30 הוא ה-20 החדש

הצעירים של היום לא ממהרים לצאת לעצמאות
תמונה של נדב
ד"ר נדב גולדשמידט

במהלך חיינו כאנשים בוגרים, רובנו עוברים חמישה שלבי התבגרות: סיום לימודים, עזיבת בית ההורים, הגעה לעצמאות כלכלית, מציאת בן/בת זוג לחיים והקמת משפחה. לפי מחקר שפורסם לאחרונה "בניו יורק טיימס" זהו תהליך שלא השתנה לאורך השנים, אולם מה שכן השתנה הוא הגיל שבו התהליך מסתיים.

הנתונים מראים שבשנות ה-60 וה-70 כ-70% מהנשים והגברים עברו את חמשת השלבים לפני גיל 30. ב-2010 רק כ-15%מהנשים והגברים עברו את השלבים הללו עד גיל 30. גיל הנישואים הולך ועולה והמתבגרים לא ממהרים לעזוב את הבית או לצאת לעצמאות כלכלית אם הם לא חייבים. אם בשנות ה-70 וה-80 הישארותו של מתבגר בבית הוריו לאחר גיל 23 הייתה מעוררת תהיות ושאלות, כמו "מה לא בסדר אתו?" הרי שכיום, מתבגרים בגיל 26 ויותר עדיין גרים עם ההורים והדבר נתפס כלגיטימי. חלק מהמתבגרים הללו מצהירים שהם גרים עם "שותפים" ולא עם ההורים, כי זה נשמע טוב יותר.

מדוע חמשת השלבים מסתיימים כיום בגיל מבוגר יותר? קיימות לכך שלוש סיבות מרכזיות: מהפכת הידע, מעמד האישה ומגוון האפשרויות.

מעבר לכלכלת ידע – כלכלת העולם עברה בשנות ה-80 וה-90 מהפכה מכלכלת תעשייה לכלכלת ידע ושירות. בכלכלת התעשייה אנשים סיימו תיכון ורובם נכנסו למעגל העבודה. הם קיבלו הכשרה לתפקיד בחברה ולמדו תוך כדי עבודה. מספר האנשים שלמדו באקדמיה היה נמוך. המעבר לכלכלת הידע והשירות יצר תפקידים רבים המחייבים מתבגרים ללמוד מעבר ללימודי התיכון. נדרש תואר אקדמי אחד או אפילו שניים כדי להתברג לאותם תפקידים. הלימודים האקדמיים אורכים שלוש עד חמש שנים, ולכן המתבגרים עוברים את חמשת שלבי ההתבגרות בגיל מאוחר יותר.

מעמד האישה – רוב הנשים בשנות ה-60 וה-70 היו מסיימות תיכון, מתחתנות ומקימות משפחה. מגוון אפשרויות התעסוקה או הלימודים שעמדו בפניהן היה מועט ורובן המכריע היו עקרות בית. תנועת הפמיניזם ויצירת שוויון בין המינים הביאו לכך שנשים לומדות לימודים אקדמיים (כיום, מהוות רוב בקרב הסטודנטים באקדמיה), מפתחות קריירה ומחליטות מתי להקים משפחה. כתוצאה מכך, סיום חמשת שלבי ההתבגרות מגיע בגיל מאוחר יותר.

מגוון אפשרויות – מספר האפשרויות העומדות בפני מתבגרים היום הוא עצום בהשוואה למצב לפני עשרים ושלושים שנה. האינטרנט והסמארטפון הפכו את הכול לנגיש, כאן ועכשיו. אפשר לראות כל משרה פתוחה, בכל תחום ובכל מקום או כל תוכנית לימוד בכל מוסד אקדמי בארץ ובעולם. הבחירה המרובה היא אליה וקוץ בה. מצד אחד, זו ברכה כי אפשר למצוא את הדבר שמתאים לרצונות ולצרכים. מצד שני, המתבגרים מתקשים לקבל החלטה מה ללמוד ובמה לעבוד.

ההתבגרות האיטית של הצעירים היום גורמת לכך שהם מתרכזים בעיקר בעצמם ובהנאתם האישית. יש לכך השפעה ומשמעויות חברתיות וכלכליות. מבחינה חברתית, הם אדישים יותר למה שקורה סביבם ולא משקיעים מחשבה רבה בדברים שאינם תורמים להם מיידית, כמו לדוגמה מעורבות חברתית ופוליטית. מבחינה כלכלית, הצעירים של היום אינם ממהרים להתחייב לעבודה שבה הם נמצאים, להשקיע את מרב המאמצים ולראות את העבודה כקריירה לפני גיל 30. מצב דברים זה מתסכל מעסיקים שאינם יודעים ליצור מוטיבציה בקרב הצעירים ולהגדיל את תפוקתם בעבודה. על המעסיקים להבין כי חל שינוי בעולמם של הצעירים, ועל כן עליהם להציב בפניהם יעדים ואתגרים מתגמלים, ובדרך זו לדרבן ולהגביר מוטיבציה והשגת יעדים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

19 תגובות

    1. לא בהכרח,אולי הם יתרמו דווקא לשיפור וליותר התמקצעות. המחשבים והאינטרנט קיימים כבר 20 שנה, באופן משמעותי, ולא הם הגורמים בהכרח לירידה ביכולת האישית ובפיתוח סקרנות לתחומי ידע רבים.

  1. הדור הצעיר אינו רוצה לעבוד קשה מדי לכן הוא נשאר כיום לגור עם ההורים עד גיל 27-29 כדי לחסוך בהוצאות שכ"ד ומחיה. התופעה התרחבה בחמש השנים האחרונות והיא תלך ותתגבר בהתמדה.בעבר עזיבת הבית הייתה מיד לאחר הצבא וגם הנישואין היו מוקדמים מכפי שהם כיום.

  2. אי יציאה לעצמאות בגיל צעיר יותר היא בעיה.מי שיצא בגילנו, לפני 30 שנה, לעצמאות התבגר וידע להתמודד טוב יותר עם החיים והשגרה.

  3. לא בטוח שלמעסיקים יש בעיה עם הצעירים.בוודאי שאין בעיה עם צעירי ההייטק שמסתגלים מהר לכל מצב.

  4. גם ההורים בחלק מהמקרים לא מתנגדים ש" הילדים" יעזבו במהירות את הבית.במיוחד אם מדובר במשפחות לא גדולות באיזורים מבוססים במרכז הארץ.

    1. חיי המין לא מתאחרים. אין מחקרים על שהות בחיי המין. לדעתי , משמיעה בלבד, חיי המין מתחילים בגיל צעיר יחסית לעבר רק שהם מתבססים על מין בלבד. בעבר חיי מין היו מובילים ישר לנישואין כיום הם הפכו לחלק מאורח חיים מודרני.

  5. תופעה כלל עולמית, לא רק בישראל.דור הביניים אינו ממהר וטוב לו לחיות בבית הוריו.כך הוא חוסך ומתפנק.בעתיד גם בני 30+ לא ימהרו לעבוד או ללמוד ובוודאי שלא יצאו מהר מחסות הוריהם מבחינה כלכלית. כלכלית זה הגיוני.

  6. השיפור במעמד האישה,הרצון לא להתחתן צעירים מדי ולהיכנס למחויבות, גרמו בין היתר לא למהר להכנס להתחיבויות מהירות ולהנות מהחיים עד גיל 28-31.

  7. זה שפעם ההורים היו מעורבים פחות ממה שקורה עם הצעירים. לא היו עוזרים להם בשיעורים.לא היו מתקשרים לצבא לדבר עם המפקד של "הילד". וכן הלאה

  8. ההתבגרות האיטית של הצעירים כיום מסמנת את היכולות להינות יותר מהחיים. האמצעים הטכנולוגיים, המשפחתיות העוטפת, חוסר רצון להיכנס להתחיבות, כל אלה הם גורמי האטה למרוץ לחיים כפי שהורגלנו בעבר.

  9. נחמד למצוא הסברים מדעיים וסוציולוגיים לתופעה, וסביר מאוד שיש בהם בסיס אמת.

    הסיבה העיקרית והמרכזית לתופעה היא:
    הרצת מחירי הדיור בישראל.

    בוצעה הרצת מחירים מכוונת, שיצרה דור שלא יוכל לרכוש דירות, והוא פשוט נשאר אצל הוריו בלית ברירה.

  10. חרדים וערבים ודתיים לאומיים מתחתנים מוקדם ומביאים ילגים בכמויות
    אתם מדברים על אנשי מרכז הארץ חילונים
    אבל מבפרם הולך וקטן כך שסך הכל התופעה שבמרכז הכתבה איננה משמעותית והיא תשתנה מהר מאד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך