האויב של היום עשוי להפוך לפרטנר של מחר

חאלד משעל התנגד לחטיפת בני ערובה
ח'אלד משעל צילום: 20 minutos he.wikipedia.org

ב-1997, לפני כשמונה עשרה שנים, ניסתה חוליה של אנשי "המוסד" לחסל ברעל את חאלד משעל, יו"ר הלשכה המדינית של חמאס, בעת שהייתו בעמאן. ניסיון ההתנקשות נתגלה בעת מעשה, אנשי החוליה נמלטו והסתתרו בבניין שגרירות ישראל שבמקום, ושחרורם התאפשר רק לאחר שישראל מסרה את הנסיוב שהציל את משעל ממוות ואף נענתה ללחץ ירדני ושחררה את השייח' אחמד יאסין ועוד עשרות אסירים פלסטינים.

בימים אלה נחשף כי הזרוע המבצעית של חמאס שברצועת עזה, בפיקודו של מוחמד דף, תכננה במהלך מלחמת "צוק איתן" לפרוץ מתוך המנהרות שברצועה, לחדור ליישוב ישראלי סמוך, לפגוע בתושבים ולחזור עם בני ערובה ישראלים ולהחזיק בם לצורכי מיקוח. מי שמנע את מימוש המבצע היה אותו חאלד משעל, אשר חשש מן ההשלכות המדיניות שעלולות להיות למבצע כזה.

אני מזכיר שתי פרשיות אלה למטרה ברורה – ישראל חייבת לפעול ולהילחם בנחישות וללא הרף בגורמי הטרור הפלסטיני, אך בה בעת עלינו לעקוב כל הזמן אחר פרטנר פלסטיני אפשרי להידברות ולהשגת הסכם, אפילו היה פרטנר זה, בעברו, אויב נחוש וקיצוני.

לאחרונה רעשה הארץ בעקבות ניצחון החמאס בבחירות להסתדרות הסטודנטים באוניברסיטת ביר-זית. אני מבין את דאגתו של אבו-מאזן, החרד בצדק להמשך שליטת אש"פ בגדה המערבית. אינני מבין את הדאגה והחרדה הישראלית.

הציבור הפלסטיני יבחר את מנהיגיו שלו, ואיננו יכולים להתערב בתהליך זה ולהשפיע על הבחירה. להיפך – תמיכה ישראלית גלויה בצד האחד עלולה דווקא להגביר את התמיכה והבחירה בצד שכנגד. אך חשוב יותר – עלינו להבין שהבדלי העמדות שהיו בין מוחמד דף לחאלד משעל, אותו משעל שניסינו לחסלו, מצביעים על כך שהנשיאה באחריות מדינית משפיעה על השיקול ועל ההחלטה.

ישראל תגיע, במוקדם או במאוחר, להסכם עם המערכת הפלסטינית. היא תגיע להסכם עם מי שתהיה המנהיגות הפלסטינית באותה עת, וככל שמנהיגות זו תהא מקובלת וחזקה יותר, כן יגדל הסיכוי שלנו להגיע עמה להבנה ולהסכם.

ב-1977 הופתענו בעת שאנואר סאדאת, נשיא מצרים, בא לירושלים. לא סירבנו לפגשו בשל יחסו לישראל בעבר. גם לא התנינו את ההסכם שעליו חתמנו עמו בכך שבעתיד יצטרכו מצרים וההסכם לקבל את אישורה של ישראל קודם שייבחר בקהיר נשיא חדש. ב-1993 נחתם הסכם העקרונות עם אש"פ, עם אותו אש"פ ואותו יאסר ערפאת שהיו האויב שאסור היה לפגוש אותו ולדבר עמו.

כאמור, אין לנו השפעה ושליטה ואין ביכולתנו לקבוע איזו תנועה תנהיג את הפלסטינים. בהחלט אפשרי שתנועת החמאס תשתלט על ערביי הגדה המערבית, ואין זה מן הנמנע שעם אנשי תנועה זו, עם אותו חאלד משעל שניסינו לחסלו, ננהל מו"מ ואף נגיע להסכם.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

3 תגובות

  1. אני חושבת שהאלופים של היום יותר מתיישרים עם הקו הרשמי
    או שזה אולי בשל העובדה שהם עדיין תלויים בפרנסה בממסד וטרם עברו למעמד: בדימוס

  2. אם חמאס ישבו עם ישראל כשותפים הם יאבדו את כל "זכות הקיום" שלהם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

40, 32 ו-26

אחרי שנת הקורונה – תובנות לגבי המגזר הערבי באקדמיה