הסנוניות הראשונות כבר מועסקות

אופקים חדשים בהעסקת נשים חרדיות וערביות
פרופסור גילה קורץ

קורס ראשון של סייעות לרופאי שיניים שיועד לנשים חרדיות הסתיים לאחרונה בארגון "יד שרה". עבור מסיימות הקורס זו הזדמנות ראשונה לצאת לעבודה ולסייע בפרנסת המשפחה. הקורס נמשך עשרה חודשים והיה נתון לפיקוח משרד הבריאות, ואת מערך הלימודים ליווה בית הספר לרפואת שיניים בבית חולים הדסה בראשות פרופ' יונתן מן. יד שרה דאגה להשמה וכל מסיימות הקורס כבר עובדות כסייעות במרפאות שיניים. לפני כחודש סיימו חמישים נשים ערביות ישראליות בגילאי 24 עד 28 לימודי תואר ראשון בניהול מערכות מידע. מיד בתום הלימודים הן נקלטו בעבודות בתחום התקשוב בחברות הייטק בצפון, מחיפה ועד נצרת.

בעבודה שנעשתה במרכז המחקר והמידע בכנסת עבור חברי ועדת העבודה והרווחה ביולי 2015 נכתב "במגזר הערבי עדיין ישנם פערים של ממש בין נשים לגברים בשיעור השתתפות בכוח העבודה". בנוגע לנשים חרדיות מצוין בעבודה כי "הבעיה אצל נשים חרדיות מתמקדת במיעוט של מגוון העבודות כאשר הנטייה היא לעסוק בעיקר בחינוך במשרות חלקיות ושכר נמוך". העבודה בתחום החינוך מאפשרת לחרדיות לעבוד בתוך הקהילה, כפי שהן מעדיפות.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), כשליש מהנשים החרדיות שאינן בכוח העבודה מעוניינות לעבוד. משלחי יד "נשיים" שבהן עוסקות חרדיות וערביות, כגון הוראה ומזכירות, מאופיינים בשכר נמוך. לעומת זאת בענפים שבהן נשים עצמאיות יותר, בריאות והייטק או תיירות, השכר לנשים גבוה משמעותית. למרות חוק השכר השווה לעובדת ועובד (1996) קיימים פערי שכר גבוהים בין גברים שכירים (10,683 שקל) לנשים (7,280 שקל), תופעה שמחריפה בקרב נשים ערביות וחרדיות.

נקודה נוספת חשובה בהקשר לפערי השכר היא ששיעור הנשים בשירות המדינה המקבלות השלמה לשכר המינימום ב-2014 היה 48%, שיעור גדול משיעור הגברים (29%). שכרן של נשים ערביות וחרדיות היה נמוך משל נשים יהודיות בפער של 43%. גם מסמך שהוכן לבקשת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת הציג תמונת מצב שלפיה רק 30% מהנשים הערביות בישראל השתתפו בכוח העבודה, ונשים חרדיות מתקשות למצוא תעסוקה מגוונת יותר מחינוך וסיעוד בגלל מגבלות התנהגות ודת ובעיות ההסעות לעבודה. ברור שתעסוקה מוגברת תתרום להקטנת תשלומי רווחה ותסייע רבות בפרנסת המשפחות.

הסייעות לרופאי השיניים ובוגרות התקשוב הן תחילת אופק תעסוקתי חדש שמן הראוי להרחיבו. נשים חרדיות וערביות יכולות להשתלב בהיקפים משמעותיים בתחומי תכנות, תיירות, מזון, ניהול כוח אדם, פיקוח ומסחר. בחלק מהעבודות נדרשים ידע והכשרה שאותם מעסיקים רבים מוכנים לתת חינם ולשלם לעובדות במהלך תקופת ההכשרה, בתנאי שהעובדות יסכימו לעבוד פרק זמן מוסכם שיצדיק את ההשקעה בהכשרה.

שיעור הפריון במשק מחייב הקצאת תקציב להכשרות מקצועיות. הממשלה צריכה לקבוע לעצמה אתגר להוציא יותר נשים לתעסוקה, ולשם כך היא חייבת לרתום תקציבים לעידוד הכשרת תעסוקת חרדיות וערביות ולשיפור התחבורה למקומות העבודה. יציאת הנשים לתעסוקה תורמת להעלאת פריון העבודה במשק ומוציאה משפחות ממעגל העוני והרווחה. נוסף לכך, חלק גדול מהנשים החרדיות והערביות מעוניינות באופקים תעסוקתיים חדשים כדי להוסיף עניין ומוטיבציה ולשפר את תנאי שכרן. נראה שזו משימה שהממשלה חייבת לקחת על עצמה לתועלת אזרחיה וכלכלתה.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

17 תגובות

  1. ככל שנשים חרדיות או ערביות ימצאו תעסוקה הולמת הפריון במשק יעלה. מעבר להכנסה המשפחתית שתוציא ממעגל העוני רבים וטובים.

  2. יותר ויותר נשים יוצאות כיום ללימודים אקדמיים ,בעיקר בחינוך, וכך הן בונות לעצמן פרנסה בחינוך. ראוי לעודד את התופעה ככל שאפשר.

  3. יד שרה וארגונים או מכללות שמשקיעות בהקניית ערכי לימוד לחרדים או ערביות אזרחיות ישראל- ראויים להערכה. מדובר במשימה לאומית חשובה לכולנו.

  4. הממשלה עסוקה בהרבה דברים "חשובים" יותר לדעתה ממציאת פרנסה לנשים באשר הן…

  5. כל הכבוד לבי"ח הדסה ולפרופ' מן על הפיקוח והתמיכה. לאורך כל הקורס קיבלנו יחס אישי קשוב ומכובד. יישר כוחכם.

  6. הגיע הזמן לחסל את הפערים ולאפשר ליותר נשים ממגזרים שונים לצאת לעבוד ולהתפרנס בכבוד. חרדיות וערביות מורידות נטל מתשלומי הרווחה הציבוריים ולכן כדאי לממשלה לתמוך באירגון לימודים מעשיים ולעודד יציאה לעבודה.

    1. מרבית החרדים לא רוצים שנשותיהם ילמדו מקצוע. עדיף מבחינתם שיגדלו ילדים לתורה, חופה ולחיי עוני. כך הרבנים שולטים על ההמון שאינו עובד ולא לומד לימודי ליבה.המעט שיוצאות לעבודה בקרב החרדיות עדיין אינם בשורה רצינית.

  7. אופקים חדשים? יכלו להתחיל ליישם חלק מהדברים כבר לפני שנים! טוב מאוחר מלחיות בעוני מנוון ללא השכלה ויעוד בחיים.

  8. הכשרה מקצועית היא שם המשחק בתעסוקה כיום. נשים ערביות וחרדיות יכולות להשתלב בשלל עבודות כמזכירות רפואיות, אחיות, מיחשוב ועוד. כל מה שצריך זו הכשרה ורצון לעבוד ולהרוויח. לרוב הנשים החרדיות והערביות יש נכונות ורצון להשקיע ללמוד ולעבוד.

  9. הפערים בין נשים חרדיות וערביות מול הגברים חייבים להיסגר מהר ככל שאפשר. ככל שיסגרו כך תצמח טובה למשפחות עצמן ולפריון במשק.

  10. שרות התעסוקה והג'וינט חייבים לגוון ככל שניתן בהכשרות מקצועיות עם שכר סביר כדי למשוך ערביות וחרדיות לעבוד ולתרום לפרנסת ביתם.

  11. לא מצדיקה את ההשקעה. במידה מסוימת העסקת נשים חרדיות מחזקת את הבעיה האמיתית, התחמקות מעבודה של הגברים החרדים אותם אנו מממנים.

    1. אין צורך לשנוא את הגברים החרדים בגלל שנשיהם עובדות. חלקם גם עובד ובכל מקרה משנאה לא נבנה חברה בריאה. עדיף לחנכם לעבוד ולצאת מהבית ובכך להרחיב את הסדק שמתחיל בעבודה וימשך בתשוקה לרכוש חינוך ופרנסה. הלוואי.

  12. גילה תודה. יש לציין כי הקורס לנשים חרדיות ביד שרה הוא קורס מס. 2 ויש הערכות גם לקורס 3. מבחינת השמה זהו סיפור הצלחה. כל בוגרות הקורס הראשון כבר השתלבו בתעסוקה במקצוען החדש. זהו איפא סיפור של נתינה כפולה – לחברה ולמקצוע רפואת השיניים בתחום נדרש ולפרנסת המשפחה גם יחד.

  13. אוכלים טוב. יש להם דירה משלהם. ומגדלים הרבה ילגים. למה להם לעבוד? אנחנו משלמים.

  14. אבל רחוק ממה שסביר במדינה נורמאלית
    לא צריך לתת יד לשמחה שלא במקומה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של צביה

לא אוהבת

שיר על סדרי עדיפויות