מהפכת ההזדקנות ומושגי יסוד

מערכת שירותים לזִקנה בישראל (2)
תמונה של אבי
ד"ר אבי ביצור

המאמר נכתב במשותף עם מלי שקד

במאמר הקודם בסדרה הצגנו את תופעת הזדקנות האוכלוסייה בעולם, את הבעיות המלוות אותה ואת הצורך המיידי ביצירת מערכות שירותים מתאימות. במאמר זה נעסוק בשלושת המושגים המרכזיים שלמולם מתחדדת דילמת הטיפול הפרטי או הלאומי בזקן. מושגי יסוד אלו יהוו בסיס להבנת הנתונים על הזקנה והם חלק קטן משלל ההגדרות והמחקרים השונים הקיימים בנושאי הזקנה.

א. זקן – על פי המסורת היהודית, זקן הוא אדם בא בימים, שמאפיינים אותו חוכמה, כושר מנהיגות ותבונה שצבר במהלך שנות חייו. גם ברומא העתיקה זִקנה הייתה שווה לחוכמה, ואין אזכור לאף קונוטציה שלילית של חולשה, חוסר יעילות, פגיעה ברמת התפקוד וכל מה שמאפיין, לכאורה, את הזִקנה בימינו אנו.

במאות ה-20 וה-21 היחס לזִקנה השתנה. החוכמה מזוהה היום עם האדם הצעיר, הטכנולוגי. הטכנולוגיה מונעת מהאדם הזקן את היכולת לתת עצה, להנהיג, ומעמדו הולך ונחלש. כיום אדם זקן נתפס כחלש ולא יצרני. גם אדם שנתפס כבריא ופעיל, ברגע שמלאו לו 67, הוא נכלל בהגדרה של זקן לא יצרני. הגדרה זו מובילה לחשיבה גילנית. זוהי תופעה כלל-עולמית חוצת תרבויות שבאה לידי ביטוי הן ברמה הבין-אישית – הימנעות מקשר או שיח עם זקנים, בדיחות וסטריאוטיפים, והן ברמה הממסדית – בעיקר אי-העסקת זקנים.

לגילנות השלכות רבות וביניהן גם הדימוי העצמי של הזקן – הוא מאמץ את מה שחושבים עליו ולכן תפיסתו העצמית ירודה ביותר. תפיסת מעמדו של הזקן משתנה מתרבות לתרבות, וככל שהחברה מודרנית יותר, כך מעמדו נחלש.

ב. זִקנה – זקנה היא טווח גילים התוחם את השלב האחרון במחזור החיים של האדם הממוצע, שלב זה מגיע לאחר תקופת גיל המעבר. על פי ההשקפה היהודית, למשל, זִקנה מורה על חוכמה ועל הסגולות האיכותיות הקשורות בה (קורץ, "הזקנה במורשת היהודית" 2003). במאמר אחר הזִקנה מוגדרת כמצב המאפיין את האוכלוסייה שהגיעה לאריכות ימים, וממשיכה בתהליך ההזדקנות. הזִקנה קשורה בירידה ברזרבות התפקודיות של האדם, ירידה ביכולותיו הפיזיות והקוגניטיביות עד לרמה של אי-תפקוד בפעילות היומיומית, וירידה ביכולת ההתנגדות של הגוף לפגיעות הסביבה לסוגיהן, וכתוצאה מכך נצפית עלייה בתחלואה (ברנר, "אריכות ימים –שינוי בתולדות האנושות" 2001).

על פי הגדרה נוספת גיל הזִקנה הוא תהליך שמשמעותו אגירת שינויים מזיקים בלתי ניתנים לתיקון בתוך תאים ורקמות שעם הזמן מגבירים את הסיכון לחולי ולמוות.

על פי ארגון הבריאות העולמי  WHO 3(World Health Organization, הוקם על ידי האו"ם ב-1948 לטפל בנושאי הבריאות בעולם כולו), בעולם המפותח ממלא הזמן הכרונולוגי תפקיד בעל חשיבות עליונה להגדרת זקנה. גיל 60 או 65 הוא בדרך כלל גיל הפרישה במדינות מפותחות ומהווה את התחלת תקופת הזקנה (בישראל גיל 67 לגברים ו-62 לנשים). אנשים רבים ממשיכים להיות פעילים ומעורים בכל תחומי החברה, המשק והכלכלה, התרבות ואף בפוליטיקה ועל כן קשה להסתמך על גיל כרונולוגי כמשתנה שמגדיר את הזִקנה.

בעולם המערבי מוגדרות תתי-קבוצות של זִקנה על פי התפיסה הכרונולוגית: זִקנה צעירה מתייחסת לגילים 65–74, זִקנה אמצעית מתייחסת לגילים 75–84 וזקנה מופלגת (הגיל הרביעי) מגיל 84 ומעלה.

כל הגדרות הזִקנה נשענות על תפיסה הבוחנת את הטיפול בזקנים בראי הדילמה שבה נעסוק בהמשך, הפרטה או הלאמה. בדילמה זו בולט עניין בחינת הזִקנה כנטל או כנכס לחברה, נושא המשפיע על התפיסה הפרטנית או על תפיסת ההלאמה כבסיס לטיפול הנדרש בזקנינו.

ג. תהליך ההזדקנות – תהליך איטי שסופו ידוע וכרוך בירידת החיוניות של האורגניזם וביכולת שלו להתגונן כנגד תחלואים שונים אשר תוקפים אותו וגורמים לו למות (בירמן, "הביולוגיה של ההזדקנות" 1988). תהליך זה קשור למאפיינים הדמוגרפיים של אוכלוסיית הזקנים, כלומר ההתייחסות היא לגידול במספר הזקנים ביחס לאוכלוסייה הכללית (ברודסקי ודייויס "דמוגרפיה ואפידמיולוגיה, הזדקנות ואוכלוסיית הזקנים" 2003).

תופעת ההזדקנות היא גלובלית. ניסיונות ראשונים להתמודד עם שאלת ההזדקנות נעשו כבר בתחילת המאה ה-19. תיאוריות רבות ביקשו לתאר את תופעת ההזדקנות. הול לדוגמה קישר בין החשיבה הפסיכולוגית לבין ביולוגיה, רפואה ופילוסופיה ודימה את ההזדקנות להר. העלייה לפסגה מסמלת גדילה והישג, ואילו ירידה מההר מסמלת שקיעה וזִקנה. גם טרנר במודל עקומת ההדדיות והבגרות, תיאר את תהליך ההזדקנות על עקומת פרבולה הדומה למודל ההר. המודל תיאר את תהליך ההזדקנות בשלושה שלבים: בפסגתו יש יוקרה, עד להגעה אליה יש תהליך למידה, יצירה, חיי חברה, והירידה באה לידי ביטוי בכל הפרמטרים: ירידה ביכולת הקוגניטיבית, הפיזית, הבריאותית והחברתית.

מהפכת ההזדקנות היא המהפכה החברתית החשובה ביותר בעידן הנוכחי. ארצות העולם המפותחות צועדות בקצב מהיר למצב שבו הזקנים מעל גיל 65 יהוו כשליש מהאוכלוסייה (מכטינגר, "האוכלוסייה הקשישה בישראל" 2010), מצב זה נובע בעיקר בגלל פריון נמוך המתמשך כבר כמה עשרות שנים בארצות המפותחות ובעלייה בתוחלת החיים וכן ירידה בשיעורי תמותה במיוחד בגילים המבוגרים.

למעשה, חלקם של הילדים בגילי 0–14 בארצות המפותחות במגמת ירידה וחלקם של הזקנים נמצא בעלייה מה שגרם להיפוך בפירמידת הגיל (ביצור, "פירמידת הגילים תתהפך על פיה" 2018), תהליך זה מתייחס לשינוי הדמוגרפי שהתרחש בארצות העולם וגרם לתהליך של הזדקנות האוכלוסייה, וכך לפי התחזית בשנת 2025 יפן תהיה המדינה הזקנה ביותר בעולם.

ישראל היא מדינה צעירה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, והיא נקלעה לבעיית ההזדקנות כמה עשורים אחריהן. שיעור הזקנים בשוודיה, למשל, כפול מזה שבישראל. תהליך ההזדקנות במדינתנו קצת שונה מזה של מדינות מפותחות אחרות (ברודסקי ודייויס, "דמוגרפיה ואפידמיולוגיה, הזדקנות ואוכלוסיית הזקנים" 2003). שינויים ברמת הפריון ותמותה לא מסבירים את תהליך ההזדקנות בישראל, כמו כן גורם העלייה מארצות זרות מוסיף לכמות הזקנים מספרים ניכרים.

למעבר הדמוגרפי ולהזדקנות האוכלוסייה יש השלכות מרחיקות לכת על כל קבוצות הגיל בחברה, כמו גם על הכלכלה ועל כל מוסדות החברה. ההזדקנות נחשבת להצלחה של האנושות אך מציבה אתגרים חדשים בפני החברה. לדוגמה, באחד ממאמריה טענה יקוביץ (ענבר, "בשנת 2035 תמנה אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל כ-1.6 מיליון איש" 2014) כי תהליך ההזדקנות ילך ויתגבר ואף יתעצם במידה ניכרת וההשלכות הדמוגרפיות, החברתיות, הכלכליות והפוליטיות שלו ישפיעו לא רק על הזקנים אלא גם על החברה והכלכלה בישראל, וכי יש להיערך מראש ולתכנן לכך תוכניות אב.

בשנת 2003 ייסד האו"ם תוכנית פעולה בכל הנוגע לגיבוש אמות מידה בין-לאומיות בתחום מדיניות חברתית כלפי אוכלוסיית הזקנים. התוכנית הבין-לאומית של מדריד, שגם ישראל משתתפת בה, עוסקת בקשת של נושאים מרכזיים לאיכות חיים, ביטחון, בריאות, כלכלה, תעסוקה, דיור – במקום או במוסד, בהיבט סוציו-חברתי של אוכלוסיית הזקנים בעולם. מטרתה של התוכנית לפתח על פי הצורך חקיקה שתבטיח לזקנים סביבה תומכת, מאפשרת ובטוחה, תוך בחינה האם לעשות זאת בשוק הפרטי או על ידי המדינה עצמה? במאמר הבא נדון בכך בעזרת הצגת המקרה הישראלי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

34 תגובות

  1. השאלה באיזה עדיפות שמים את הנושא ועד כמה מקציבים לו כסףומתייחסים אליו בחשיבות

    1. הדאגה לקשישים חייבת להיות משימה לאומית.מחויבות ממשלתית,תקציב הולם,אכפתיות כלפי הנזקקים כלכלית ורפואית,כל אלה ועוד צריכים להיות בסיס למשימה לאומית כיעד חברתי מרכזי.

  2. בעיקר הבנקים שסגרו סניפים ועברו לדיגיטל לחסוך בהוצאות פגעו בקשישים.

  3. אין ספק שבעוד מספר שנים, בעקבות הארכת תוחלת החיים, הבעיה תהפוך לקשה יותר ולא מוצע פתרון מעשי..

    1. חבל שאין תכנון לטווח הארוך.. המצב ילך ויחמיר . חבל שאין עוד אנשים אם ראיית העתיד כמוך.

  4. מושגי היסוד מסבירים עד כמה נורא היחס לזקינינו ועד כמה הוא חייב להשתנות

    1. במדינת הכל כסף התכנון הוא איך לחסוך ואיך לקצץ.אין מחשבה אמיתית למען הזקן והזקנה .מה שיש זה מקומי ווולנטרי.עובדה זו מצערת שכן לא מרחק היום וגם אנחנו הזדקן.יש ליצור סוג של מאזן אימה.תוך האדרת כוחו של הזקן כמו יצירת אלטרנטיבה לבנקים.אין ספק שאם גוש אוכלוסיה יקום כאיש אחד ויעזוב את הבנקים או את קופות החולים ויפנה לערוץ חדש ותומך תביא אותם גופים למחשבה מחודשת על הצרכים של הזקן.

  5. זיקנה היא חלק בלתי נפרד מחיינו אז הבה נטפל בכך ועוד היום

  6. הלוואי והעולם ישכיל לקבל את מהפכת ההזדקנות כפי שמצויינת במאמר

  7. כיום תהליך ההזדקנות הוא ארוך כך שמשימת הכי השלישי הוא להתכונן לגיל הרביעי.

  8. קוראנאת המאמרים דלך ומסכים לכל מילה. אתה מתאר בצורה ריאלית את המציאות. כל הכבוד על מאמר מקצועי ומעניין

  9. עוקבת אחריי המאמרים שלך וזו כתבה מצויינת. יש להיערך לצונאמי של ההזדקנות העומד לפקוד אותנו

  10. כולנו נהיה פעם זקנים ולכן חשוב להמשיך ולהציף את הנושא עד שיכנס למודעות. מעריך מאוד אותך ואת המאמר

  11. זקנה – כולנו נגיע אלייה ויש לדאוג לאוכלוסייה זו מתוך יריאת כבוד . מעריך מאוד את המטמר שלך בנושא

  12. גיל הזקנה-פרישה אינו בהכרח הגיל הנכון לפרוש לפנסיה.ישנם מבוגרים רבים שרוצים לעבוד עד גיל 70-72 ויכולים לתרום למשק ולתעסוקה.

  13. כלכלית וחברתית אין לקשישים נציגות בכנסת שתפעל למען האינטרסים שלהם.זו תמונת מצב עגומה בישראל.

  14. ממשלות ישראל מאז קום המדינה ראו בקשישים סוג של נטל ולא נכס שצריך להוקירו.צריך לקוות שבעתיד היחס ישתנה וימצאו תקציבים לבריאות ותעסוקה.

  15. מאמר מצוין המשך לקודמו ובסיס נהדר להמשך
    מחכה לקרוא הלאה וללמוד ולהבין את מערכת השרותים לזיקנה בישראל 2019 והלאה-זה חשוב כי זה עלינו

  16. אבי ביצור היקר מילותיך נוגעות ללב
    הלוואי שכתבתך תהיה אבן דרך לממשלה החדשה ואולי ידאגו לזקנים יותר

  17. כל פעם מחדש אתה כותב את מה שאנשים מפחדים לשמוע
    תמשיך לכתוב, אני ימשיך לקרוא.
    והלוואי שזה יגיע לאנשים הנכונים שיעשו משהו

  18. מערכת השרותים לזיקנה איננה מותאמת לזקנים הבריאים הלא עניים ובעלי יכולת התרומה לחברה
    יש בין מבוגרינו מורים מהנדסים אופאים ועוד שיכולים לתרום לחברה ולצרכי הם צריך מערכת שונה מהקיים

  19. מצפה בשקיקה לפרק הבא
    כתוב נכון אמיתי ערכי ומציג מראה מול פרצופנו

  20. הנושא הוא בחזקת טעות מראש-אין שרותים לזקינינו ויש זלזול בלתי מתקבל על הדעת בם ובעצם בנו כולנו

  21. אם נבין שחייבים לטפל טיפול שורש בפנסיות ובביטוח לאומי ובתעסוקה לזקנים ותרבות בהצאם דיור ובריאות ובעיקר כבוד והדר ,רק אז נבין מי הם זקינינו ומה אנחנו

  22. הקמת קהילות תומכות לזקינינו זה הפצרון
    שיחיו בביתם והוא מחוברים דיגיטלית ואינטרנטית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גד

אין לי

שיר על חסר

ציור סמלי

חשמל מודרני

מעבר אקטיבי למקורות אנרגיה ירוקים