בעלות של בתי אבות בישראל ומי המממן

מערכת שירותים לזִקנה בישראל (6)
זוג קשישים רוקד
צילום: Ignas Kukenys Vilnius Lithuania. Flickr

המאמר נכתב במשותף עם מלי שקד

במאמר הקודם הצגנו את סוגי המוסדות לטיפול בזקנים הקיימים בישראל. פירטנו אילו בתי אבות קיימים ולמי הם מיועדים. במאמר זה נדון בחלוקת הבעלות של בתי האבות בין ארבעת הגורמים הקיימים בישראל ובמקורות המימון, ונציג את המגמה לעבר הפרטה של חלק מהשירותים הקשורים לזקן.

הבעלות של בתי האבות בישראל מתחלקת בין ארבעה גורמים: בעלות ממשלתית (מוסדות בבעלות מדינת ישראל ובפיקוח משרד הרווחה והבריאות); בעלות ציבורית (המנוהלת על ידי עמותות ללא כוונת רווח וגופים ציבוריים אחרים ובפיקוח משרד הבריאות או משרד הרווחה); בעלות פרטית (אדם פרטי או חברה בע"מ בפיקוח משרד הבריאות או משרד הרווחה); עמותות, אשר בבעלותן 190 מסגרות.

הרוב המכריע של מימון מסגרות מוסדיות נעשה על ידי המדינה ולא באופן פרטי, וכולל 70% מהאשפוז הסיעודי ושהות בבית אבות לעצמאיים ותשושים (Litwin & Lightman "The development of community care policy for the elderly :A comparative perspective" 1996).

בחינת מערכת השירותים לטיפול ממושך בזקנים בישראל מגלה כי בחלוף השנים מסתמנת מגמה ברורה של מעבר הדרגתי של מרבית השירותים לטיפול ממושך מדגם דומיננטי של הלאמה לדפוס של כלכלה מעורבת, קרי, הממשלה מתמקדת בעיקר במימון השירותים לטיפול ממושך, בפיקוח ובקביעת זכאות במקרים שבהם היא הגורם המממן. הספקת השירותים מבוצעת ברובה על ידי גופים פרטיים למטרות רווח ועל ידי ארגונים וולונטריים ללא מטרת רווח. אם כך המדינה, שמחויבת להעניק בתוקף החוק שירותים לאוכלוסייה אך משתמשת בקבלני חוץ, מביאה להפרטה של חלק מהשירותים הקשורים לזקן.

זו אינה תופעה חדשה וחריגה בזירת השירותים החברתיים בישראל. כחלק ממעבר אל ליברליזציה בכלכלת המדינה, התחיל בשנות ה-80 פרויקט הפרטה שנועד להביא להפחתה של ממש במעורבות הישירה של המדינה בהספקת השירותים, והענקת תפקיד נרחב הרבה יותר למגזר הפרטי. חסידי מדיניות ההפרטה מאמינים כי מדינות יעילות פחות מחברות פרטיות וכי יש בכוחו של שוק חופשי ליישם כמה מטרות:

תחרות – הפרטה תגביר תחרות בין ארגונים המספקים שירותי רווחה, ותביא לשיפור היעילות הארגונית (קטן, "שירותי הרווחה האישיים בישראל: סוגיות ודילמות מרכזיות" 1998).

הקטנת ההוצאה הציבורית, התאמה – השוק החופשי יאפשר בחירת ספק בהתאם לציפיות ולדרישות הצרכן.

איכות – העלאת איכות השירותים. הארגונים הלא-ממשלתיים יעילים וגמישים יותר ומסוגלים לספק שירות איכותי בעלויות נמוכות כיוון שאינם כפופים לאילוצים הקיימים בארגון ממשלתי וכשכך אין להם מגבלה בקליטת עובדים ואין להם קושי בפיטורי עובדים לא יעילים, מה שיוביל לקליטת כוח אדם איכותי, מיומן ומקצועי (שם).

העצמה – תומכי ההפרטה מציינים כי עצם הבחירה ומעורבות הצרכן בתהליך מעצימה אותו. אם כך, האומנם ההפרטה טובה לזקנינו?

מתנגדי ההפרטה טוענים כי ארגונים פרטיים מתעניינים ברווח ולא בקידום אג'נדות חברתיות או בהעצמת האינדיבידואליות והביטחון של הזקן. הרעב לרווח, לדעתם, מוביל לצמצום כוח אדם שעובד בתנאים לא תנאים מה שמוביל לשחיקה, ומשם הדרך לאלימות קצרה.

האם רק בישראל הדברים נראים כך? מסתבר שגם בבריטניה הם דומים. על פי אחד המחקרים (Clare "Is nursing's great challenge care of the elderly?" 2009). גם הזקנים בבריטניה סובלים מאלימות מצד המטפלים בבית האבות שבהם הם שוהים, וזאת כתוצאה מתנאים לא מתאימים. גם את העלויות הזולות כביכול זקנים רבים אינם יכולים לממן ואינם יכולים לעבור למוסד סיעודי. ומשום שהמדינה מוגבלת בתקציב ובמספר הקודים, הם נאלצים להמתין זמן רב עד שיאושר להם מימון.

אולי הגיעה העת לבדוק את האפשרות לשוב ולהלאים את בתי האבות? האם אכן האיכות והשירות היעיל הם רק נחלתם של המוסדות הפרטיים? האם צודקת הדרישה להלאים בחזרה את הבעלות על בתי אבות כדי שתיפסק ההתעללות בזקנינו?

במאמר הבא נציג את הדילמה המרכזית שבה ביקשנו לדון: הפרטה אל מול הלאמה בשירותים הניתנים לזקנים בבתי אבות בישראל.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

21 תגובות

    1. הלאמה הינה דבר נכון לדעתי ויצירת סטנדרט איכות אחיד בכל אותם בתי אבות. לצערי לא רואה את זה קורה. במדינה שלנו הכל פוליטי כתלות במידת הכח האלקטורלי. הייתי שמח חראות את כותב המאמר מצטרף לאחת המפלגות ודוחף קדימה את הנושא.

    2. בעידן הנוכחי של כלכלה ניאו- ליברלית בראדות הליכוד הרעיון של הלאמה נראה רחוק מתמיד.הלוואי שאתבדה

    1. במהלך הבחירות אריה דרעי הטמיע את המונח, "השקופים". המונח בהחלט נכון רק הטעות היא בסוג האוכלוסייה. הקשישים הם השקופים האמתיים ולהם צריך לדאוג. היום זה הם ומחר זה אנחנו!
      להלאים את בתי האבות, לרשת במצלמות ולוודא שיחיו את שארית חייהם בכבוד.

    1. בתי האבות שמנוהלים על ידי המדינה אינם זוכים לתקצוב ראוי ובחלקם חסר כוח אדם מקצועי מיומן.לאוצר יש כסף למטרות רבות ולא נחוצות במקום לבתי אבות כנדרש.גם משרד הרווחה אינו ממלא את יעודו בנושא.

  1. שמישהו כבר יעשה משהו עם הזקנים.ישנם מוסדות שהם פשוט סובלים שם.

  2. בדיוק כפי שחוקקו את חוק הפנסיה, צריכים לחוקק גם את חוק בתי האבות.
    יש המון כסף במדינה רק שלא מנתבים אותו נכון עפ"י המוסר, האנושיות והצדק.
    בתי אבות חייבים להיות בפיקוח ע"י מוסד בלתי תלוי.

    1. מצפה לקרוא את המשך הכתבה של דר ביצור. מרגיש לי שאין מענה מוחלט על הלאמה או הפרטה. מעניין כיצד ינתח דר' ביצור את ההבדל בין האופציות.
      בכל מקרה, סיטואציה ונושא רגיש.

  3. ההפרטה אינה תורמת לאיכות הטיפול.מטרת ההפרטה הסמויה היא להניב רווח למפעיל ולכן הטיפול אינו באיכות מספקת.

    1. ההפרטה נועדה למטרה אחת- לאפשר רווח למפעיל.כל מי שאומר שהוא "מתנדב" למען הקשישים צריך לקבל את דבריו בערבון מוגבל.לכן ספק אם הפרטה היא פתרון יעיל.

  4. דר ביצור מציף בעייה שורשית ואכן עיסוק בדילמה, הלאמה או הפרטת בתי האבות. אני מניחה שיש פלוסים ומינוסים לכאן ולכאן אך אין מנוס מהעובדה שהגיעה העת להעלות תחום זה למודעות הציבורית, הפוליטית והחברתית. היום הם הקשישים- מחר אנחנו.

  5. דר ביצור מציף בעייה שורשית ואכן עיסוק בדילמה, הלאמה או הפרטת בתי האבות. אני מניחה שיש פלוסים ומינוסים לכאן ולכאן אך אין מנוס מהעובדה שהגיעה העת להעלות תחום זה למודעות הציבורית, הפוליטית והחברתית. היום הם הקשישים- מחר אנחנו.

  6. הכתבה מעלה בי מחשבה ראשונית שזה חייב להיות באחריות המדינה, אך מנגד משנחשפתי אישית לבתי אבות של המדינה, נחרדתי מהרמה והאיכות, הצוות העייף שאין לו סבלנות ואנרגיות לטפל בקשישים, ולכן אני נוטה לחשוב שיש צורך בפתרון של הפרטה.

  7. דינן של העמותות לעבור מין העולם-השוק צריך להיות פרטי או ממשלתי וועדיף ממשלתי בעיניני זקינינו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גד

אין לי

שיר על חסר

ציור סמלי

חשמל מודרני

מעבר אקטיבי למקורות אנרגיה ירוקים