עתידה של הזקנה בראי הספר "מוות לסירוגין" (6)

הפרשנות המוטעה והעתיד המעורפל – זקני ישראל
תמונה של אבי
ד"ר אבי ביצור

בפרק הקודם דנתי במענה הקיים כיום לצורכי הזקנים בישראל. מקבלי ההחלטות בישראל לא צופים נכונה את פני העתיד לנוכח העלייה בתוחלת החיים, וההשלכות לכך תהיינה, אולי, התגשמות הסיוט של סאראמאגו כפי שהוצג בספרו "מוות לסירוגין".

בפרק זה אציג את כלל הנושאים שפורשו בשגגה על ידי מקבלי ההחלטות בישראל, נושאים שיובילו לכאוס צפוי לנוכח "צונמי הזקנה" שעתיד להתרגש עלינו. אדון בנושאים הנוגעים בתחומים רבים הקשורים בזקנה הישראלית, תוך הצגת משמעויותיהם.

מתן קצבת זקנה באופן אוניברסלי ולא דיפרנציאלי – יוביל לגירעון בכספי הביטוח הלאומי.

חוסר בחוק ביטוח סיעודי לאומי – יוביל לאי-יכולת לטפל בזקנים החולים הכרוניים, תשושי הנפש והסיעודיים ברמות השונות של הסיעוד.

עריכת מבחנים לזכאות לסיוע מסוגים שונים – תוביל להשפלה ולפגיעה בזקן הישראלי, וייווצר מצב שבו לא כל זקן יקבל את מה שמגיע לו.

סיעוד במקום שיקום לזקנים אחרי אירוע לבבי או מוחי – יוביל להכנסת כמות זקנים גדולה והולכת למעגל הסיעוד, בשעה שניתן לשקמם בקופות החולים.

הפרטת קרנות הפנסיה – תוביל למצב שבו בעת קריסת גוף פנסיוני לא תהיה רשת ביטחון לזקנים, להבטחת עתידם.

חוסר מיטות בבתי חולים בפריפריה לזקנים – יוביל למצב של תמותת יתר של זקנים ולחוסר טיפול רפואי הולם.

סגירת מחלקות גריאטריות בבתי חולים – תוביל לאי-מתן טיפול הולם ושוויוני לחולים הזקנים ולמתן טיפול לא מקצועי ותואם לצורכי זקנים.

אי-הפעלת תוכנית לאומית למיגור אלימות, התעמרות והזנחה והתעללות בזקנים – תוביל לעלייה חדה בביצוע מעשי פשע כנגד הזקנים בישראל.

מחשוב מוסדות לצורכי התייעלות – יוביל לפגיעה בשוויוניות של הזקנים אל מול אי-יכולתם לקבל שירותים ממוסדות מתוקשבים, לדוגמה בנקים.

אי-העלאת גובה קצבת הזקנה לגובה שכר המינימום – תוביל לעוני ומכאן לחולי ולקריסה בקרב הזקנים.

אי-ריענון או הרחבת חוק "האזרח הוותיק" – יובילו למצב שבו הזקן חוסה תחת חוק שאין לו משמעות, תקציב או יכולת לעזור לאותו זקן.

אי-קביעת סל תרבות, תעסוקה, בידור ושעות הפנאי לזקן – תוביל להוצאות מיותרות של משק בית ושל הזקן ולהפעלת פרויקטים בודדים אד הוק אל מול נושא מסוים ולזמן קצוב ולא לאורך זמן.

חוסר במפקחים ובמבקרים בנושאים מרכזיים כפיקוח על בתי אבות, מוסדות סיעודיים, מועדוני זקנים, אפוטרופסים למיניהם – יוביל להפקרה, להשפלה ולהורדת הזקן ממרכז הבמה הישראלית.

אי-הקמת מועצה לאומית לענייני זקנה – תוביל לביזור הסמכויות ולאי-יכולת לספק את צורכי האדם הזקן כנדרש.

אי-הקמת מכון לסקר לאומי לחקר הזקנה – תוביל לאובדן מרכז ידע ראשי שבו יצטבר ויתרכז כלל המידע על הזקנה בישראל.

אי-העלאת גיל הפרישה לנשים בישראל – תוביל להמשך העמקת הפער המגדרי ופגיעה בנשים זקנות בישראל.

אי-הקמת מערכת לאכיפת חוק פנסיה לכל אזרח – תוביל למצב שבו כ-2 מיליון אזרחים ישראלים יחיו ללא אחד ממקורות ההכנסה בעת זקנתם, וייאלצו לקבל השלמת הכנסה.

חוסר בתכנון מערכתי עתידי לגבי הזקנה – יוביל לחוסר יכולת טיפול נאותה בצורכי הזקנים בישראל בעתיד (חוסר בתוכנית אב לאומית).

ביזור הסמכויות (סגרגציה) במקום ריכוזן (אינטגרציה) – יוביל לחוסר יכולת לנהל, לארגן ולקדם את ההתמודדות עם צורכי העתיד.

חוסר בקיום תוכנית אב לאומית להתמודדות עם בדידות, חרדה ודיכאון בקרב זקנים – יוביל להעצמת ההשלכות השליליות של תופעות קשות אלו ולהחלשתם הפסיכולוגית, קוגניטיבית והביולוגית של הזקנים.

חוסר השקעה בתקציב לתרופות או במחקרים בנושאי הפרקינסון, הדמנציה והאלצהיימר – יוביל לעלייה במספר הסובלים ממחלות זקנה אופייניות אלו, ומכאן יעלה את שיעור הנזקקים לסיעוד ואשפוז.

אי-הבאת כוח עזר סיעודי למוסדות או לזקנים הזקוקים לעזרה בקהילה – תוביל למצב של חוסר במטפלים בזקנים ומכאן להזנחתם של אלו האחרונים.

חוסר בקיום תוכנית אב לאומית להתמודדות עם תופעת ההתאבדויות בקרב זקנים – יוביל לעלייה במספר הזקנים המתאבדים בישראל.

ז'וזה סאראמאגו איננו ישראלי, ובוודאי שבזמן כתיבת הספר לא עסק במקרה הישראלי. אולם באותה מידה, המקרה של ישראל וזקניה, המתואר בפרק זה, דווקא מהווה משל חיובי לצורך בהתעסקות העכשווית עם בעיות הזקנה.

ברור לי, כי דבריו הסרקסטיים והנבואיים של סאראמאגו מתאימים כ"כפפה ליד" למתרחש בקרב הזקנים בישראל, ובקרב אלו העוסקים במדיניות הזקנה בישראל. המערכת איננה רואה את המצב כמשבר (בדיוק כדברי סאראמאגו) ומנסה לנהל ולארגן את הקיים. הבעיה הגדולה היא שהעיקר עוד עומד בפני העושים במלאכה. העלייה בתוחלת החיים לא תביא אומנם להגשמת "חלומו" של סאראמאגו בדבר "היעלמות המוות", אך תביא עימה שלל בעיות (כפי שהצגתי בפרק זה) שיידרש לטפל בהן באופן מיידי לטובת הדורות הבאים. כל זאת תוך הבעת כבוד והערכה לעברם של זקנינו, ותוך טיפול ושיפור מצבה של אוכלוסיית הזקנים בישראל, ודאגה לעתיד בטוח יותר, ברור יותר ומוכן יותר לסיפוק צורכי הדורות הבאים, לשעת זקנתם.

בפרק הבא אסכם ואדון בשאלה החשובה: האם הזקנה היא נטל או נכס?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

26 תגובות

  1. מקבלי ההחלטות בישראל עסוקים בהמון דברים לא חשובים במקום בשיפור מצב הקשישים.

  2. תהליך השיקום לקשישים בקהילה חלש.אחרי אישפוז שוכחים בקהילה משיקום וכך חלק גדול מהזקנים לא מטופל כיאות וחוזר לבעיותיו.

  3. יקחו אותנו ברצינות רק אם נלך לפוליטיקה ויהיו לנו הרבה מנדטים נקבל אז הכל מכל

  4. ההזנחה הממשלתית כלפי הקשישים היא בגדר מחדל לאומי.מעבירים את האחריות למשפחות שלא תמיד עומדות בנטל.זה זלזול מוחלט באזרח הקשיש.

  5. קצבת הזקנה עלובה ואינה מאפשרת חיים בכבוד ראוי.ממשלה אחראית צריכה לדאוג לקצבה מספקת שתאפשר מחיה בכבוד.

  6. כל מילה בסלע. היות ואנו בזמן בחירות עולה השאלה מדוע נושא הזקנה כמעט ולא עולה בשיח.נעדרו מעיד יותר מכל על סדר עדיפויות לאומי במיוחד בזמן בו המילים הם רק בגדר הבטחות שאין ההכרח לקיימן… כנהוג במחוזותינו

  7. ככל שהזמן עובר ותוחלת החיים עולה , ובעתיד יהיו פה בעיות כפליים אם לא יהיה פה שינוי . יופי של כתבה .

  8. הדורות הבאים , יסבלו מכוון , שגם הדור הנוכחי לא מתאמץ במיוחד לשנות , וכך חורץ את גורלו.רע מאדמלחשוב על כך אבל זו המציאות.

  9. ממשיכים להזניח את נושא הזיקנה בצורה מבישה … מקווה שמישהו ממקבלי ההחלטות יקרא רק חלק קטן ממה שאתה כותב ויתעורר

  10. חוסר הבנה!!! חייבים שר מקצועי בכנסת הבאה נושא הזיקנה בוער ואף אחד לא מתוערר

  11. אכן חוסר בתכנון קדימה בנושא הזיקנה חביא לכאוס… מפחיד לאן זה יכול להתדרדר

  12. תתייחסו בכבוד לקשישים.לא יעלה על הדעת שאחרי שתרמו לקהילה את מיטב שנותיהם הם יזרקו לשוליים בבושת פנים.

  13. מאמר חשוב מציג את הצמתים הנכונים להתערבות עבור מקבלי ההחלטות שיבואו עלינו לטובה לאחר הבחירות

  14. מאמר נכון מאוד, ובו בזמן כואב,
    חבל שבעידן טרום בחירות אין שיח על נושא חשוב שכזה,

  15. ד״ר ביתור צודק בכל מילה וצריך לעשות שינוי מיידי אני לא רוצה להיות זקנה ולסבול כמו שהזקנים סובלים היום

  16. מאמר מרגש נכון ששופך אור על התנהלות חברתית מזעזעת כלפי זקינינו

  17. כתבה מעולה ששרת הגימלאים חייבת לקרוא ולהגיב ולא להראות רק לקראת הפריימריז ישר כח אבי

  18. חלקם באוכלוסיה הולך וגדל והם מתעלמים מכוחם וכנראה שנהנים לסבול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גד

אין לי

שיר על חסר

ציור סמלי

חשמל מודרני

מעבר אקטיבי למקורות אנרגיה ירוקים