החקלאי עשה את שלו, החקלאי יכול ללכת

דרוש צדק חברתי לחקלאי ישראל
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

מדינת ישראל הייתה ידועה במשך שנים רבות כמעצמה חקלאית. במשך שנים רבות נשענה האידאולוגיה הציונית, בצדק, על הקביעה: ״אם חקלאות כאן, מולדת כאן״. מאז קום המדינה הייתה ההתיישבות החקלאית נקודת משען איתנה של היאחזות בקרקע, התיישבות בספר ושמירה על הגבולות. החשובים שבין מנהיגי הציונות הבינו כי חיבור אמיץ של העם החוזר לאדמתו לא יכול להיעשות ללא מעמד איתן של חקלאות וחקלאים. תפיסת החקלאות כערך לאומי בעל חשיבות עליונה הייתה משולבת במתן מענה חיוני לאספקת תוצרת חקלאית. המושבים, הקיבוצים והמושבות נשאו בגאווה את הובלת האספקה של התוצרת החקלאית.

מדינות רבות בעולם למדו מההצלחות של החקלאות בישראל. אך במהלך השנים, בשל שינויים פוליטיים, חברתיים וטכנולוגיים החל מעמדה של החקלאות בישראל להישחק. העבודה בחקלאות כבר לא הוכרה כתעסוקה חיונית. הכפפת החקלאות הישראלית לאילוצים של הפרטה, הצמצום בהעדפת התוצרת הישראלית, שחיקת הסובסידיה למים, פתיחת השוק לתחרות של תוצרת חקלאית זולה מחו״ל – כל אלה מערערים את מעמדה של החקלאות הישראלית ומשמיטים את הקרקע מתחת לרגליהם של ציבור החקלאים, הנאלצים לייבש את המטעים, למכור ולהחכיר את אדמותיהם, ולא לטפח דור המשך של חקלאים.

כיום נראה כי מעמדה של החקלאות והחקלאים נדחק; למדינת ישראל חשוב הרבה יותר להיות מעצמת הייטק מאשר מעצמה חקלאית. קברניטי המשק לא השכילו לשמור על החקלאות והחקלאים לצד הפיתוח הטכנולוגי, והתוצאה הבלתי נמנעת היא שכל מעמד החקלאות והחקלאים עלול להיכחד. היום דרושה חשיבה מחודשת על מעמד החקלאות בישראל, שבמסגרתה יינתן מענה למעמדם ופרנסתם של החקלאים בישראל. הכרה בעיסוק בחקלאות כעבודה מועדפת צריכה לכלול ראייה כלכלית תומכת, בדומה למדינות מפותחות ששומרות על מעמד החקלאות.

מדינת ישראל חייבת לעשות צדק חברתי עם החקלאים, כי אי אפשר עוד לעמוד מן הצד ולומר: ״החקלאי עשה את שלו, החקלאי יכול ללכת״.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

24 תגובות

  1. המאמר של פרופ׳ אפרים כהנא, הינו חשוב להבנת משבר החקלאות במדינת ישראל.
    ציבור גדול של חקלאים, פרדסנים, עובדי פלחה, רפתנים וכו׳ הולך ונכחד שלא בצדק!
    המדינה מפריטה את עצמ לדעת, וגורמת להצר את צעדי החקלאים.
    בצדק רב, העלה פרופ׳ כהנא את המשפט של הסופר משה סמילנסקי: ״ אם חקלאות כאן, מולדת כאן״!
    ללא חקלאים וחקלאות ישראלית, יתערער אחד היסודות החשובים של נדבכי המדינה והחברה.
    לכן חשוב שייעשה צדק עם החקלאים והחקלאות, לפני שיהיה מאוחר מדי.

  2. הממשלה הורסת בימים האלה את ענף רפת החלב, עם "רפורמה" שתהרוס את קיום רפת במושבים, כולל במושבים ב"עוטף עזה", שמתקיימים שם הרבה רפתות משפחתיות. נראה שלא אכפת לממשלה לפגוע בבסיס הכלכלי של המושבים האלה.

    1. לאליהו הנכבד. בדיוק בגלל אותן הסיבות שהזכרת חדוב להצביע בבחירות הקרובות לכנבת עבור מפלגת "צדק חברתי"

  3. נכון מאד. לחקלאות יש ערך נוסף מעבר לזה הכלכלי. אגב, כיום יש מגמה של חזרה לצקיכת מזון מקומי, עונתי ובריא. בלי חקלאות מקומית ישראל לא תוכל להיות חלק ממגמה זו, וחבל. צריך לעזור לחקלאים כחלק ממדיניות מתוכננת.

    1. תמיכה מלאה בחקלאות היא ערובה לבטחון ישראל.
      כפי שאומר הפתגם הערבי- מי שאינו מחובר לאדמה, אין לו זכות על הארץ

  4. למרבה האבסורד בתחום ההייטק החקלאי ישראל ממשיכה גם כיום לככב בעולם כולו, אך החקלאות בה הולכת ודועכת "בעידוד" ישיר של ממשלות ישראל

  5. ככל זהוא עובד על אנשים ולוקח להם ולא נותן הם מצביעים בשבילו אז מה הפלא שאין צדק חברתי

    1. ולכן בבחירות הקרובות לכנסת כולם יצביעו עבור מפלגת צדק חברתי

  6. כפי שצרפת ואיטליה תומכות בחקלאים, כך גם כאן צריך. אבל תמיכה ישירה ולא
    עקיפה ומוסווית – כזו שהציבור נאלץ לשלם בה מחירים מופקעים בשביל סלט פשוט.

    1. בנים צעירים מוכשרים ונבונים לא ימשיכו בחקלאות אם אי אפשר להתפרנס בכבוד מגידול עגבניות ופילפלים או מתפוחי עץ ושזיפים או מייצור חלב. "תמיכה ישירה" זה כמו להיות תלוי בקיצבת נכות. בכול הזדמנות הממשלה תקצץ.

  7. המאמר של פרופ׳ אפרים כהנא, מציג באופן ברור את הצורך החיוני לעשות צדק עם החקלאים.
    יודגש כי ללא מעטפת של חקלאות, מדינת ישראל תאבד את הקשר החשוב כל כך לקרקע!

  8. האם בעידן של היום יש עדיין מקום לסיבסוד של החקלאות רק כדי להגיד שישראל היא עדיין מעצמה חקלאית. הרי החקלאים שלנו בשביל כסף מכרו את הידע לארצות שונות ובזה בצורה מסוימת גרמו/ יצרו את המצב הזה.

    1. החקלאים שלנו לא מכרו את הידע לארצות שונות. פשוט מאד כיוון שהידע לא שייך להם. כמובן שהם לא קיבלו כסף עבור הידע.
      חקלאות ישראל נמצאת בתקופת מעבר שנמשכת זמן רב. כיום חקלאות ישראל לא מסוגלת לספק את כל המזון וחמרי הגלם החקלאיים שנדרשים במדינת ישראל, בשל מחסור בקרקעות ראויות לעיבוד ומים.
      למשל ישראל מייבאת כ- 3 מיליון טונות גרעינים בשנה, עשרות אלפי טונות בשר בקר ועוד.
      היצוא החקלאי הישראלי הפך בעיקרו מיצוא תוצרת ליצוא תשומות. בשל כך המוניטין של חקלאות ישראל הוא מהגבוהים בעולם, כך שהיצוא האגרו-תעשייתי מכניס לישראל מיליארדי דולרים בשנה.
      נותרו בישראל פחות מ- 2& חקלאים. גם הם בחלקם הגדול לא עוסקים פרופר בחקלאות ואת עבודתם מבצעים עשרות אלפי פועלים מחו"ל. איכלוס שטחי הפריפריה, ההגנה על הגבולות וכו' צריכים להיעשות באמצעים אחרים.

    2. אכן. ישראל מכרה ומוכרת את הידע המחקרי בחקלאות לכול דורש ובכך גם שיפרה את החקלאות העולמית, כי הכסף נדרש למימון מחקר ופיתוח המשך. בדיוק כפי שעושה התעשייה הצבאית בישראל.
      ועדיין אין זה אומר שלא צריך לסבסד את החקלאי כפי שאירופה עושה זאת, או לא להילחם בטרור החקלאי העושה בנו שמות.
      אלו הם הכישלנות החמורים ביותר של הממשלה הנוכחית בעשור האחרון

  9. ברשותך שתי הערות לתגובה שלך:
    בשום פנים ואופן אין לחזור למשטר הסובסידיות. גם אין להשוות את מצב חקלאי ישראל עם חקלאי אירופה. בישראל רוב רובם של החקלאים יושבים כברי רשות על הקרקע. זה מעין פאודליזם סוציאליסטי. לכן אין הם יכולים לתת ביטחונות למימון רגיל. מלבד זאת רוב כספי הסובסידיות זרמו בסופו של דבר למנגנונים כאלה ואחרים שלא היה להם דבר עם חקלאות אמתית. את מצב אלו שנפלטים מהחקלאות יש לפתור באמצעות מנגנון הביטוח הלאומי. רק שלא ניגרר עוד פעם ל"הסדר הקיבוצים" שעלה למשלם המסים הישראלי מיליארדים.
    לעניין ה"טרור החקלאי" – זו בעיה שיש לגשת אליה כמו שניגשים לפתרון בעיות פליליות, דהיינו באמצעות משטרה, שב"כ ובתי המשפט. זו אינה בעיה חקלאית. זה מחדל של זרועות הביטחון הפנימי למיניהן. אם אתה מקשר את זה למחדלי הממשלה – אתה בוודאי צודק.

  10. הזמנים השתנו.
    היום הסמלים הלאומיים שלנו הם בר רפאלי, נוחי דנקנר והרנטגן.

    1. בדיוק כך. המונופולים הוקמו בתקופת השלטון הסוציאליסטי. ראה תנובה, מועצות הייצור, חלוקת מכסות, מסלולי תנועת כספי הסובסידיות, הכוונת "אשראי מרוכז" ועוד כל מיני "פטנטים" דמויי בולשביזם. כיום הסוציאליסטים אבדו את השלטון. חלק ממנגנוני "הסדרת החקלאות פורקו. חלק אחר עבר הפרטה (ראה תנובה-אייפקס-סינים). כיום הארגונים ששרדו (למשל השוק הסיטונאי, רשתות הסופרמרקטים) גובים מציבור הצרכנים מחירים מופקעים עבור התוצרת החקלאית ומצד שני מוצצים את דם החקלאים.

    1. גם להם מפלגת צדק חברתי תדאג. המוטו שלנו: צדק חברתי לכולם. בזה אנחנו מאמינים וגם נקדם בחקיקה מתאימה כאשר נהיה בכנסת

        1. אכן הוקמה מפלגה ששמה צדק חברתי ששמה לה למטרה להילחם בעוולות. צדק חברתי לכולם.
          תצביע צדק חברתי לכנסת וביחד נחוקק חוקי רווחה לטובת כל עם ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך