מגפות מאיימות על עם ישראל

על התערערות הסולידריות בחברה הישראלית בצל הקורונה
תמונה של אלטמן
ד"ר דוד אלטמן

מגפת הקורונה היא המגפה הקשה ביותר שתקפה את האנושות במאה השנים האחרונות. מדינות העולם כולו לא היו מוכנות ולא היו ערוכות למגפה שהתפשטה במהירות ושיבשה את החיים של כל אזרחי תבל.

החיים השגרתים המוכרים לנו מלפני פרוץ המגפה נעלמו. הביטחון הכלכלי והביטחון הרפואי בהווה ובעתיד הנראה לעין נעלמו. יומיום אנו נחשפים לנתונים ולמספרים המאיימים על חיינו ועל חיי יקירינו. ובלהט המגיפה עולות תהיות רבות, וחוסר ביטחון אוחז בעולם. כולם מבקשים לשמוע קולות מרגיעים שישרו ביטחון ויפיחו תקווה, אולם מנהיגי הדור נאלמו דום והבהלה אוחזת בכולנו.

אנו עדים אומנם לגילויי סולידריות, אהבה וחסד, לגילויי גבורה מצד הצוותים הרפואיים, השוטרים, החיילים כמו גם מצידם של אזרחים, אולם אין בכך די ועלינו לתת את הדעת למגפה נוספת שהולכת ומתפתחת כאן ועלולה לסכן את כולנו, את האנושות כולה. חרף כל גילויי הטוב בחברה שלנו מתפרץ לו נגיף השנאה והפירוד ומשתלט על סדר היום החברתי שלנו.

קיצוניים מכל צד נושכים את החברה מכל כיוון, נשיכות כואבות ומסוכנות, המותירות סימנים קשים והמוליכות חיידקי שנאה אל תוככי הליבה של החברות בעולם. אבל אותנו מעסיק בעיקר המתרחש בביתנו אנו. וכאן, כאשר אנו צמודים שעות רבות לאמצעי התקשורת, אנו עדים למגפת השנאה המשתלטת על חיינו. בשם חופש הדעה וחופש ההבעה, אנו מתירים את השפה הקלוקלת, את הפגיעה איש ברעהו, נוקטים הכללות לגבי ציבורים שלמים, האשמות ועוד כיוצא באלה. מגפת השנאה תוקפת את אמצעי החיסון החשוב ביותר שלנו –הסולידריות – שאיתה אפשר להתמודד עם תופעות מעין אלה.

החברה הישראלית ניצבת שסועה אל מול אתגר מפחיד וקשה. המשפט "כי על שנאת חינם חרבה ירושלים" מלווה את העם היהודי לאורך ההיסטוריה, ולכאורה, כולם זוכרים אותו והוא שגור בפי כול, אולם לא באמת כולם חשו אותו על בשרם.

כיום, לדאבוני הרב, אנו עדים לגילויי אלימות פיזית ומילולית בכל חלקי החברה הישראלית: התנגדות לשוטרים, צעקות גנאי של אלה המוגנים על ידי השוטרים, פוליטיקאים וכתבים אשר לא נזהרים בלשונם ומפיצים פירוד, רוע, כעס ושנאה, ומשסעים את החברה עד כדי אובדן הסולידריות הייחודית לנו. בזכות הסולידריות הזאת הצלחנו לשקם אומה פצועה וכואבת שיצאה משואה נוראית.

מגפת השנאה הזאת איננה מכת טבע. מקורה בנו. היא נובעת מגבהות לב, מהנטייה של רבים לחשוב ש"אני ואפסי עוד", רק אני יודע וצודק, אין אמת נוספת ואין צדק נוסף. המגפה הזאת מכהה והורסת את כל הטוב שיש באחדותנו בתקופה זו ומפריעה לנו לנצח במאבק נגד מגפת הקורונה.

מלחמת יום הכיפורים סימנה קרע נוראי בחברה הישראלית. מוות, אבל ופחד מחידלון ושואה. אבל היא תקפה עם מאוחד אשר בניו נלחמו זה לצד זה, מבלי שנתנו להבדלי הגישות והדעות להפריע להם בעת מלחמה. כך שרדנו, כך ניצחנו, כך הקמנו מחדש את האומה המתחדשת שכבשה את מקומה בצמרת מדינות העולם, למרות הסכנות המלוות את הקמתה ואת ראשית חייה.

אלה הנותנים היום את ידם לפירוד שבינינו הם המהרסים האמיתיים של עתידינו ושל גורלנו.

מגפת השנאה עלולה להותיר אותנו עם מוכה, מובס, מפוזר ומפוצל. הוויכוחים המרים, החיפוש אחר מחדלים והצורך להוקיע את האחר בזמן המלחמה ובעת הקרב, אינם מעשי גבורה, אלא מעשי פחדנות הגובלים בבגידה.

אין ספק שעוד יהיה מקום לחשבון נפש ותהיינה שאלות נוקבות. מי גרם לנזק? מי נכשל? מי לא עמד בציפיות? אבל לא בכך אנו צריכים לעסוק היום. היום על כולנו להתגייס, להיות שוב אלה שמילאו את השקים בזמן מלחמה. במלחמות סיני, ששת הימים ויום הכיפורים, כשעמדו האזרחים ברחובות והציעו לחיילים את העוגות והתבשילים, את הגרביים והסוודרים. אלה שפרשו ידיהם לחיבוק אוהב לאחר, מבלי לשאול מאין באת, רק לאן אתה הולך.

אנחנו מצויים במלחמה נוראית, מותקפים על ידי נגיף של שנאה היוצא מתוכנו.

מנהיגינו, מהאופוזיציה ומהקואליציה, מכל עדה ושבט בחברה הישראלית, נקראים להתכנס יחד ולדבר על הסולידריות של כולנו כעם, שתוביל אותנו לאחדות מנצחת, רק כך נוכל להתמודד עם שתי המגפות המאיימות להשמיד את האומה בעת קשה זו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. וכאשר רוצחים ראש ממשלה במצוות מורי דת יהודיים. וכאשר יהודי מכנה יהודי אחר נאצי. מה יכול להיות גרוע יותר?

  2. אבל לא להגזים. המאחד בארץ גדול מאוד מהקרעים. ובטח מול מדינות רבות ו חשבות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

הסהר הטורקי

מה עומד מאחורי ההתקרבות של טורקיה למדינות האזור