עתידה של הזקנה בראי הספר "מוות לסירוגין" (2)

ספרו של סאראמאגו וטיעוניו המרכזיים
זקן מנמנם
pixabay.com

בפרק הראשון בסדרה הצגתי בקצרה את המהפכה הדמוגרפית של הזקנים בעולם ובישראל, ואת שתי התובנות העיקריות שאליהן מגיע ז'וזה סאראמאגו בספרו "מוות לסירוגין".

בפרק זה אציג את תקציר הספר שמתאר חברה דמיונית נטולת מוות, ואת טיעוניו המרכזיים של הסופר.

"מוות לסירוגין" נבנה על בסיס שלוש עלילות משנה שבמרכזן מככבת דמות נשית – מלאך המוות, הדמות נקראת "מוות". הנושא המרכזי בספר הוא החלטתה של הגיבורה להפסיק ליטול חיים במדינה מסוימת (פורטוגל), ואך ורק בה.

העלילה הראשונה עוסקת במה שמתרחש במדינה, שבה, כפי שמתברר, "למחרת איש לא ימות". בתחילה פורצת שמחה גדולה, המלווה בחגיגות ובגילויי לאומיות ולאומנות מסוגים שונים (למשל הנפת דגלי המדינה בכל פינה). השמחה הרבה מתחלפת עד מהרה בהבנה שסדרי בראשית השתנו ושבעצם, לפחות לדברי הסופר, תושבי אותה מדינה ניצבים בפני בעיה גדולה מאוד – איש אינו מת, על כל המשתמע מכך. (סאראמאגו מרמז לאי-המוכנות בחברה לעלייה בתוחלת החיים).

כפי שנראה בהמשך, הבעיה נוגעת לכולם – הממשלה, איגוד הקברנים, איגוד חברות הביטוח ומכאן גם חברות הפנסיה, בתי החולים ובתי האבות. למעשה, אט אט "פירמידת הגילים" מתהפכת על ראשה. הזקנה הנצחית והאין-סופית, מלווה בכל החוליים האפשריים, משתלטת על חיי הצעירים יותר ומטילה עליהם את כל כובד משקלה. הזקנה המופלגת גורמת לשיבוש בחיי הדת ובתפיסות הפילוסופים, כמו גם בחיי כל אלו שהופכים, לפתע, להיות מטפלי הזקנים וזקני הזקנים ואלו הזקנים אף יותר וכך הלאה.

העלילה, המלווה בפרשנות ובדוגמאות סרקסטיות להחריד, מתחלפת בעלילה שנייה, קצרה יותר. "מוות" מבינה שבני האדם במדינה שאותה "בירכה" אינם עומדים בעומס ובממדי הצרה ה"חיובית" שנפלה עליהם. היא מחליטה לתת "זמן הכנה" למיועדים למות בלבד. כלומר, ראשית, להשיב את שלטון המוות כסדרו, ושנית, להודיע למיועדים למות על הצפוי להם. ההודעה תישלח כב"מטה קסמים" במעטפה בצבע סגול אל המועמד למות, ויישארו לו שבעה ימי הכנה למותו. גם עתה סאראמאגו "מתעמר" בקוראיו ולועג לניסיונות ההתחמקות (כמו מחיקת אפשרות קבלת דואר נכנס בהודעות אלקטרוניות במחשב), שהרי איש לא יכול למלאך המוות. מכאן מעביר סאראמאגו את הקורא לעלילה שלישית.

"מוות" משגרת "מכתבים סגולים" כהודעה לצפויים למות. לתדהמתה אחד המכתבים חוזר אליה פעמים אחדות. לובשת הגברת את דמותה הארצית ויורדת לביקור אצל "סרבן המוות". זה מתגלה כגבר באמצע חייו, צ'לן בתזמורת גדולה, החי בבדידות למעט כלבו. חלום חייו של הגבר הוא לכתוב את היצירה הגדולה והטובה ביותר לצ'לו. תמימותו, יושרו, התנהגותו, מקצועיותו, יחסו לכלב ולחלומו גורמים ל"מוות" להימנע מלתת לו את ה"מכתב הסגול", ודווקא לתמוך בו במשימתו לכתיבת היצירה הבלתי נשכחת, ובנוסף להתאהב בו עד כדי כך שהספר מסתיים בליל אהבים של "מוות" והמועמד למות, ובעובדה שלבסוף היא לא נותנת לו את המכתב, וכדברי הסופר: "למחרת בבוקר אף אחד לא מת".

שלוש העלילות שזורות זו בזו. ולענייננו, אין ספק, שהעלילה הראשונה היא המרכזית, משום שבה מעמיד הסופר את עצם העובדה, הכה ברורה לדעתו, שאיננו מוכנים לשינוי ולמהפכה הדמוגרפיים. לדעת סאראמאגו, אנחנו רק דוחים את הקץ ומבצעים שינויים קוסמטיים, ובכך אנו גוזרים על עצמנו ועל זקנינו (אנחנו אחריהם) סבל חברתי, פיזי, כלכלי, דתי, רוחני ערכי ותרבותי. כל זאת בשעה שאין כל סיבה לסבול אם החברה תהיה ערוכה לשינוי.

בפרק הבא בסדרה אדון באופן שבו סאראמאגו מציג את משמעויות התהפכות "פירמידת הגילים" ואת הפתרונות הסרקסטיים שלו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

18 תגובות

  1. ספר נהדר שממחיש מה יקרה בחברה ובוודאי בזו הישראלית וכדאי להתכונן

  2. סארמאגו היה סופר יוצא דופן וחשוב.אפשר ללמוד ממנו רבות על החיים והיפוכם.נהנתי מהמאמר.

  3. זקנה מופלגת הופכת בהדרגה לדבר כמעט רגיל בגלל תוחלת החיים שמשתפרת משמעותית בתקופתנו. כדי לא להפוך את הפירמידה אנו זקוקים למערכת טיפולית חברתית וגם למציאת תעסוקה.נושאים שחייבים לעמוד בראש המעיינים של הפוליטיקאים.

  4. מעניין! סיפור נהדר במקוריות שלו שמצליח להביא סוגיה חשובה לפתחנו

  5. אנחנו לפני מהפכה דמוגרפית. כתבה מעולה ודרך להמחיש זאת

  6. פירמידת המוות לא מתהפכת במהירות אבל בגלל תוחלת החיים היא נמצאת בשינוי מתמיד.סביר שמה שכיום גיל ממוצע לקשישים הוא 85 יעלה בהדרגה, במשך שנים, ל87 והלאה.לקשישים הללו חייבים למצוא פתרונות לחיים מלאים ומספקים יותר מבהווה.זו חובה אזרחית.

  7. דרך יוצאת דופן כדי להסביר עד כמה אנו טועים ביחסנו לזקינינו-ממתינה להמשך

  8. כתבה נהדרת של כותב המאמר ד"ר אבי ביצור המעחה נושא חשוב ומטריד בחברה הישראלית- עלייה בתוחלת החיים . צונאמי דמוגרפי שאסור להתעלם ממנו ולהקל בו ראש. שלא נמצא עצמנו עם פירמיד הפוכה

  9. כתבה נהדרת של כותב המאמר ד"ר אבי ביצור המעחה נושא חשוב ומטריד בחברה הישראלית- עלייה בתוחלת החיים . צונאמי דמוגרפי שאסור להתעלם ממנו ולהקל בו ראש. שלא נמצא עצמנו עם פירמיד הפוכה

  10. ספר מעניין מאוד שממחיש את הבעיות הניצבות בפנינו. תודה

  11. למי שיש משאבים. בדידות. דיכאון. תסכול. מוגבלויות……

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך