דרושה הבנה ממשלתית לצורכי האוכלוסייה האתיופית

ערוץ הטלוויזיה הישראלי-אתיופי אינו זוכה לשיתוף הפעולה הראוי מגורמי הממשל
אמנון רובינשטיין

קהילת יוצאי אתיופיה בישראל מונה כיום כ-140,000 איש, והיא עדיין מסוגרת ברובה בתוך עצמה. בני הקהילה מתגוררים בשכונות שיכולות לענות על ההגדרה של "גטאות שחורים" בערי הפריפריה, נמצאים בנחיתות סוציו-אקונומית מתמשכת ומנסים להתמודד עם המציאות הישראלית בכלים שאינם מתאימים.

עברו יותר מ-25 שנים מאז עלייתם של בני הקהילה לישראל. במשך השנים הללו נעשו נסיונות מצד גורמים ממשלתיים וציבוריים לשלב את בני הקהילה בחברה הישראלית. הניסיונות כשלו לא בגלל חוסר רצון מצד מי שניסו, אלא מכיוון שהיה ועדיין קיים חוסר הבנה מוחלט, המחלחל מהדרגים הרשמיים, הציבוריים והמסחריים לכלל החברה הישראלית, לצרכים של הקהילה ולדרכים שבהן אפשר לעשות שינוי משמעותי במצבה. ברוב התכניות הממשלתיות והציבוריות שנועדו לשפר את מצבה של הקהילה, לא נמצאה עד היום הנוסחה שאכן מאפשרת שינוי משמעותי. גם בקרב הגופים המסחריים קיימת כל השנים הסטיגמה שלקהילה האתיופית אין את אותם הצרכים שיש לכלל החברה הישראלית.

יש כשלים רבים בגישה שאימצו כל הגופים הרלוונטיים בבואם לטפל בקהילת יוצאי אתיופיה. שלושת הכשלים המרכזיים הם: אי שיתופם הכמעט מוחלט של בני הקהילה בהכנת התכניות וביישומן; חוסר הכרה וחוסר הבנה של הקודים התרבותיים והחברתיים של בני הקהילה, והתעלמות מהשפה שאותה מדברים בני הקהילה; זלזול באפשרויות השימוש במדיה התקשורתית, ובעיקר הטלוויזיונית, להסברה, למתן מידע ולשיתוף הקהילה בהוויה הישראלית על כל מרכיביה.

ערוץ המדיה המוביל בקרב בני הקהילה הוא ערוץ הטלוויזיה הישראלי אתיופי IETV. אני אמון על התוכן בערוץ האמור, המשדר 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, בכבלים ובלוויין, בשפה האמהרית. הערוץ מבטא, תוך היכרות עמוקה עם תרבותה של הקהילה, את הווי החיים של בני הקהילה, את צרכיהם, את מאווייהם, את השגיהם, וכן, גם את בעיותיהם ואת כישלונותיהם, ומספק להם מידע רלוונטי על המציאות המתרחשת סביבם. מכיוון שעל מפת התקשורת הישראלית אין עיתון או תחנת רדיו שמדברים בשפתה של הקהילה, לרבים מבני הקהילה ערוץ הטלוויזיה הזה הוא החיבור הכמעט יחיד למידע ולהבנה של המציאות הישראלית מבחינה חברתית, כלכלית, פוליטית ותרבותית. הערוץ משמש גם מקור מידע יחיד העוזר לבני הקהילה להתמודד עם גורמים ממשלתיים וציבוריים המטפלים בענייניהם.

היות ואף אחד מהגורמים הממשלתיים או הציבוריים לא הבין את הצורך בפרויקט הזה, נאלצנו להקימו כמיזם פרטי. אבל הערוץ הוא למעשה פרויקט חברתי שלקח על עצמו הן לתת ביטוי לתרבות שהביאו אתם עולי אתיופיה, והן לאפשר להם הכרה מעמיקה יותר של המתרחש סביבם. בתור שכזה הוא גם המעסיק הפרטי הגדול ביותר של בני הקהילה האתיופית. מלבד מספר מועט של שיתופי פעולה בין הערוץ למספר קטן של משרדים ממשלתיים, לא הצלחנו עדיין להגיע לשיתופי פעולה נוספים עם מוסדות ממשלה או עם גופים ציבוריים ומסחריים.

משרדי הממשלה יוצאים לעתים בקמפיינים ממוקדים למגזרים, אך אל המגזר האתיופי שוכחים לפנות. משרדי ממשלה אחדים אמנם פרסמו קמפיינים המיועדים לקהילה האתיופית, אך בעיתונות הארצית ובשפה העברית, שפה שאחוז גבוה מבין האוכלוסייה האתיופית טרם רכש. אנחנו משוכנעים שערוץ שפתוח במשך שעות כמעט בכל בית אב של בני הקהילה ובכל מרכזי הקליטה, חייב לקבל שיתופי פעולה ציבוריים אם אכן קיים רצון אמתי לפעול לשינוי מצבה של הקהילה. אין סיבה הגיונית לכך שפרסומים וקמפיינים – הן חברתיים והן מסחריים – הקשורים לקהילה, מועלים במדיות תקשורת אחרות ולא מגיעים לערוץ. הדוגמאות לכך רבות ותקצר היריעה מלפרטן. יש וודאות מוכחת לכך שקמפיינים שהועלו בעבר בערוץ, למשל נגד אלימות במשפחה, נגד שימוש באלכוהול ובסמים, נגד הידבקות באיידס, השפיעו באופן משמעותי על בני הקהילה והצליחו ליצור שינוי התנהגות.

מה שנעשה עד היום הוא מעט מדי. עדיין לא מאוחר להגדיל באופן משמעותי את האפשרויות ליצור שינוי, לקרב את בני הקהילה אל החברה הישראלית, לתת להם תחושה של שייכות ולעזור להם להשתלב בחברה הישראלית תוך כיבוד זהותם התרבותית והמסורתית. דברים אלה חשובים לחברה הישראלית לא פחות מאשר לבני הקהילה האתיופית. זהו תהליך, והוא יכול להתעצם אם אכן יוגבר שיתוף הפעולה של כל הגורמים שהוזכרו עם ערוצי מדיה הפונים אל הקהל האתיופי בשפתו.

כותב המאמר הוא סמנכ"ל התוכן של ערוץIETV , ערוץ טלוויזיה ישראלי-אתיופי

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך