״לא סופרים״ את הקשישים

בישראל מתפתחת תרבות ארגונית של ניכור כלפי הקשישים
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

בישראל של 2018, מעל ל-10% מכלל האוכלוסייה וכ-15% מקרב אוכלוסיית בני 18+ הם אזרחים ותיקים. ככל שעולה מספרם היחסי באוכלוסייה – כך גם הולך ומתעצם באופן סיסטמתי הניכור כלפיהם.

נראה שבמקום ליישם את המורשת של ו״הדרת פני זקן״, מתפתחת אצלנו תרבות ארגונית של ניכור כלפי הקשישים. לצערי, רשויות המדינה, השלטון המקומי והמגזר הציבורי והפרטי, מתייחסים לציבור הגדול של הקשישים כאל נטל.

אחת הדוגמאות הבולטות לניסיון ההתנערות מהאוכלוסייה הקשישה, באה לידי ביטוי ב״התארגנות מחדש״ של הבנקים בישראל: סניפים נסגרו, באלו הקיימים נותרו רק עמדות כספרים בודדות, אם בכלל. מי מבין הקשישים שמבקש לקבל מידע או שירות, מוצא את עצמו ״מדבר אל הקיר״… אוכלוסייה גדולה של אזרחים ותיקים אינם יודעים לתפעל את החשבון שלהם דרך האינטרנט, וכל הנוגעים בדבר – מתעלמים! לא נשמע קולם של שר האוצר, של הממונה על שוק ההון, של נגידת בנק ישראל, של השרה לשוויון חברתי, ואף לא של ראשי ארגוני העובדים.

השינויים בתחום הבנקאות, שעוברים בקול דממה דקה, הם רק דוגמה אחת מני רבות, הממחישה עד כמה המערכת מנוכרת לצורכי האוכלוסייה הוותיקה. אך הבעיה רחבה הרבה יותר וקיימת גם בתחומים אחרים המשפיעים על חיי האזרחים הוותיקים, כמו למשל: התמוטטות הביטוחים הסיעודיים; ״הידוק החגורה״ במתן מכלול השירותים של קופות החולים; התעלמות הרשויות המקומיות מהצורך במתן הנחות משמעותיות בנושאי הארנונה, חנייה, הנגשה של מוסדות ציבור, מועדונים, וכו׳; התעלמות משרד השיכון ממתן סיוע מושכל ב״דיור מוגן״; ועוד כהנה וכהנה.

אפשר, אם כן, לומר כי מתרבים הסימנים למגמה המטרידה של הזנחה הולכת וגוברת של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, ובלשון הדיבור: ״כבר לא סופרים את הקשישים״…

מה שמתבקש כיום הוא ביסוס והעמקה של התארגנות האזרחים הוותיקים ובני משפחותיהם, באופן שבו יתורגם מספרם היחסי ההולך וגדל, לאלקטורט פוליטי, המודע לצרכיו, אך במקביל גם לכוחו הפוליטי.

מתברר כי בתרבות הפוליטית הרווחת בישראל, האפשרות לייצר שינוי משמעותי לטובה, בהתייחסות הכוללת של מדינת ישראל לאזרחיה הוותיקים, תיתכן רק אם תהא חבירה מושכלת של קבוצות אזרחים מוחלשות ומודרות, כמו קשישים, חסרי דיור, עולים חדשים, נכים, חולים ובלתי מועסקים, שיוכלו יחד לדרוש ולהשיג ״צדק חברתי״.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

16 תגובות

  1. הנושא שמעלה פרופ׳ כהנא חשוב מאוד וממוקד!
    נושא אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, אכן ראוי להתייחסות ראוייה הרבה יותר ממה שמתקיים כיום.
    אין ספק, שרצוי מאוד שקבוצה גדולה של אזרחים ותיקים, תתארגן ותתרגם את מספרה לכוח פוליטי, שיאפשר גם הישגים המגיעים לה.

  2. כאשר בישראל אין לקשישים כוח פוליטי אין כלפיהם יחס מתאים. מפלגת הקשישים זכתה בזמנו ל-7 מנדטים ונעלמה. אם הייתה קיימת מצב הקשישים היה משתפר!

  3. מקבלים הרבה פחות ממה שמקבלות קבוצות אחרות ואני לא וצה להכנס לפוליטיקה

  4. המסקנה החשובה היא של ציבור האזרחיות והאזרחים הותיקים, היא להתארגן ולתרגם את מספרם ההולך וגדל למנדטים בכנסת!

  5. המאמר המצויין סוקר בבירור את הבעיה הקיימת היום כחלק מהתדרדרות מדינת הרווחה. עכשיו נשאר רק לחכות לתשובת הממשלה..

  6. הגישה של המניהיגים גולשת למטה.לא קמים אפילו ברכבת לקשישות.ואנחנו כמו טיפשים שותקים.

  7. נראה שכעת האזרחים הותיקים מתחילים להבין את האפשרות שלהם לתרגם את המימד הכמותי שלהם ההולך וגדל לכוח פוליטי אפקטיבי!

  8. ד"ר כהנא מציג בעיקר אפליה ארגונית נגד קשישים ובעיקר קשישים נזקקים ובעלי קשיים כלכליים ואולם הבעיה רחבה יותר ואף סמויה בחלקה – לעתים קרובות מורגש יחס פטרוני ולעתים מזלזל מצד נותני שירות צעירים ולא כל כך צעירים אשר בטוחים שהירחמיאל/ה לפניהם אינם משתמשי מחשב/סלולארי וכו',אינם שומעים או מבינים את אשר שמעו וכדומה. לעתים נוצרות סיטואציות משעשעות ולפעמים פוגעניות.

    1. מפלגת גימלאים חשובה וחיונית.
      אני עם כמה מחברי פועלים ביחד להקמת מפלגת גימלאים אמתית שתשרת את המטרות שלנו בנובף לדאגה לנושאי ביטחון לאומי.
      נעדכן אותך בהמשך.

  9. עצוב ונכון מה שכתבת במאמר, יחד עם זאת לא כל מה שמתרחש הינה מראה שחורה.
    ראשית- עצם העובדה שלפני מס שנים זכו הגמלאים למספר מנדטים שאף אחד לא צפה מראש מראה שהאוכולסיה כן רוצה לתמוך , ההנהגה לא שמרה על כוחה וחבל אבל אנו כחברה הבענו אמון.
    שנית -נפתחו מסלולי לימוד בגנטולוגיה יישומית. לומדים על זקנה , גורמי סיכון , איך להעניק להם את הכלים ולהפיק את המקסימום ממה שיש להמשך זקנה מוצלחה בריאה וחיובית.
    אם לומדים/ חוקרים/ מעלים את הנושא לסדר היום … מפה יכול להגיע השינוי. מאותם צעירים שיקומו ויפעלו למען ההורים/ הסבים/ העתיד והעבר שלנו!
    שבת שלום
    לירז בלטר- בוגרת חוג גרנטולוגיה ישומית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן