תכניות להתמודדות עם הבדידות בקרב זקנים – בישראל

המאבק כנגד הבדידות בזקנה (6)
תמונה של ד"ר ביצור
ד"ר אבי ביצור

הנתונים הקשים על זקנים בודדים בישראל, שהוצגו בפרק הקודם, מבליטים את הצורך למצוא פתרונות לבעיה. סיפרנו על תכניות שונות המופעלות בעולם להתמודדות עם זקנה בקרב זקנים, בפרק זה נציג את התכניות הקיימות בישראל ונצביע על הבעיות ביישומן.

בישראל מופעלות תכניות רבות, במסגרת מיזמים מקומיים או פרויקטים זמניים, המנסות להגיע ולגעת ולהפיג את תחושת הבדידות בקרב זקנים. התכניות משרתות עשרות אלפי זקנים בארץ מתוך מאות האלפים הנזקקים להן. הן כוללות רעיונות כגון מרכזי יום, מועדונים, ביקורי בית של מתנדבים, קהילות תומכות, תכנית "אוזן קשבת" ועוד. בפרק זה נסקור את רוב התוכניות המנסות לספק את צורכי הזקנים הישראליים ובתוך כך להתמודד עם נושא הבדידות. ראוי לציין שרוב התכניות אינן ממוקדות מטרה בנושא המאבק כנגד הבדידות בקרב הזקנים ואינן עונות על הבעיות שהצגנו שהן תוצאה של תופעת הבדידות בקרב אוכלוסיית הזקנים הבודדים.

בולטים מאוד שלושה חוסרים מרכזיים: ראשית, התכניות ספורדיות ואינן מקיפות את כלל אוכלוסיית הזקנים; שנית, הפעילויות מקומיות ברובן ומיועדות לקהלי יעד מסוימים בלבד; שלישית, אין יד אחת מכוונת, מרכזת ומתכללת של כלל הפעילויות, בעיקר משום שאין מטרה מוגדרת, למשל הדברת הבדידות. בולט בהיעדרו מיפוי המדויק של הזקנים הישראליים, על כלל ושלל בעיותיהם. ראוי, כפי שנראה בהמשך, לעשות פעילות מיפוי מדוקדקת שתמקם כל זקן על מפת בדידות לאומית, ואז בתכנון לאומי לבנות מערך להתמודדות הנכונה בבעיה ובספיחיה.

להלן מבחר מצומצם מאוד של תכניות:

מרכזי יום לקשיש (פועל רק בשעות היום): מטרת המרכזים היא להציע שירותי סיוע בתפקוד היום-יומי עבור קשישים מוגבלים, זכאי חוק סיעוד ותשושים, המופנים על ידי רשויות הרווחה. השירותים כוללים תעסוקה, ארוחות ופעילות חברתית. כיום פועלים בישראל כ-163 מרכזים המסייעים ל-18,500 זקנים.

קהילות תומכות: בפרויקט זה הזקנים ממשיכים לחיות בביתם הפרטי אך משויכים לקהילה המונה כ-200 בתי אב של זקנים (כ-400 איש בסך הכול). משרד הרווחה מממן כ-250 קהילות תומכות, והן פעילות ב-139 רשויות ומשרתות כ-70,000 זקנים. מטרת התכנית היא הגברת הביטחון האישי של הזקן ומתן מענה לצרכים חברתיים. לכל קהילה יש "אב קהילה" המכיר את החברים ומקיים קשר קבוע איתם, ותפקידו לתת סיוע בצרכים יום-יומיים ובתיקונים קלים בדירת הזקן. יש פעילות חברתית מותאמת לחברי הקהילה ויש שירותים רפואיים – החברים מקבלים לחצן מצוקה לשעת חירום, טיפולי רופא ושירותי אמבולנס. לכותבי מאמר זה אין ספק שזה אחד הפתרונות הקלאסיים לבעיית הבדידות של זקנים: הזקן נשאר בביתו, שאליו הוא רגיל מימים ימימה, הוא נהנה מהשגחה מתמדת ומבדיקה וטיפול בבעיות יום-יומיות בעזרת אב הקהילה, הוא מחובר במשך כל היממה ללחצן מצוקה ודרכו למוקד אנושי שאיתו הוא יכול לשוחח והוא מופעל לצורכי השתתפות בפעילות חברתית. התשלומים מסובסדים על ידי משרד הרווחה, ובקהילות שמצבן הסוציואקונומי טוב יחסית אפשר להרחיב את תחומי פעילות הקהילה התומכת לכל תחום ובכל מחיר.

עם זאת, קיים פער דרמטי בין הרצון שמופגן בעשרות יישובים, עמותות, ארגונים ומוסדות פורמליים ולא פורמליים, להתמודד ולהביס את הבדידות של זקני ישראל, לבין המציאות. במציאות מתגלות תכניות ספורדיות ומצומצמות מבחינת היקף המשתתפים או התקציב. שנית, עולה בבירור חוסר שיתוף פעולה מוחלט בין עשרות הגורמים המטפלים בזקן. שלישית, איש אינו טורח למפות את הזקנים ואת בעיותיהם ואיש אף אינו טורח לערוך מיון לרמות וסוגי בדידות שונים. לא קיימת אף טיפולוגיה ברורה של רמת הבדידות ושל סוג הבדידות והסיבות לה. מכיוון שאין מיפוי ואין מיון ייתכן שאדם ערירי לחלוטין לא יטופל ואילו רעהו, שהינו בעל משפחה וקשרים חברתיים, יאובחן כנזקק לטיפול להפגת בדידות בתוך מיזם התנדבותי כלשהו, והרי זה אבסורד. נוסף לכך, אין ריכוז משאבים וסמכויות לקבלת החלטות מהותיות והביזור משסע את כל העוסקים בנושאים המוצגים בפרק זה ומונע טיפול מיטבי בזקן הבודד. חמישית, משאבי כוח אדם העומדים לטובת תכנון הטיפול בבעיה אינם מנוצלים כראוי, ולראיה המיעוט היחסי של משתתפים בפרויקטים כמו "והדרת" או ברעיון "הקהילה התומכת".

פערים וחוסרים אלו מובילים בהכרח לצורך בהצגת קווי מתאר לתכנית לאומית, אינגרטיבית ומתכללת למאבק בבדידות, במרכיביה ובהשלכותיה על הזקן הישראלי, שהוא לב-ליבה של סדרת מאמרים זו. את קווי המתאר לתכנית כזו נציג בפרק הבא.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

28 תגובות

  1. התכניות ספורדיות לא מרוכזות ולא מאוגנות למבצעים משותפים ולכן נכשלות

  2. הבדידות היא תוצאה של תפיסת הזקנה. שינוי עמדות והחזרת הזקנה למקומה הטבעי היא חיונית.תוכנית לאומית היא הכרחית

  3. מאמר חשוב מאוד שחשוב שיגיע חמקבלי ההחלטות.. האוכלסיה מתבגרת וחובה לתת על כך את הדעת..

  4. הזקנים הבודדים נשארים לרוב בודדים כי אין מספיק כוח אדם שיטפל בהם.

  5. יש פער ענק בין המציאות בשטח לכוונות של כל הגופים המטפלים. במציאות הבדידות גדולה ובולטת.היא גם גורמת לדיכאון קשה אצל בודדים.

  6. מי שלא מבין שחייבים לטפל בבדידות באופן מערכתי שלם אינו ער למצב. כדאי להתעורר לפני שקשישים בודדים ילכו לעולמם בגלל הזנחה.

  7. כל מילה בסלע!!!
    מחמם את הלב שלבסוף גם אנחנו ניהיה זקנים!
    ד"ר אבי ביצור תודה אישית על כל העשייה שלך בתחום!מחכה למאמר הבא בקוצר רוח!

    1. מ ח כ ה. לא מחקה. מחכה מלשון ממתינה. מחקה מלשון למחוק…

  8. בכל ישוב בארץ יש נכונות שונה לטפל בבודדים. ישנם כאלה ששמים דגש חזק ואחרים פחות. ראוי שתהיה אחידות בהתייחסות וטיפול יותר מקצועי.

  9. מה קורה עם אלה שמצבם הסוציואקונומי חלש? להם אין פיתרון של ממש להפגת הבדידות. להם גם אין כסף כדי לבצע פעילות פרטית למלא את זמנם. דווקא באלה משרד הרווחה צריך להתמקד. להם יש צורך להקדיש יותר כדי להקל על זקנתם.

  10. סקירה חשובה ורעיונות מעניינים.
    תהייה: האם ניתן לרתום כמה מהמוסדות המפוארים (והיקרים) לדיור מוגן כספקי שרותים גם לקהילה סביבם. דהיינו מעין קבלני משנה שיתנו שרותים בקהילה בה הם ממומקמים, כמובן בתוספת של מימון ממשלתי. אולי יש טעם בפילוט בנדון על מנת לבדוק היתכנות ויעילות.

  11. כמו כל דבר במדינה שלנו, מטפלים בנושא מלמעלה. יש עוד הרבה מה לעשות בנדון.

  12. מתוך המאמר המפורט עולה הצורך בהקצאת משאבים, אנשי מקצוע(גרנטולוגיים) ולדאוג באופן גורף לזקנים באוכלוסייה.

  13. דר ביצור מעלה במאמרו את הצורך במיפוי הזקנים באוכלוסייה. יש להתייחס לכל המגזרים ולא להפלות אף מגזר.
    אני רק מקווה שהמאמר יגיע למקומות הנדרשים במשרדי הממשלה הרלוונטיים.

  14. המצב מדאיג לאור מה שמציין דר ביצור, משתמע שיש אוכלוסיות/מגזרים שלא מטופלים. עם כל רשות מקומית/ עיר היתה מבצעת מיפוי לאוכלוסיה המבוגרת בקירבה, לא היינו נתקלים בזקנים בודדים, מסוגרים בביתם. יפה שעה קודם.

  15. אתם הבהרתם כמה קשישים יש. כולם ביחד יהיו מפלגה גדולה וישיגו כל מה שהם רוצים.

  16. וכולנו ניחשף לסכנת הבדידות
    למה כולנו עוצמים עיניים
    משקיעים אנרגיות וכספים בדברי הבל

  17. מה בגיוק עובר על הוריהם הקשישים בין הביקורים השבועיים אצלם. כמה הכל ריקנות ובדידות עליה מתביישים לספר.

  18. פעם חיו בקהילה ,הורים דודים סבים ילדים נערים ונערות וכולם תמכו בכולם
    היום מבנה הקהילה הופרט !
    חוק של מחויבות נערים ונערות נניח כתות יא יב
    שעתיים בשבוע להיות עם קשישים
    לשוחח
    להפעיל אותם
    להקשיב
    להיות

    גם הנער נערה יוכלו ללמוד על החיים מהאיש אישה המבוגרים
    ילמדו בהקשבה על החיים

    האיזון בינם יהיה מרגש וטוב
    גם לנער נערה
    גם לקשיש קשישה
    פרט לשאר הדברים הנחוצים

    1. זה תלוי בהרבה גורמים כמו מצב בריאותי , נכות ומגבלות , סטטוס . ידוע שאנשים ערירים ללא ילדים שורדים פחות כלב או חתול יכולים לסייע יותר מהילדים של היום .
      גם ממון לא מזיק .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

ציור מבט מאחור

צ'אקרות

תרגול תודעה, גוף ונפש

תמונה של צחי

הגדול מכולם

על דינוזאורים, לווייתנים ופטריות ענק

דילוג לתוכן