתא, היה אלים, אגרסיבי ואף בוגדני. הצילום שבו משלחת שלהם עוזבת את ירושלים העברית ועוברת לצד האויב (דאז) הירדני צבטה את ליבם של ישראלים רבים. מאז חלו שינויים רבים, כאשר ראש הממשלה בגין, אפשר למספר לא מוגבל של חרדים להפוך לאברכים במימון המדינה. כך נוצר מצב שעם פרוץ הקורונה הפך חלק נכבד מהם, אך בפירוש לא כולם, לפורעי חוק בעידוד ואישור הרבנים שלהם. החלק המטריד במיוחד הוא יצירת הלכה חדשה הסותרת ערכי יהדות בסיסיים. כמו 'פיקוח נפש דוחה הכל" שהפך ל "לימוד תורה דוחה פיקוח נפש".
יש בציבור תפיסה כאילו החרדים הם מתבדלים שאינם מכירים במדינה ומתייחסים לחילוניים כאל זרים שמפריעים להם לחיות כדרכם. התפיסה הזאת אינה נכונה. הם כן מרגישים כחיים במדינה יהודית אך כואב להם שהיא לא יהודית כהלכה. אב שיתפוס את בנו בן 10 מעשן סיגריה עלול לצאת מדעתו אך אם יעשה את זה הבן של השכן הוא לכל היותר ירים גבה אך הדם לא יעלה לו לראש. מבחינת החרדים הכפייה הדתית באה כדי לקרב אליהם את הבנים הסוררים ותו לא. אנחנו לא תופסים כמה אכפת להם מאיתנו (החילונים).יש מאמר מצוין של אחד העם: כוהן ונביא.החרדים ממלאים את תפקיד הנביא. משאת ליבם היא שכל היהודים ישמרו מיצוות כי אכפת להם מהם. בדיוק כמו שהחילונים רוצים שהחרדים יקיימו את הוראות משרד הבריאות ויישמרו מהקורונה כי הם דואגים להם.
גיורא
אני מבקש לחלוק על התזה שהחרדים מתייחסים ומתנהלים כמי שרוצה לגאול את החילוני מדרכו השגויה, הרעה, המוטעית – להשיבו לחיק היהדות ההילכתית דהוריתא דשמעייה. נכון שיש בהם הטוענים שאמנם החילוני תורם לביטחון ולכלכלה אך הם מאמינים שזו תרומה שולית בהשוואה לתרומה שלהם להדוק הקשר שבין האל ובין העם, שמבחינתם חשיבותו עולה על הכול. כי מי שבאמת מבקש לשכנע ציבור אחר ללכת ב"דרך הנכונה", לעולם לא ישיג את מטרתו בהתנהגות מתריסה, מרדנית, אלימה, אנוכית, טפילה, אם לא גניבת הדעת. ואם את תפקיד "הנביא" הם ממלאים- אזי, הדוגמא האישית שלהם, הבדלנות, היריקה בפרצופו של האחר –רחוקה מאד מהמודל הנשאף של נושא תפקיד זה.
היי גדעון מסכים עם דעתך בויכוח עם גיורא. החרדים מתייחסים אלינו כמו "תינוקות שנשבו". גדולי הרבנים עמם דברתי לא מקבלים את החילוניות כערך וגם לא את המסורתיות. הדת היא דיקטטורה מוחלטת כאשר החרדים מקבלים את הדיקטטורה ברצון. ככל שעוברות השנים הקרע גדל הציבור לא מוכן לשאת בנטל עבור אילו ששוללים את הלגיטימיות שלו ודורש מהם לתת תרומתם. דא עקא שהם סבורים שתרומתם גדולה בלימוד תורה ואנו רוצים שילמדו לימודי ליבה שיהיו רופאים ומהנדסים ללא שינטשו את צור מחצבתם. זה קרע שלא ניתן לאיחוי לטווח ארוך.
ואם דוגמא חיובית אנו מחפשים היא נמצאת בידי חובשי הכיפות הסרוגות, שבמו ידיהם ועשיתם,
הם מהוים גשר חיובי שאנו כול כך זקוקים לו היום יותר מתמיד.
עוזי ברעם במאמרו עומד על תולדות הקרע הבלתי פתיר בין המגזר החרדי לשאר חלקי החברה הישראלית. למרבה הצער משבר הקורונה רק העמיק את התהום ביניהם ולא נראה באופק כל שינוי בכיוון של מהפך או אפילו התמתנות במגמה הזאת לקראת קיום יחדיו.
אבל מפחד להגיע למסקנות
מרתק מה שכתב ברעם כדאי שנבין שהם יישארו כאן יחד איתנו לנצח והכי חשוב להבין שדעתם לא הולכת להשתנות…אני מכיר המון חרדים עם סמרטפון שנוסעים לחול ועושים עסקים גדולים מדברים אנגלית וחיים באופן מודרני לחלוטין אבל בסוף עושים מה שהרב אומר…אם אפשר להגיד אנחנו והם אז יש כאן שני קוים מקבילים שנפגשים רק במשברים….מסובך!!!!
או שאבדה תקוותנו
אני מאוד מאוד מודאג.
מעדיפים קואליציה בלי חרדים. קרע שאי אפשר לחבר.
ראית את הנולד. אז הכל אבוד?
ביחד זה לא הולך
בהקשר לקיומה של מדינת ישראל
אלה החרדים
הציונות קמה בדיוק כנגד התפישה הדתית חרדית. והנה מתברר שהחרדים עומדים לנצח