סרטוני הרעב

תרומות המזון לנזקקים בפסח – תעודת כבוד או בושה?
מטבעות ביד

בשנים האחרונות החלה במדינה מסורת של "איסוף מזון ליהודים רעבים לקראת חג הפסח". בעיתונים מתפרסמות קריאות לאנשים פרטיים, לחברות, לבתי ספר ולארגונים שונים להירתם "למפעל ההתרמה" ולהעניק לילדים אפשרות לחגוג פסח כשר ושמח. עוד מתפרסמות בעיתונים ידיעות המכריזות, למשל: "בפסח השנה חילקנו 2000 חבילות מזון לנזקקים, מתוכן 1000 חבילות במימון בנק הפועלים". גם אני נרתמתי למשימה ובישלתי כמה קילוגרמים של עוף, וסיר גדול של אורז לבקשת סניף של תנועת נוער בחולון, שהעביר אוכל מבושל למשפחות רעבות שאין באפשרותן לבשל בבית.

כמצופה, עם ישראל מתגייס בהמוניו, ומריע למראה התפרצות האמפתיה לבני עמנו הרעבים. מבצע תרומות המזון הוא עדות לרוחב הלב שלנו, וההיענות המסיבית של האזרחים לתרום מזון לנזקקים היא ההוכחה הניצחת לקיום המצווה החשובה "ואהבת לרעך כמוך"; זהו אות ומופת לאמפתיה היהודית המסורתית. יהודי לא ייתן ליהודי לרעוב בליל הסדר. בשאר לילות השנה אין לנו בעיה שאלפי ילדים ילכו לישון רעבים, אבל לא בליל הסדר. אחרי הכול, הלילה הזה חייב להיות שונה מכל הלילות. ומה נשתנה הלילה הזה משאר הלילות? שואלים יהודים טובים בליל הסדר, ובכן בשונה משאר הלילות, בלילה הזה יאכלו הרעבים מנות מזון שנתרמו במיוחד לליל הסדר, ולא ילכו לישון רעבים. בהחלט לילה שונה.

אבל התפרצות האמפתיה והנדיבות לב של אזרחי ישראל בחג הפסח, איננה נתפסת בהכרח כמעשה אצילי ויפה בארצות הגולה. כל מי ששהה בארצות הברית בשבועות שלפני חג הפסח וצפה בתכניות טלוויזיה, ראה עשרות סרטוני וידאו המוקרנים בכל שעות היממה כסרטוני פרסומת, ומבקשים מהציבור, יהודים ולא יהודים כאחד, לגלות אמפתיה לעשרות אלפי הרעבים בישראל ולתרום סל מזון בסך 25 דולר, למען ילד רעב בישראל.

בדרך כלל הדמות המרכזית בסרטונים אלו היא דמותו של יהודי בלבוש דתי מסורתי, כיפה גדולה על ראשו, והוא מתחנן לקהל הצופים בקול בכייני לתרום לתיבת דואר מסוימת 25 דולר, כדי להציל אלפי ילדים רעבים בישראל מחרפת רעב. היהודי המתרים משכנע את הצופים שהתמורה מהתרומה היא ממש בבחינת זריקת פניצילין לחולה שעומד למות. בסרטון הווידאו הצבעוני מוצגים רחובות בישראל מלאים באנשים לבושים בבלויי סחבות ומחטטים בפחי אשפה כדי למצוא משהו למלא את בטנם, כמו גם אולמות ענקיים ובהם עשרות אנשים מתרוצצים וממלאים כמויות ענקיות של קופסאות קרטון בפחיות ובקופסאות מזון משומר. הקריין בסרטון מסביר שכל המזון הזה נרכש בכספי תרומות והוא מיועד לספק מזון לחג הפסח, עבור עשרות אלפי המשפחות הרעבות בישראל. סרטוני הפרסומת שמים דגש, כמובן, על צילומי תקריב של ילדים.

לא מעט יהודים אמריקנים טובים פנו אליי והביעו זעזוע רב לאחר שצפו ב"סרטוני הרעב". קשה ליהודים בארה"ב המעריצים את צה"ל, הרואים במדינת ישראל מדינה מפותחת, עשירה, תרבותית, מדינת היי טק, להאמין למראה עשרות אלפי הילדים הרעבים המחטטים בפחי אשפה ומבקשים אוכל. קשה להם עוד יותר להחליט מה באמת קורה במדינת ישראל? למי להאמין? האם מדינת ישראל היא זו המצטיירת בסרטוני הפרסומת של משרד התיירות הישראלי, המראה את חוף הים בתל-אביב ההומה מאדם, את המסעדות המלאות בסועדים, את הברים, הקניונים, בתי הקפה ובתי הקולנוע, או האם זו המדינה המוצגת ב"סרטוני הרעב"?

איך, הם שואלים אותי, יכולים לדור בכפיפה אחת שפע כזה ועוני ושפלות כזאת? האם מבצע "האכלת הרעבים" לפסח הוא אות כבוד לאזרחי ישראל ולמדינה, או שמא הוא אות קלון ובושה? מדוע צריכים עשרות אלפי אנשים להזדקק לתרומות מזון לשבוע אחד בשנה? וחמור מכך, מדוע הם צריכים להיות רעבים 51 שבועות בשנה? ידידיי בארצות הברית שואלים אותי שאלות קשות, ואילו לי אין תשובות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. בכל פעם שכל מיני רבנים קוראים ומשדרים לתרום אוכל לישראלים רעבים. מה קורה פה?

  2. די כבר.
    הבעיה צריכה להפתר.
    זה לא נושא שאתו מתמודדים באמצעות קיבוץ נדבות.
    בושה למדינה.
    בושה למתרימים.

  3. נגד הבושה והכלימה
    בטח השמאלנים אשמים במצב הקשה של השכבות החלשות

  4. ארגוני צדקה הם בנוסף לממשלה אך לא במקומה. וחוץ מזה מי אחראי לפרסומות המזוויעות האלו בטלויזיה בארה"ב ומה משרד החוץ עושה בעניין (בהנחה אולי שגויה שיש בכלל משרד חוץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן