תפישת הפעלה אינטגרטיבית למאבק בבדידות בזקנה

המאבק כנגד הבדידות בזקנה (7)
תמונה של ד"ר ביצור
ד"ר אבי ביצור

המאמר נכתב בשיתוף עם ערן פישר

מהנתונים שהצגנו בפרקים הקודמים, הן הגדרותיה של תופעת הבדידות עצמה והן נתונים על הבדידות בזקנה, עולה צורך ברור להתמודד עם התופעה. אכן, בעולם כולו ובישראל בפרט תוכננו ומומשו תכניות רבות ומגוונות, בהיקפים שונים, כדי להתמודד עם התופעה. אולם בולטת מאוד בהעדרה תפישת הפעלה ברורה, ממופה, מאורגנת ומכוונת משימה שמטרתה להיאבק עד חורמה כנגד תופעת הבדידות בזקנה.

חשיבותה ונחיצותה של תפישת הפעלה שכזו בולטת עוד יותר לאור הנחות היסוד של ועידת מדריד 2002 – כנראה הוועידה החשובה ביותר שנערכה אי פעם בנושא הזקנה בעולם. בוועידה זו הוצגה העלייה הצפויה בתוחלת החיים והוגדר בה במפורש ש"רק חברות המוכנות לתכנן את עתידן יפיקו את המרב מאחד הניצחונות הגדולים של האנושות בעלייה בתוחלת החיים, וזאת משום שמניצחון זה נולד אתגר גדול עוד יותר – כיצד להתמודד עם המספרים האדירים". בוועידה נקבעו שלוש הנחות יסוד: ראשית, טיפול בזקנים והתפתחותם על בסיס השתתפות חברתית, תעסוקה, השכלה וטיפול בעוני; הנחה שנייה הייתה קידום בריאות ושלומוּת (Well being) של הזקן; ולבסוף, הנחה שלישית, הבטחת סביבות תומכות עבור הזקן בהקשרים של דיור, טיפול ותמיכת מטפלים ומאבק בהתעמרות והתעללות באדם הזקן.

תפישת הפעלה למאבק בבדידות בזקנה, כבסיס ליצירת תכנית מתאימה ומושלמת בכל מדינה, בהתאם לתרבותה, משאביה, הרקע הסוציואקונומי של אוכלוסייתה ובעיותיה הייחודיות, צריכה להתמקד ביעד ברור, מדויק, בר-מימוש וריאלי. היעד המוגדר הבסיסי לתפישת ההפעלה הינו ניהול מרכזי, מקיף ומאגם של כלל המשאבים בחברה נתונה על מנת לאתר, למפות ולזהות את כלל הזקנים הבודדים באותה חברה ולהקטין באמצעות טיפול רב-תחומי את כלל הסיבות לבדידות כמו גם את ההשלכות והפגעים שהיא יוצרת, עד למינימום שייקבע באותה חברה בהתאם לנתוניה.

יעד זה מניח לפנינו חמש מטרות ברורות למימוש תפישת ההפעלה העקרונית שתוצג. מימוש חמש המטרות של תפישת ההפעלה יוביל להגשמת החזון של כותבי מאמר זה: הדברת תופעת הבדידות והפיכתה לגורם משני בתוך הגורמים המפריעים למימוש התפתחותו של האדם הזקן. באמצעות התמודדות עם תופעת הבדידות וצמצומה נוכל לשנות את מצבם של הזקנים על מנת לקדם הזדקנות חיובית, בריאה, איכותית ותורמת לחברה, ולממש זאת לאורך כל החיים ועל ידי כל מרכיבי החברה.

ואלה המטרות:

  1. מיקום האדם הזקן הבודד במרכז מעגלי ההפעלה של גורמי טיפול שונים.
  2. איתור, מיפוי וזיהוי הזקנים הבודדים.
  3. מיפוי תוך הכנת "חבילת סיוע" מותאמת אישית לכל זקן.
  4. קביעת מעגלי טיפול: רמת המדינה, רמת הרשות המקומית, רמת הקהילה, רמת המשפחה ורמת הפרט. בכל רמה יינתן טיפול באמצעות הפעלת כל המשאבים שנאספו לטובת המשימה.
  5. קיום ביקורת רוחבית ואורכית (בין הרמות השונות) של כלל הפעולות המבוצעות.

עקרונות תפישת ההפעלה:

  1. מעגליות – מיקום הזקן במרכז והקפתו במעגלים שהם חלק מחייו השוטפים. מעגלים אלו יתנהלו בשליטה מרכזית ותוך הזרמת מידע ועדכון שוטף על כל זקן שאותר כזקן בודד. קודם כל מעגל המשפחה והחברים (תודעה וחיי חברה). לאחריו מעגל קהילה, שכונה סביבה (למשל קהילה תומכת). ולבסוף מעגל המדינה (רווחה, בריאות, תקצוב).
  2. אינטגרציה – התכנית תופעל במסגרת התפישה האינטגרטיבית, כלומר תרוכז בידי רשות אחת מרכזית ממשלתית – משרד ממשלתי או חברה ממשלתית – שכל הפעילויות בתכנית יהיו בהובלתה, בסמכותה, באחריותה ובתקצובה, בהתאם לתכנית שתיקבע.
  3. הקמת מנהלת מרכזית – לתכנית תהיה מנהלת ריכוזית. למנהלת יהיו, באותו מבנה כמותה, "מנהלות צל" בתוך הרשויות המקומיות וכך גם בקהילות, בשכונות או במוסדות שהזקנים נמצאים בהם, עד רמת המשפחה. למשל המנהלת ברמת המדינה תכיל את כלל הגורמים היכולים, מסוגלים, צריכים ומכווני מטרה להתמודדות עם הבדידות בקרב זקנים.
  4. זרימת ידע – הידע והמידע שיצטברו יוזרמו בחופשיות בין המרכיבים של מעגלי ההפעלה כדי שגורמים קהילתיים ידעו מי הם הזקנים הבודדים ויכירו אותם. לדוגמה, הם ידעו אילו מהזקנים חווים בדידות בשל בעיות נפשיות – נתונים שכיום נשמרים בסודיות. ברמת הרשות המקומית הגורמים ידעו לזהות את הזקנים, להכיר אותם ולתת להם את הטיפול המתאים. הם ידעו מי מהזקנים בודדים מרצון ומי מהם עריריים, מחוסרי משפחה וכדומה, נתונים שאינם ידועים היום מחמת חוסר מיפוי.
  5. מיפוי ואיתור הבודדים – ייערך מבצע Reaching Out – הגעה יזומה לכל אחד מסדר אלף הזקנים הישראלים, כדי לאתר, לזהות, למפות ולקבוע אם הוא בודד, מבודד מרצון, מבודד כתוצאה מאובדן (אלמנות) וכדומה. לשם כך אפשר לגייס למשל בני נוער ודוורים במסלולי החלוקה. לאחר האיתור אפשר יהיה להכין מפה מדויקת של אבחון הזקנים הבודדים על פי עוצמת הבדידות – אובייקטיבית או סובייקטיבית, סוג הבדידות וסיבתה, וכן לפי הדיור – בית אבות, דיור מוגן, סביבה כפרית, סביבה עירונית, דירה פרטית, דירה בבניין מגורים גדול או קטן, ולבסוף לפי נתוני יסוד של הזקן: האם גר ליד משפחתו או רחוק ממנה, תדירות ביקורי המשימה אצלו ולהפך, מצבו הסוציו-אקונומי, רמת הכנסתו, רמת השכלתו, מוצאו, תרבותו.
  6. איגום משאבים – ריכוז כלל משאבי התכנית שתופעל מכל אלמנט או משרד או רשות המשתתפים בביצוע, כדי לרכז את תהליך הקצאת המשאבים באופן מתוכנן, מדוקדק ואד-הוק ולמנוע הסטת משאבים לכיוונים אחרים. הדרך הטובה ביותר לניצול מרב המשאבים היא יצירת חבילת "טיפול אישי", שאפשר יהיה להתאים לכל זקן בודד לאחר האיתור, הזיהוי והמיפוי.
  7. התנדבות ושיתופי פעולה בין-דוריים – הפעלת הזקנים הבודדים יחד עם בני הדור הצעיר, הן כמתנדבים למען קידום הצעירים והן כיעד להתנדבות הצעירים (לדוגמה רעיון "הקהילה התומכת", שהוזכר בפרק הקודם).
  8. העסקה של זקנים – הפעלת הזקנים הבודדים ומיצוי יכולותיהם לטובת כלל החברה, לפי המיפוי שנעשה בתהליכים הראשוניים. לדוגמה בחברה הישראלית אפשר להפעיל גמלאים מהנדסים לטובת מיפוי מבנים העלולים לקרוס ברעידת אדמה.
  9. למידה לאורך החיים – הפעלת הזקנים הבודדים בתהליכי למידה מתקדמים של מחשוב ודיגיטציה, כדי לאפשר להם להתחבר לעולם הטכנולוגי העכשווי.
  10. שירותי בריאות ושירותים סוציאליים לזקנים – קביעת רף מינימום – כשכר המינימום – לקצבת הזקנה, מימוש ביטוח סיעודי לאומי – חובה, והבטחת שירותי בריאות נגישים, זמינים, איכותיים וזולים לאותם זקנים בודדים, כולל כמובן טיפולים נפשיים לאלו שהבדידות פגעה בנפשם.
  11. בניית תחומי נושא להתמודדות – לכל נושא יותאם הגורם הממשלתי המרכזי לניהולו.
  12. הקמת מסגרות מיוחדות – כדי למקסם את ההישגים שכותבי המאמר מצפים להם, יש צורך בהקמת שתי קבוצות כלל-ארציות: "שומרי הסף" – אנשים שיוכשרו לאיתור וזיהוי זקנים בודדים על סמך נתונים שנלמדו מראש, וקבוצות ל"התערבות מיידית" – קבוצות המורכבות מאנשי מקצוע, שיופנו לביתו של זקן בודד שיש סכנה לחייו.
  13. תודעה, מודעות, שיווק ויחסי ציבור – תפישת ההפעלה חייבת להיות מלווה במסר תקשורתי, פרסומי ושיווקי כדי לחדור לתודעתם של הזקנים הנתונים בסכנה וגם של אלו האמורים לסייע להם, כלומר כלל הציבור.
  14. חקיקה – חקיקת חוק "האזרח הוותיק" והתאמתו לימינו, בדגש על המאבק בבדידות ועל מאבק באלימות נגד זקנים והתעמרות בזקנים.
  15. בקרה, פיקוח והפקת לקחים בכל שלב בהפעלת התכנית שתיבנה.

עקרונותיה של תפישת הפעלה זו אמורים להיות בסיס לכל תכנית לאומית שתבנה חברה כלשהי למאבק בבדידות זקניה. האויב המר של הזקנים ראוי שימוגר, ובהקדם!

סיכום:

קווים אלו לבניית תפישת ההפעלה הינם קווים בסיסיים בלבד. ברור שיש להתאים אותם לאורח החיים בחברה מסוימת ובקרב זקני אותה חברה. לא בכל חברה אפשר ליישם את רעיון הקהילה התומכת, הפעלת תנועות נוער או הפעלת פרויקט אזרחי לאומי בסגנון "והדרת פני זקן". ברור לכותבים שקווים אלו הם בסיס לבניית תכניות מוסדרות, אך מודגש שאת התכניות יש לבנות וליישם, ויפה שעה אחת קודם, לפני שמספרי המתאבדים – כתשעה זקנים בחודש, נכון להיום – יטפסו לגבהים מאיימים עוד יותר.

בסדרת מאמרים זו סקרנו בפניכם את משמעות הבדידות בזקנה והשלכותיה והצגנו פתרונות קיימים, שמעידים מצד אחד על הכרה בצורך ועל רצון עז לסייע ומצד שני על מענה שאינו מספק. תכנית מקיפה, כוללת, מאוגמת משאבים וייחודית להתמודדות בזקנה המבודדת ובנזקיה נחוצה בדחיפות, ולא רק בישראל. מטבע הדברים דנו בהרחבה בארצנו והשתמשנו בנתוניה להדגמת התופעה, אך מדובר בתופעה כלל-עולמית המצריכה התערבות בקנה מידה גלובלי כדי לטפל בשורשי הבעיה ובהשלכותיה ולפתור, פעם אחת ולתמיד, את בעיות הבדידות האוכלות בכל פה בזקנינו.

רק התבססות על עקרונות קשיחים אך מקיפים, תוך ריכוז השליטה והניהול של התכנית שתיבחר, יכולים להביא לפתרונות של הסוגיות המוצגות לפנינו. בעולם ההולך ומזדקן, הגיע הרגע למימוש מושגים שעל ברכיהם התחנכו מיליארדי בני אנוש: "והדרת פני זקן" ו"אל תשליכני לעת זקנה וככלות כוחי אל תעזבני" – אין אלה ציוויים סתמיים ומושגים ריקים מתוכן.

 

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

14 תגובות

  1. סוף סוף אני רואה תכנית לביצוע אמיתית עם בשר ועצמות ובעלת היתכנות-תחזירו את הכותב שינהל את הזיקנה הישראלית

  2. מתוך הכתבה עולה ההשקפה ההוליסטית ששמה במוקד את הזקן.את הצורך להחזירו למעגל החיים בקהילה ובמעגלי המשפחה והחברה.המניחה כי יש לפעול באופן אקטיבי ויזום כדי לא לשים את הזקנים במקומם השולי ולאפשר להם שייכות ומשמעות. הכתבה מעוררת בנו אנשי המקצוע לצאת ולפעול

  3. ריכוז כל המשאבים בידי גורם אחד שיטפל בקשישים יכול להועיל מאוד.עד היום הטיפול התפזר בין רשויות שונות ולא היה תאום מספק שמשמעותו חוסר יעילות.

  4. ראוי ורצוי לתת לכותב המאמר ד"ר אבי ביצור לנהל את הזקנה בישראל

  5. תוכנית מצויינת .הכל מוכן ליישום ואין מי שירים את הכפפה! אולי אם תהיה שוב מפלגת גימלאים.

  6. הזקנים לא מעניינים את המפלגות משום מה הם מצביעים שבויים. המפלגות רוצות כסף בשביל החמדנים וקודם כל העסקנים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

הידד למשתמט!

הכנסת אישרה את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס

דילוג לתוכן