עד מתי?

עדיין נצורים בדיור המוגן
תמונה של גזית
אלוף בדימוס שלמה גזית

בשבועות האחרונים סיפרתי לכם, הקוראים, על חיי בדיור המוגן בכפר סבא בצל הקורונה. בשל המדיניות הנוקשה של הנהלת המקום, אנו נצורים כאן זה כחודשיים. ואכן הפרדת ציבור הדיירים מן העולם שבחוץ הוכיחה את עצמה – עד כה לא חלה איש מדיירי הבית בקורונה. אולם כמה זמן אפשר יהיה להמשיך במדיניות סגר זו? הניתוק מהעולם החיצון, מבני משפחותינו ומידידינו קשה לכולנו.

אין לי ספק שזוהי רק שאלה של זמן עד שיימצא חיסון לקורונה, עובדים על כך במעבדות רפואיות במקומות שונים ברחבי העולם. חיסון כזה יהיה כמובן הפתרון האופטימלי. כפי שמקבלים חיסון נגד שפעת, כך נקבל אחת לשנה, לפי הצורך, חיסון נגד קורונה, וזו תהיה לעוד מחלה שלמדנו לחיות עימה.

אולם עד שיימצא החיסון, אנחנו בשלב שרב בו הנעלם על הידוע. כדאי לזכור שההידבקות בקורונה איננה איום קיצוני. מדובר בכמה ימי חום ומחלה והרוב המכריע של הנדבקים מחלימים, אולם עדיין אין לנו מספיק ניסיון לדעת האם קיימת סכנה של הידבקות חוזרת של מי שכבר חלה והחלים. דרושה עוד תקופה של לימוד וניסוי עד שהדברים יתבהרו.

כמה זמן עוד נידרש, דיירי הדיור המוגן, לקיים את הבידוד והניתוק מן החברה החיצונית? בינתיים אנחנו מחזיקים מעמד, אולם כולנו מבקשים לחזור במהרה למציאות שידענו עד לפני מספר חודשים. חזרה למושג ה"דיור המוגן", אך בשום פנים לא לתנאי כליאה נוקשים. אנחנו רואים בדיור המוגן "תחנה אחרונה" בבית, עם אוכלוסיית דיירים שכולה במצב דומה, בית המאפשר לנו לשלב את הביטחון האישי שלנו עם שחרור מדאגות של ניהול בית. זהו מבחנו של הדיור המוגן, לשמור על ביטחוננו ורווחתנו, אך לא לנקוט צעדים דראסטיים מן הסוג שלא נוכל לעמוד בהם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

הדרום הפרוע

הבעיות והסכנות בעקבות היעדר משילות בנגב

קידום אתרים אורגני וממומן

אתר אינטרנט לעסק זה כבר מזמן לא מהלך שחשוב לעשות כי מצפים מכם. כיום, כאשר לכל המתחרים שלכם יש אתר אינטרנט, העובדה שגם לכם יש