המחאה של העדה הדרוזית מכה גלים בציבוריות הישראלית. רוב הדרוזים משרתים בצה"ל וחלקם בין הנופלים גדול, לכן ההתייחסות אליהם ייחודית.
אבל מה לאלו ולחוק הלאום? חוק הלאום פוגע ביסודות עמוקים של היותנו מדינה יהודית-דמוקרטית החותרת לשוויון. חוק הלאום, שלא מזכיר את הערכים האלו לכל אורכו, פוגע במתכוון בשפה הערבית, אולי בשל רצון להשפיל את האוכלוסייה הערבית. אבל הגאונים שהגו את החוק הזה פשוט שכחו שהדרוזים דוברים ערבית גם הם…
מהיכרות עמוקה בת שנים רבות עם העדה הדרוזית, גם בגליל וגם בכרמל, מידידות עם משפחת שייח' אמין טריף, עם יורשו מואפק טריף ועם רבים מנכבדי העדה, אני יודע שהדרוזים הם ערבים וכך הם מוגדרים בפי אינטלקטואלים דרוזים. הם ערבים ולא מוסלמים, יש להם דת דרוזית משלהם, שחלק מעקרונותיה חסוי לכלל ופתוח רק לכוהני הדת. השוני הדתי איננו מבוטל והוא יצר את תשתית היחסים ביניהם לבינינו.
לתקוף את חוק הלאום בשל קיפוח הדרוזים משול בעיניי לאדם המבצע עברות קשות וכשהוא נתפס בקלקלתו הוא מותקף רק על מעבר רמזור באור אדום. נוח לנתניהו ולחבריו לנסות "לפתור" את הבעיה הדרוזית, אולי בחוק מיוחד שיגדיר את מעמדם. אבל פתרון זה איננו נוגע בשורשיו של חוק הלאום. החוק הובא לעולם משיקולים פופוליסטיים. פגיעה בערבים איננה מפריעה לישראלי הממוצע, ולעת בחירות אומרים בימין שהשמאל והמרכז "אוהבים ערבים", וזו סיסמה טרמפיסטית קליטה.
החוק פוגע באורח מכוון במהותה של המדינה. איננו "סתם" מדינה יהודית. אנחנו מדינה דמוקרטית החותרת לשוויון ולא מדינה המחוקקת חוק שעלול לפגוע בכל מיעוט. חוק הלאום איננו נותן את אותותיו בחיינו כי ביום-יום איננו חשים את הנחשול מצמצם הדמוקרטיה שהופך נחלתו של הימין, בעיקר הדתי-לאומי. מעניין שמחאת הלהט"בים בנושא הפונדקאות זכתה להבנה ציבורית גדולה. הנה הוכחה לעוצמה שיש למפגן כוח מצד ציבור שחש עצמו נפגע. ייתכן שההתעוררות בנוגע לחוק הלאום בוא תבוא, אבל אולי אז יהיה כבר מאוחר מכדי לעצור את הגלישה במדרון.
יש סלחנות לחוק הלאום, כי נוסחו רוכך בכמה נקודות. אבל כדאי להביט במוטיבציה שעמדה מאחוריו – מוטיבציה של עדיפות מוצהרת ליהודי על כל ישראלי אחר. מעניין גם שהימין לא מוכן לאמץ את מגילת העצמאות כמסמך מחייב. בן-גוריון הרחיק ראות ותמיד אמר שמדינה יהודית שתפר את עקרונות המוסר והשוויון לא תתקיים. הוא אמר זאת בהזדמנויות שונות ולא תמיד הובן כמנותק מפוליטיקה יום-יומית. ראוי לזכור ולאזכר את המנהיג והמגשים שדיבר על מדינת מופת, בזמן שכולנו אמרנו שלא נהיה מופת, אבל לפחות שנהיה מדינה ככל העמים.
אני שומע את השר קרא מדבר בשם העדה הדרוזית. אחיזתו בעדה רופפת כי מזמן הפך ל"מתנחל" מן המניין. לא ממנו תעלה שוועת המיעוט הערבי, שהדרוזים הם חלק אינטגרלי ממנו. ראש הממשלה צריך לתת על כך את הדעת אם הוא רוצה להיות מנהיג ישראלי ולא רק יהודי.
25 תגובות
לשם מה זה היה נחוץ. במנהיגות שלנו כנראה סובלים מחוסר ביטחון.
חילוקי הדעות בין מצדדים בחוק ובין שולליו נעוצים בהבדלים בהגדרת מטרת מדינת ישראל. כך למשל אציב לפניך הגדרה שונה משלך: "מטרת מדינת ישראל היא להבטיח את המשך קיומו של העם היהודי בארץ ישראל לדורות רבים ככול האפשר".
בהנחה שאולי, בפרץ נקודתי של ציונות טהורה, תסכים להגדרה זו, צריך יהיה מכאן לגזור מהם הדברים (שיטת ממשל, יחסים עם הסביבה המדינית, יחסי דת ומדינה, יחס למיעוטים וכו) שיבטיחו את השגת המטרה. האם למשל שיטת ממשל "דמוקרטיה" היא היחידה שתבטיח את השגת המטרה? או שמא יש שיטות ממשל יותר אפקטיביות? האם למשל "שלום" בכול מחיר עם הסביבה העוינת נצחית, יבטיח השגת המטרה, או שמא עצמה צבאית ונחישות בלתי מתפשרת עדיפה? או שילוב השניים וכך הלאה. כך ראוי לנהל את הדיון, כי אחרת אתה עלול להידרדר למצב של "מדינת כול אזרחיה" שאני בספק, אם תתמוך בהגדרת מטרת מדינת ישראל (אם זו בכלל מקובלת עליך). הביקורת שלך מובנת, ואני מקבל חלקים ממנה, אבל היא אינה מבוססת דיה, עם כול הכבוד, על תפיסת עולם איתנה לטעמי.
לא מסכים להגדרותיך אין כאן הפרדה ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית החותרת לשויון כל הערכים במשוואה יוצרים את ההגדרה
כן, אבל מה המטרה שלה?
להיות מדינה יהודית דמוקרטית כדי ש..מה? לאיזו תכלית?
"מדינה דמוקרטית" זו הגדרה של שיטת ממשל, ויש לבחון את יעילותה מול הגדרת המטרה!ואת אותה השאלה יש לשאול לגבי כול המערכת המשפטית, החינוכית, הצבאית וכו
ללא קשר לתוכן תגובתך, מן הראוי שתוסיף ״פה ושם״ נקודה, פסיק , סימן שאלה וכו.
וזה צריך להראות בערך כך :
(אני) לא מסכים להגדרותיך. אין כאן הפרדה.
ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית החותרת לשוויון.
כל הערבים במשוואה יוצרים את המשוואה.
האם טכנית אפשר לבטל חוק שנחקק כחוק.
יבטלו מיד החק שחוקקו
חוק הלאום האנטי דמוקרטי לא הוציא האזרחים משלוותם. רק כאשר התעוררו הדרוזים, התעוררו קצת גם כלל האזגחים. למה האדישות הזאת. ה העתיד שלנו ושל ילדינו.
כדאי אולי לחזור ולקרוא את מגילת העצמאות. מופיע בה המונח יהודי/יהודית/יהודים עשרים (20!!!) פעמים ואפילו לא פעם אחת "דמוקרטיה". לא שלא חשבו על זה. בטיוטות למגילת העצמאות דווקא מופיעה המלה "דמוקרטית" אבל כנראה שבן גוריון וחבריו החליטו לא להכניסה למגילת העצמאות. אז מה ? איננו רוצים מדינה דמוקרטית? ודאי שאנחנו רוצים. אולם המדינה הזאת הוקמה לשם דבר אחד בלבד. לא לשם שוויון לכל אזרחיה, לא לשם קיום משא ומתן לשלום עם שכניה, ולא לשום מטרה אחרת, מלבד "מדינת לאום לעם היהודי". זה לא אומר שאיננו אוהבים את אחינו הדרוזים וזה לא אומר דבר על מה שאנחנו צריכים להעניק לדרוזים הנאמנים למדינה… ויש לתת להם הרבה. אבל זה לא אומר שמדינת ישראל תהא מדינת לאום לכל אזרחיה אלא מדינת לאום לעם היהודי. ישראל אפילו עוזרת כשצריך לאחינו הדרוזים כשמתנכלים להם במדינות שכנות, כמו לבנון וסוריה. אבל מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי והיא היחידה בעולם ככזו.
1. חוק רעיל מהשורש? קראתי המאמר. לא הבנתי מדוע נבחרה כותרת כל כך דרסטית.
2. האם אתה בטוח שהדרוזים הם ערבים? האם הם מגדירים את עצמם כך?
שורה של מעשים וחוקים לא רק רעילים אלא אפילו ארסיים. כאלה שמחסלים כל תקווה.
ההפך, סבא, ההפך. חוקים ומעשים שתפקידם לחסל כל תקווה אצל אויבינו.
הוצאת המילים מפי
ולסבא הדואג: עלינו להבטיח שלא תהיה תקווה לאלו המצהירים מעל כול במה אפשרית, בעיקר בערבית, על שאיפתם הגלויה לחיסולה של מדינת ישראל. וחובתינו לעשות ככול שניתן שנכדינו לא יצטרכו לצאת למלחמה נוספת
השאיפה לשלום היא נחלת כולנו, ולאף אחד אין בעלות על כך יותר מהאחר, אבל מי שעיניו בראשו חייב להביט ניכחה במציאות ולהיערך בהתאם, אם חפצי חיים אנחנו
סבא אינך יודע כמה אתה צודק בויכוח על קיומה ארוך הטווח של ישראל הימין שוגה. נתניהו שגה אסטרטגית בחוק המיותר למרות שהוא עלול לשרת את האסטרטגיה של הדתיים לאומיים. מי שחושב שמדינת ישראל תתקיים לדורות על חרבה ותבזה כל מיעוטיה לא לומד דבר מההיסטוריה
בוא נשים יד על הלב – האם אתה יכול לחזות מצב שבו מדינת ישראל לא תחייה על חרבה? אנו חיים כאן כבר 135 שנים על חרבנו וב- 70 השנים האחרונות החרב היא בבעלותנו.
ברגע שחרבנו לא תהייה מושחזת דייה – לא נהיה כאן. איפה נהיה? שכל אחד יפעיל את דמיונו.
וגם – אנו לא מבזים את המיעוטים (דרוזים, צ'רקסים, בדואים, שומרונים, קראים, נוצרים למיניהם וכיו"ב). נהפוך הוא, מצבם של המיעוטים אצלנו הוא הטוב ביותר מול כל הארצות השכנות ולא רק הן. אתה צריך הוכחות? המצב לא ברור? אני יכול לתת לך שם (מפורסם) של פרופסור דרוזי (כמעט אח שלי) כדי שתשאל אותו על מצב המיעוטים כאן.
יש פה ויכוח רציני עם הימין שאתה מייצג בכל האינסטינקטים שנושבים מכתיבתך. מדינת ישראל לא תתקיים דורות אם תחשוב שתמיד יהיו טראמפים וביבים. אני ציוני אחראי.מדינה יהודית בלב מזרח תיכון ערבי מוכרחה למצוא מסילות לדו קיום.אם הייתי חושב שדיננו לחיות תמיד על החרב(אפילו חברי מהליכוד בכנסת לא סברו כך)הייתי מיואש מהחלום הציוני.החוק הוא רק מסמר בתהליך שאני מתאר.אבל מסמר עמוק שלא תורם דבר אלא מעמיק הפיצול
2תשובות ליצחק ידידי בקשר לכותרת אתה צודק. היא לא שלי וזכותו של האתר לקבוע כותרת הכותרת שלי הייתה "חוק הלאום והדרוזים".כל הספרות קובעת שהדרוזים הם ערבים. בזמנו שהייתי יותר בשיחות אתם כך אמרו גם אינטלקטואלים דרוזים שטענו שברישום האוכלוסין חלק מהדרוזים רושם עצמו כערבי.לעצם הויכוח זה לא חשוב כי מעשי הדרוזים מדברים עבורם
הם ניצלו כעת הזדמנות ויחלבו מראש הממשלה כל מה שמנע מהם כל הזמן. אבל בסופו של דבר הדרוזים ימשיכו עם הימין ויתמכו בנתניהו.
הדרוזים אינם מקופחים. כיום הם יכולים להגיע לכל מקום במדינה, כמובן בהתאם לכישוריהם האישיים. רובם יודעים זאת. אחדים מהם, אם בשל חוסר הבנה או בשל הסתה של גורמים אנטי ממסדיים, יוצאים בשצף קצף נגד החוק. זו סערה בכוס מים שתשכח די מהר.
הדרוזים גם ימשיכו לתמוך בשלטון הימין. כך יקרה גם אם השמאל יעלה לשלטון. זו התרבות הדרוזית ובזה הם צודקים בהחלט.
ולגבי חוק מיוחד לדרוזים – "לתיקון העוול" – ישמור אותנו אלוהים מלחוקק חוק כזה. אם כך יעשה ישראל תהפוך באמת למדינת אפרטהייד. משמעות שלטון אפרטהייד היא שלפלחי אוכלוסיה שונים מתקיימת חקיקה שונה. כך היה בדרום אפריקה בזמנו. כך לא המצב במדינת ישראל.
אני מקווה שאני לא טועה
שיגידו איך יוצאים מהבוץ בביצה הטובענית שאנחנו נכנסים אליה יותר ויו.ר עמוק
יקבלו כמה בונבונים וישתקו
בעיית החוק איננה הדרוזים זה חוק אומלל שבכוונת מכוון הוציא את ערכי הדמוקרטיה והשוויון מתוכו זו בעייתו
עבר בקלות כמעט בלי מחאההעם אוהב את הרעל הזה
נשלם על כך ביוקר
עדיין לא הסברת מה ההבדל והניגוד בין הכרזת העצמאות לבין חוק הלאום. הכרזת העצמאות לא מתאימה להיות חוק כי אינה מנוסחת כחוק אלא היא הכרזה קנונית. הגיע הזמן שתמציתה תהיה בחוק/קבוצת חוקים. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הוא דוגמה קודמת.