כמה זה עולה לנו?

אם לא נשכיל להילחם ב"תג מחיר" כולנו נשלם וביוקר
אש
צילום: Emeldil en.wikipedia.org

הרעיון של הטלת אימה על פרטים או על אוכלוסיות כדי למנוע "הרמת ראש" וכדי לדכא פעילות בלתי רצויה, קיים משחר תולדות המין האנושי. הסכנה עולה ומבהילה אף יותר כשהטלת אימה נשענת באופן אמתי או מלאכותי על אידאולוגיה ועל רכיב הנקמה, כי מרגע שפרט או קבוצה פורקים עול בשם האידאולוגיה והנקמה, החוק והממשל הנבחר ושליחיו נעשים בעיניהם יריב או אויב. אז הסיכון הופך לאיום ממשי ומהותי ההולך ומעמיק ופוגע בכל אחד מאתנו – מוסרית, תדמיתית ואפילו פיזית.

לצערי, הביטוי המכובס והשגור "עשבים שוטים" מרדים את מרביתנו, ואולי במתכוון. הוא יוצר דימוי מעוות ושקרי שהמצב אינו רע כל כך ואין צורך במאמץ רב מאוד כדי למגר את התופעה, בייחוד כשהתופעה מתקיימת במקומות רחוקים, אי שם בשטחים, ומכוונת נגד פלסטינים בלתי אהודים.

ניסיוני רב-השנים בפיקוד על אזורי יהודה שומרון ועזה לימדני כי ראוי לרענן את הזיכרון – במקום שבו "נרדמנו בשמירה" שילמנו בריבית דריבית. כך קרה בנוגע לפעילותה ההרסנית של המחתרת היהודית. רק משנחשפה ואנשיה הועמדו לדין ונענשו, הסתבר כי אלו הטובים שבבחורינו, אנשים משכמם ומעלה, ובוודאי לא עשבים שוטים. ההרתעה שבהענשתם ובחשיפה הרחבה הועילה גם ציבורית ומוסרית בגזרה רחבה מאוד. השלטון המרכזי וזרועות הביטחון ידעו בעבר לנהוג בכל חומרת הדין גם במקרים אחרים כאשר נדרשו לכך, ולמשל מיצו את הדין עם הרב משה לוינגר, מהבולטים והנערצים במנהיגי יהודה ושומרון שנכלא בכלא אייל.

הדיון העיקרי אינו מה יגידו אומות העולם ואיך אנחנו ניראה בעיניהם. אמנם גם עניין זה חשוב ביותר, אולם חשוב הרבה יותר כיצד אנו נראים בעיני עצמנו. ומדאיג הרבה יותר מהי מידת הנזק לחיילי צה"ל, להתיישבות ביהודה ושומרון, לפלסטינים, למערכת היחסים עמם, לעתיד המדיני ולחוסנה המוסרי של החברה הישראלית.

אין ספק שבטרור הפלסטיני (ובג'יהאד העולמי) יש להילחם בכוח, בשכל ובנחישות. אני יודע שכך גם נעשה לאורך שנים בהצלחה מרשימה, בשילוב ידיים מצוין של כל זרועות הביטחון בהנהגת שר הביטחון וראש הממשלה.

אולם דומני שנחישות זו אינה קיימת מספיק בלחימה במבצעי "תג מחיר". רק פעילות משמעותית ומהותית שבמהלכה חשיפה ובסיומה מיצוי דין הרתעתי, עשויה לסמן כי אנחנו מתכוונים למה שאנחנו מצהירים. אחרת נקבל מסר כפול וקריצת עין שלטונית של אחד בפה ואחד בלב. ברור לי שכאשר שר הביטחון מוקיע נחרצות את מבצעי "תג מחיר" הוא מתכוון לכך במלוא הרצינות, אולם כישלון במבחן התוצאה יעביר מסר כפול לציבור רחב התומך, בגלוי או בנסתר, בפעילות זו. והתמיכה היא במעגלים ההולכים ומתרחבים ולא בשוליים החברתיים.

פעילות טרור, מעצם טבעה, אינה קופאת על שמריה. יש לה מומנטום גובר או נחלש. פעילות "תג מחיר" תיחלש אם זרועות הביטחון, דהיינו שב"כ, משטרת ישראל, צה"ל והפרקליטות, יפעלו במאמץ משולב ובתשומות הנדרשות ללחימה מולה, ויתייחסו לתופעה זו כאל טרור לשמו ובמסגרת הדירקטיבה המדינית הברורה. אולם אם הידיים תרפינה תגבר תופעת "תג מחיר". או אז היא עשויה ללבוש צורות אחרות, מבהילות הרבה יותר. מדינה אינה יכולה לסמוך על מקריות, וכעת הדחיפות זועקת. את המחיר אנחנו נשלם, והתג ייקבע על ידי דפוס פעילותנו.

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. אני מוצא את עצמי בהסכמה עם תיאורו של אור את המצב והפוטנציאל הנפיץ בהתקיימו, כמו גם את הפרוגנוזה, החלקית לדעתי, לאותם תסמינים והחלק או החלקים החסרים הם : הגדרה ברורה של "תג מחיר" (הארגון, חבריו ותומכיהם. כן גם תומכיהם) כמהווה איום משמעותי ומהגדרה ממשלתית זו (החלטת ממשלה/החלטת קבינט בטחוני) יש לקבוע באופן ברור את היעד (ביטול/חיסול הארגון כארגון ואם אינו ארגון במשמעותו המשפטית יש לקבוע שפעיליו בפעילותם מהווים "מחתרת יהודית" ושוב מהגדרת יעד זה יש לרכז את המאמץ המשולב של הגורמים שהוזכרו ע"י מר אור ולהקצות להם את האמצעים הנדרשים להשגת היעד.
    למען הגלוי הנאות אני מכיר את יעקב (מנדי ) אור

  2. אם איש בכיר במערכת הביטחון שלנו כותב כך אז יש תקוה. הלוואי שכולם יבינו ויפנימו את מה שנאמר כאן.

  3. גל חדש ומסוכן מתפרץ בימים האחרונים
    נשלם על כך ביוקר
    מנהיגות מתלהמת ומסיתה כנגד בני עמה שחושבים אחרת
    בוודאי מתלהמת ומסיתה נגד מיעוטים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של רות

צדק לימודי

כיצד ניתן לצמצם פערים ולדאוג לשוויון במערכת החינוך

צילום ש/ל של גולדה

אז כמו היום

הרהורים בעקבות נאום אבו-מאזן באו"ם