האם אפשר להשפיע על השינויים בהרכב האוכלוסייה?

נתונים על ילדי כיתות א ומשמעותם
תמונה של אליהו בורוכוב
ד"ר אליהו בורוכוב

לפני כשנה וחצי כתבתי כאן על התחזיות הדמוגרפיות המדאיגות בעקבות מאמר שכתב פרופ' אלון ילין בכותרת "פצצה הזמן המתקתקת". הפצצה היא הגידול בשיעור החרדים והערבים באוכלוסיית ישראל והקיטון בשיעור "האחרים", כלומר אלה שמשרתים בצבא, עובדים ומשלמים מס הכנסה. לפי תחזית ברמת פסימיות בינונית, בעוד 30 שנה (בשנת 2049) מספר החרדים יהיה 3.9 מיליון ומספר הערבים 3.2 מיליון. מספרם של היהודים והאחרים יהיה 7.34 מיליון. כלומר מספרם של אלה שלא משרתים בצבא יהיה כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה. התפתחות זו היא תוצאה של שיעורי הריבוי הגבוהים של החרדים ושל הערבים.

בשנים 2002–2004 קוצצו קצבאות הילדים למשפחות שבהן חמישה ילדים או יותר, והניסיון מאותן שנים מלמד שקיצוץ הקצבאות הוא אמצעי יעיל להורדת שיעורי הילודה. המסקנה היא שאם המדינה תקטין את הסובסידיה שהיא מעניקה למשפחות מרובות ילדים, שיעורי הריבוי של אוכלוסיות החרדים והערבים יקטנו.

הנתונים על מספר התלמידים בכיתות א וחלוקתם בין המגזרים נותנים הצצה אל התהליכים בשינויי האוכלוסייה. הנתונים שעמדו לרשותי כשכתבתי את מאמרי הקודם היו משנת תשע"ז (2016/17). בינתיים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על שנה נוספת, ואלה מאפשרים להסיק מסקנות נוספות.

מספר תלמידים בכיתות א לפי הזרם החינוכי

שנה ממלכתי ממלכתי דתי חרדי עצמאי ערבי סה"כ
תש"ס

2000/1999

 

51,630

 

16,700

 

16,446

 

29,420

 

114,196

תשס"ה

2004/5

 

51,929

 

17,519

 

20,394

 

35,027

 

124,869

תש"ע

2009/10

 

57,785

 

20,235

 

26,285

 

40,269

 

144,575

תשע"ה

2014/15

 

65,986

 

23,107

 

29,896

 

39,847

 

158,836

תשע"ו

2015/16

 

65,853

 

23,060

 

29,954

 

39,204

 

158,172

תשע"ח

2018/19

 

67,767

 

24,506

 

32,758

 

38,055

 

163,086

 

שיעורי התלמידים בכיתות א לפי הזרם החינוכי

שנה ממלכתי ממלכתי דתי חרדי עצמאי ערבי סה"כ
תש"ס 54.2 14.6 14.4 25.8 100
תשס"ה 41.6 14.0 16.3 28.1 100
תש"ע 40.0 14.0 18.2 27.9 100
תשע"ה 41.5 14.5 18.8 25.1 100
תשע"ו 41.6 14.5 18.9 24.8 100
תשע"ח 41.6 15.0 20.1 23.3 100

 

הנתונים על תלמידי כיתות א מראים באופן משכנע שקיצוץ קצבאות הילדים אכן הפחית את שיעורי הילודה במגזר החרדי. הילדים שנולדו בשנת 2004, לקצבאות ילדים מקוצצות, היו בני 6 בשנת 2010, לכן משנה זו ואילך צריכה להיראות ההשפעה של הקיצוץ – האטה בקצב הגידול של מספר התלמידים במגזר החרדי. ואמנם משנת 2000 עד 2005 גדל מספר התלמידים החרדים ב-24% ומשנת 2005 עד שנת 2010 גדל מספרם ב-28%, אך בשנות הקיצוץ – בין השנים 2010 ו-2015 – גדל מספר התלמידים החרדים ב-13.7% בלבד.

החל משנת 2009 החליטה הממשלה, בלחץ הפוליטיקאים החרדים, להעלות את קצבאות הילדים, אם כי לא לסכומים שהיו לפני 2002. ילדים שנולדו ב-2010 הגיעו לכיתה א כבר ב-2016, אבל צריך להמתין עוד שנתיים-שלוש כדי לראות אם היה שינוי בדפוסי הילודה.

במגזר הערבי יש ירידה במספר התלמידים בכיתות א אחרי 2010. הירידה הזאת במספר הילדים שנולדים במגזר הערבי היא חלק ממהפכה חברתית שמתרחשת במגזר הזה, שקשורה גם לשינויים במעמד הנשים. הילדות הערביות לומדות בבתי ספר ורוכשות השכלה וחלקן אינן מסכימות לדפוסי החיים שאפיינו את חיי האמהות שלהן. בעשרים השנים האחרונות 97% מן הילדות הערביות בגילים המתאימים לומדות בבתי ספר יסודיים.

הילדים שנולדו בשנת 2004 והגיעו לכיתה א ב-2010 הם היום בערך בני 15. בעוד שלוש שנים הם יוכלו להצביע בבחירות לכנסת. היהודים שביניהם יהיו חייבי גיוס. חלק מהם יסרבו להתגייס. לפניכם בתמצית התהליך שמשנה את הרכב האוכלוסייה והשלכותיו.

מן הנתונים על התלמידים בכיתות א אפשר ללמוד עוד דברים מעניינים על השינויים החברתיים בישראל. שימו לב לשינוי במשקלם היחסי של התלמידים בזרם הממלכתי-דתי ובזרם החרדי. לפני 20 שנה הם היו שווים בגודלם בקירוב, ואילו בשנת 2018 הזרם החרדי לגווניו גדול יותר מהממלכתי-דתי ביותר מ-30%.

תקנו אותי אם אני טועה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. החרדים מתחילים להבין מה מקנה להם הכוח ושהם בדרך לניצחון. זה מגביר להם את המוטיבציה וגם נותן להם כלים באמצעותם הם מספחים עוד אוכלוסיות לקהילתם.

  2. גיוס לכל
    הפרדת דת ממדינה
    תשלומים וזכויות כמו לכולם
    לימודי ליבה

  3. אבל אין חילוניים שלומדים בממלכתי דתי ובטח לא בחינוך החרדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך