אל תשליכני לעת זקנה

מצבה של אוכלוסיית הקשישים בישראל
תמונה של סטיב
סטיב בלחסן

"אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני" (תהילים, עא, ט), כולנו מכירים היטב את המזמור שחיבר דוד המלך, מזמור שאף זכה ללחן ולביצוע מרגש של אביהו מדינה.

מהפכת ההזדקנות היא המהפכה החברתית החשובה ביותר בעידן הנוכחי, תוחלת החיים עוברת את גיל ה-80 וממשיכה לעלות. מהפכה זו נובעת מההתפתחות שחלה בכמה תחומים: הטכנולוגיה, המדע והרפואה, התפתחות שגרמה לגידול משמעותי בתוחלת חייו של האדם.

אולם הגידול בתוחלת חייו של האדם גורר עמו שינויים פיזיולוגיים רבים, שלמרבה הצער הם אלו שהפכו להיות מאפייניה העיקריים של הזקנה.

מגמת ההזדקנות הכלל-עולמית של האוכלוסייה אינה פוסחת גם על מדינת ישראל. כיום ישראל נמצאת במגמת עלייה מהירה שתוביל אותנו לשיעור של 14% מזדקנים מכלל האוכלוסייה עד לשנת 2030 (גידול של 40%). גידול זה יחולל תהליכים אשר ישפיעו לא רק על האוכלוסייה המזדקנת, אלא גם על כלל המערכות במדינת ישראל.

הפרופיל של בני 65+ בישראל נמצא בשינוי תמידי, אנשים הנמצאים על סף הזִקנה, הם משכילים יותר, פעילים חברתית, גם ברשתות החברתיות (פייסבוק), צורכים תקשורת באמצעות מכשירי הסמארטפון למיניהם ומשתמשים בווייז ובגוגל.

התפיסה לגבי הקשישים, יכולותיהם ורצונותיהם מוטעית מיסודה, עלינו להבין כי הקשישים של היום הם אינם אותם קשישים שלפני דור. ההתייחסות אליהם והטיפול בהם אינם נמצאים על סדר היום הציבורי, ומצבם של הקשישים בישראל קשה.

נתונים: 36% מקרב בני 65+ חשים בדידות לעתים קרובות. אחוז הנשים הקשישות המדווחות על תחושת בדידות לעתים קרובות, גבוה מהגברים הקשישים (44% ו-27% בהתאמה). 18% מהקשישים בישראל ויתרו על חימום ביתם עקב מצבם הכלכלי. כל קשיש עשירי בישראל (12%) נאלץ לוותר על השימוש במים חמים בחורף לפחות שלושה ימים בשבוע מסיבות כלכליות. אחד מתוך שבעה מוותר על רכישת מזון, וכעשירית מהם מוותרים על טיפול רפואי או על רכישת תרופות עקב אילוצים כלכליים. 93% מהקשישים מתגוררים בבתיהם ורק 3% מזדקנים בבתי אבות.

מה הנתונים האלה אומרים עלינו כחברה?

בואו לא נמתין לרשויות הממלכתיות שיפעלו ויצאו מהסבך הבירוקרטי, בואו לא נמתין לנבחרי הציבור אשר מעת לעת נזכרים בנושא, ועומדים בפנים חתומות מול נתוני הלמ"ס או מול דו"ח מבקר המדינה, אותם נבחרי הציבור אשר ביום מן הימים יתבגרו גם הם.

ביחד נירתם ונאמץ קשיש. מהיכן – אתם שואלים? מהבניין הסמוך, מהרחוב, מהשכונה שבה אנו גרים. נתעניין בשלומם, נלך לבקרם, נשב עמם ונקשיב להם, אנשים אלו טומנים בחובם עדויות לאירועים היסטוריים שאותם חוו, ויש להם ניסיון חיים רב ועשיר. הבה נפיג מעט מהשעמום שהוא שגרת יומם, ונודה להם על כך שלפני שנים רבות הם חלמו על מדינה, ייבשו את הביצות והיו כאן כדי להפריח את השממה, בואו נשמח אותם, גם אם רק במעט. וכך נקיים חברה ישראלית חזקה, חברה המושתתת על ערכים, שמוקירה את מייסדיה וזוכרת להם חסד נעורים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. לקשישים מגיע יחס טוב ואספקת כל צרכיהם. כץ גם נכים. כך גם מוגבלים נפשית. וכל מי שאין לו מספיק מקורות כספיים. אלא שדוקא העם שלנו שמחשיב עצמו מעת כל העמים משאיר את הדאגה לנדבנים ומאכרים. למה נדבות? בשביל מה יש לנו ממשלה. לכו ללמוד מן הגויים.

  2. לצערנו הרב הזיקנה בישראל לא זוכה ליחס נכון בחברה

  3. סטיב יפה סיכמת את המצב במדינתנו, אולי עכשיו כששינו את החוק שמחייב את חברות הביטוח להמשיך ולטפל בקשישים גם מעבר לגיל מסויים המצב ישתנה.

  4. כל מילה בסלע, צריך לקוות שמצב הזיקנה יהיה יותר טוב. מה שלא נראה באופק.

    1. כן, ואני גם מתנדבת פעם בחודש בבית תמחוי,

      ואני מקווה שגם אתה תאמץ קשיש.

  5. מדינה ששכחה אין עתיד ללא עבר.
    מצב הקשישים בישראל מחפיר ומבייש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך