המדינה התנערה מכל אחריות לגמלאים

הגמלאים זכאים למנגנון פנסיוני המבטיח יציבות
זוג קשישים
צילום: Candida Performa Flickr en.wikipedia.org

תכניות הפנסיה שהיו קיימות בעבר במדינת ישראל, טרם קרסו, נתנו תחושה שמי שהיה מאוגד בהן תקופה של 30–35 שנה, היה זכאי לקבל עם פרישתו לגמלאות גמלה בגובה 70% ממשכורתו. אך מאז קריסתן של קופות הפנסיה הוותיקות חל מהפך דרמטי; הן החוסכים הוותיקים והן החוסכים הצעירים כלל לא בטוחים בגובה גמלת הפנסיה שיהיו זכאים לה עם פרישתם. על פי רצף של תרחישים צופי עתיד, הפורשים לגמלאות, גם לאחר 35 שנות עבודה, יהיו זכאים לגמלה מופחתת של פחות מחצי משכרם האחרון.

השינוי העיקרי שהשפיע על עתידם הפנסיוני של אזרחי ישראל הוא שהמדינה צמצמה מאוד את אחריותה לזכאותם של גמלאים לתגמולי פנסיה נאותים. כיום כבר לא קיימת הפנסיה התקציבית שהייתה נהוגה בשירות המדינה, ברשויות המקומיות ובגופים נוספים.

השינוי במדיניות הפנסיה פירושו שהמדינה אילצה את כל אזרחיה להצטופף תחת קורת גג של קרנות פנסיה הפועלות על פי ״מנגנון איזון אקטוארי״. משמעותו של מושג זה שהחוסכים בקרן פנסיה יהיו זכאים לקבל גמלה משתנה הנגזרת מביצועי קופת הפנסיה בשוק ההון. המדינה גם צמצמה מאוד את הקצאת אגרות החוב המועדפות, שהבטיחו תשואה מועדפת, וציבור העובדים נדחף שלא בטובתו להמר דרך קרנות הפנסיה החדשות באמצעות השקעות בשוק ההון. לעומת חיסכון אישי, שתלוי בנכונות של החוסך להעז ולהסתכן, לא כך פני הדברים כאשר עוסקים במשאבים שנועדו להבטיח גמלה נאותה למי שפרש לגמלאות.

מבחינה כלכלית גרידא אפשר אולי להבין מדוע נקטה מדינת ישראל במדיניות זו והעבירה את האחריות על החיסכון הפנסיוני לציבור; וברור למדי מדוע המדינה חוששת מגירעון עתק של קופות הפנסיה ושל מנגנון הפנסיה התקציבית. אך כלל וכלל אי אפשר להסכים להתנערות המדינה מאחריות לפורשים לגמלאות ומדאגה לכך שלא יהיו נידונים לחיי עוני ומחסור. המדינה אולי הצליחה לגדר את עצמה מאחריות לתקבולים העתידיים של ציבור הגמלאים, אך היא איננה יכולה ואיננה רשאית למשוך את רגליה מהאחריות לשלומם ולרווחתם של האזרחים הוותיקים.

הגיע הזמן לתיקון ולרפורמה מחודשת. קרנות הפנסיה תהיינה זכאיות לקבל אגרות חוב צמודות ובעלות ריבית מועדפת, באופן שיבטיח בוודאות את גובה קצבת הפנסיה של האזרחים הוותיקים. חוק פנסיה חובה כבר קיים, נותר רק להבטיח את העיקרון שהיה נהוג בעבר, שלפיו כל שנת חיסכון לפנסיה תבטיח גמלה של 2% בממוצע. מדיניות ההפרטה אסור שתחול על תכניות הפנסיה, כי לציבור הגמלאים דרושה תחושת יציבות וביטחון כלכלי. במקביל וכצעד משלים יש למנוע בחוק מצבים המאפשרים פדיון מוקדם של כספי קופת הפנסיה, ולייעד אותם אך ורק להבטחת קיומם ההוגן של האזרחים הוותיקים הפורשים לגמלאות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

20 תגובות

  1. המחבר צודק בכל מלה, יש ללחוץ על כל הממשלה לתת תשובות קונקרטיות לאזרחים. האדישות מסוכנת!

  2. אכן בעיה רצינית. כיום בעיות האזרחים הותיקים אינן זוכות לתשומת הלב והסיוע הראוי מצד הממשלה.
    לכן חשוב מאוד לתמוך בהקמת מפלגת אזרחים ותיקים אשר תהווה כוח פוליטי משמעותי בכנסת ישראל, שתוכל לדאוג לחוסנם וביטחונם של אזרחים ותיקים.

  3. אם אין אני לי מי לי? רק התארגנות בהיקף ארצי סביב מפלגת צדק חברתי תביא לשינוי הנדרש. כל היתר הם בבחינת אויר חם שיעלם כשם שהופיע.

    1. מסכים לחלוטין עם דוד, ממשלה שמתעמרת בניצולי שואה, נכים ועוד אוכלוסיות חלשות, תפעל למענם רק באין בררה אלקטוראלית, קרי רק כשיהיו תלויים באותם מנדטים שתלקט מפלגה יעודית בתחום הקששים

      1. לאנשים חלשים שהם ומשפחתם לא יכולים לעזור לנם.ארגוני צדקה קהילתיים ואם אין המדינה צריכה לעזור.זה שהם ניצולי שואה, טרור או מחלה קשה לא משנה דבר בענין זה. גם אמי היתה ניצולת שואה ולא הבנתי למה מגיע לה יותר מנכה מסכנה ממוצא גרוזיני למשל.
        צדק חברתי ואפליה מגזרית נראה לי כאוקסימורן

  4. הקשישים נזנחו לאנחות לפני שנים.מאז שמפלגת הגמלאים נעלמה אין בכלל יחס לקשישים.בזיון.

  5. חוק פנסיית חובה, אמנם מחייב את החוסכים, אך אין בו שום דרישה מהשלטונות, להבטיח את החיסכון.
    המדינה שהפריטה את עצמה לדעת, ברחה מאחריותה להצמיד את החיסכון לטובת פנסיה ראוייה, בטוחה ומוגדרת.
    זה לגמרי לא סביר שכספי חיסכון הפנסיה הופנו שלא בטובתם לאפיקים לא בטוחים של שוק ההון.
    חייבים לבנות מחדש מנגנון שיבטיח פנסיה יציבה, ידועה ומושתתת על ערבות מדינה.

  6. כאשר בוחנים את המצעים של המפלגות וההתארגנויות הפוליטיות, נראה שרק ההתארגנות של ״צדק חברתי״, שמה דגש על התייחסות ראוייה לנושא הפנסיה.
    כיום עסוקות כל המפלגות המיוצגות בכנסת, בעיקר בנושאי חוץ, ביטחון וכלכלה.
    ההתארגנות של ״צדק חברתי״, היא היחידה ששמה את האצבע על בעיית הביטחון הפנסיוני.
    ככל ש״צדק חברתי״ תזכה למנדטים בכנסת, כן גם יש לקוות שנושא הביטחון הפנסיוני, יקבל את ההתייחסות הראוייה.
    צודק פרופ׳ אפרים כהנא, שכיום אין ביטחון פנסיוני של ממש, וכי הפרטת משק הפנסיה, מערערת את הביטחון הסוציאלי של הגימלאים.

  7. צודקים אלה הטוענים כי רק באמצעות כוח פוליטי, ניתן לשמר את הזכות לפנסיה.
    כיום עסוקות כל המפלגות בעיקר בנושאי חוץ וביטחון, ומקרו-כלכלה.
    אני מוצאת תקווה גדולה בהתעוררות שקיימת היום ובאה לידי ביטוי במפלגת ״צדק חברתי״.
    רק אם יהיו להם מספיק חברי כנסת, הם יוכלו להיות לשון מאזניים ולגרום לכל ממשלה שתקום, לדאוג באמת לכך שהפנסיה תהיה בטוחה ויציבה.

  8. הילדים שלי , בני שלושים + הבינו את המצב והם מנסים לחסוך בנפרד מקרנות הפנסיה / ביטוח מנהלים . מי שמאשים את הממשלה לא מבין את המנגנון של ועדי עובדים. מי שעובד בגוף ציבורי / ממשלתי עם ועד חזק יקבל פנסיה ראויה , מי שעצמאי או עובד בשוק הפרטי צריך לדאוג לעצמו. מה עדיף ?

  9. הצטברות העוולות החברתיות בחברה הישראלית, הגיעה לידי ״מסה קריטית״ שהיא התשתית להתארגנות פוליטית נרחבת הדורשת ״צדק חברתי״.
    הנושא אותו מעלה פרופ׳ אפרים כהנא, חייב להיות בראש סולם העדיפויות, ואין ספק כי ציבור גדול המודע לזכויותיו הנשכחות, יכול ליצור שינוי משמעותי ודרמטי סביב הדגל של ״צדק חברתי״!

    1. נושא הפנסיה רלוונטי לכל אחד בכל גיל. בהחלט נושא חשוב שצריך להיות תחום הדגל בכל מאבק חברתי.

    1. מפלגת "צדק חברתי" במעשים ובחקיקה תדאג לגימלאים. תנו לנו את הכח האלקטורלי, ונעשה דברים כדי שהצדק החברתי לותיקים יתקיים.

    1. תצביע צדק חברתי כדי שבעתיד תוכל להתקיים מפנסיה מכובדת. אנחנו נדאג במעשים ובחקיקה לפעול למענך בעתיד ולמען הוריך בהווה.
      "צדק חברתי" לכולם. את הפתק הזה תשלשל בקלפי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן