בחינה מגדרית של תקציבי ארגוני החברה האזרחית

כניסת רגולציה בעייתית לנושאים חברתיים ומגזריים
תמונה של ניסן לימור
ד"ר ניסן לימור

באוקטובר 2013 מינתה הממשלה ועדה לבחינה מגדרית של תקציב המדינה. כשנה לאחר מכן אימצה הממשלה (בהחלטה 2084) את המלצות הוועדה והטילה על צוות להוציאן לפועל. ראוי שהממשלה תוודא כי כספי המסים ייועדו לפי כללים ברורים, כך שיימנעו אפליה או הטבה למגזר מסוים, לאו דווקא בחתך מגדרי. עלינו לקוות כי בהמשך תהיה התייחסות דומה גם בפילוחים נוספים שישקפו אל נכון את החברה הישראלית על גווניה ועל צרכיה.

לאחרונה הוחלט כי יש להרחיב את הבחינה המגדרית גם בנוגע לארגוני החברה האזרחית. ארגונים אלה נדרשים עתה להעביר הערכה בנוגע להתפלגות המגדרית באחוזים של הנהנים (נשים וגברים) מפעילויות הארגון לסוגיהן, ולציין מהו היחס בין המינים ואם פעילויות מסוימות מוגדרות רק לנשים או רק לגברים. הרחבה זו מעוררת תמיהה. מדוע ההרחבה חלה רק על מגזר זה ולא על המגזר העסקי? כבר בשנת 2008 הכירה הממשלה בקיומם של שלושה מגזרים – הציבורי, העסקי והאזרחי – ובצורך בתיאום ובשיתוף פעולה ביניהם. מדוע אם כן נעשית עתה הבחנה בין המגזר האזרחי לבין זה העסקי? יהיו בוודאי מי שיטענו כי כאשר מדובר בכספי מדינה, ראוי שהמדינה תקבל מידע על השימוש שנעשה בכספים אלה. אם כך הדבר, הרי בעוד המגזר האזרחי נהנה ממענקים של כשני מיליארד ש"ח בשנה, המגזר העסקי נהנה מהטבות מס וממענקים לחברות גדולות בסכומים של עשרות מיליארדי ש"ח בשנה. על כן מן ההיגיון שבחינה מגדרית תיעשה דווקא על המגזר העסקי, ולא רק על המגזר האזרחי.

אולם השאלה אינה רק בהיבט הכספי, כי אם גם בזה המהותי. ההרחבה למגזר האזרחי יוצאת מההנחה שמגזר זה הוא זרוע המשכית של המגזר הציבורי, של הממשלה, ולא היא. ייעודם של ארגוני החברה האזרחית הוא לחזק ערכים ונורמות בחברה, לקדם נושאים בסדר היום הציבורי כדי לתת מענה לצורכי הפרט והקהילה וכן לסייע במתן שירותים לאוכלוסיות מוחלשות, בתיאום עם הממשלה ובלעדיה. החלטת הממשלה מעידה על תחושה של אי-שוויון מגדרי. מכאן עולה חשיבותם של ארגוני החברה האזרחית כמשלימים של חללי אי-שוויון שנוצרו בישראל וכמענה להם.

בעוד על הממשלה חלה החובה לתת מענה לכלל הציבור בלא אבחנה ואפליה, הרי דווקא ארגוני החברה האזרחית משקפים פסיפס רחב של החברה לפלחיה. בהם טמונה היכולת לתת מענה לפערים. זוהי עוצמתם, היותם אריג צבעוני שזור שתי וערב היוצר ומפגין את יופייה של חברה רב-תרבותית. הרצון להפכם לבד סינטטי בצבע אחיד, התואם את רצון הממשל, סופו שיפגע לא רק בחברה ובערכיה, כי אם יקעקע את יסודותיה של מדינה החורתת את ערכי הדמוקרטיה ואת זכויות האדם על דגלה.

עתה מדובר בבחינה מגדרית, ובהמשך מן הסתם יגיעו עוד כללים והנחיות. אלו לא רק שלא ימנעו פערים, כי אם ירחיבו את הקיימים. הניסיון מראה שככל שהרגולציה נכנסת לנושאים חברתיים ומגזריים, המציאות הישראלית רבת השסעים מוצאת את פתרונותיה הייחודיים. ככל שיתנו לארגונים החברתיים לתקן, על פי תפישתם הנורמטיבית, את הפערים הקיימים בפועל, כן ייטב. כל רצון לפעול בהנחיות מנהליות או בכלים משפטיים, ייכשל.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

14 תגובות

  1. לא יקרה כלום.נשים הן מחצית מהאוכלוסיה.אם הן יודיעו שלא יצביעו עבור מי שלא ייתן מחצית הייצוג לנשים, הן יכבשו השלטון.עד אז הכל דיבורים.

    1. הנשים לא מגיעות לרוב להסכמות בינן לבין עצמן לכן לא הייתי בונה על התאגדות נשים להשגת רצון או הפגנת כוח.שבת שלום.

  2. עודף רגולציה פוגע בכל המשק .לא רק במגזר השלישי אלה גם בעסקים ציבוריים ופרטיים. צריך לבוא שינוי בתחום ומהר.

  3. כלים משפטיים נועדו רק למטרת הגדרת איסורים נורמטיביים ולא ליצירת רגולציה מיותרת ומעיקה.

  4. מה הקשר המגדרי לגברים או נשים שנעזרים בארגוני המגזר השלישי? כל נסיון להגדרה מגדרית פשוט אינו במקום.

  5. מה הטעם בהבהרת מצב מגדרי בארגוני החברה האזרחית? האם הדבר נולד בחטא של לזהות האם הכסף עובר לארגוני שמאל? ולא לעטרת כהנים…

  6. ההשוואה בין המגזר האזרחי לעיסקי אינה במקומה והיא חסרת טעם.השוואה מגדרית בין ארגונים אזרחיים לעסקים פרטיים?

    1. הארגונים החברתיים אינם שליחים של הממשלה במישור החברתי למרות שהממשלה חושבת שזה מטרת קיום האירגונים. הענין המגדרי הוא משני ופחות מהותי מסיפור מהות השליחות עצמה.

  7. ההתערבות המינהלית מיותרת לחלוטין ואינה במקום.אם ישנו פער מגדרי תנו באמת לאירגונים האזרחיים זמן לתקנו.איני בטוח שנזקקים לתיקון אבל אם כן לא באמצעות עוד רגולציה מכבידה.

  8. אבל בלי רגולציה לא יקרה שום דבר טוב. אלה שנהנים מהעוגה לא יוותרו עליה מרצון.

  9. חייבים לשים גבול הגיוני ליתר רגולציה שגורמת רק בעיות בתפקוד השוטף ומסיתה את התפל למרכז וגוזלת זמן.

  10. שקול ומנומק
    לא סתם נהייה אוטומטית אחרי כל הגדרה של חוקים שתומכים לכאורה במגדרים ובפלחי אכלוסייה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן