החמאס ודוקטרינת הקורבן

עם התפטרותו של ויליאם שאבאס מראשות ועדת החקירה של האו"ם לחקירת פשעי מלחמה ב"צוק איתן" והחלפתו בשופטת האמריקנית מרי מקגואן דייוויס, ראוי יהיה לחדד לחבריה מה הייתה דוקטרינת הפעולה של החמאס במבצע. בריאיון שהעניק חאלד משעל סמוך לצוק איתן לכתב "יאהו" בקטאר, הוא אמר את הדברים האלה: "אנחנו לא פוגעים באזרחים ואנחנו מנסים רוב הזמן לכוון למטרות צבאיות ובסיסים ישראליים". הוא המשיך וטען שיש לארגון בעיה בשל "העובדה שאין לנו נשק מדויק ולכן טיווח המטרות הוא משימה קשה".

העובדה שהדברים נאמרים ומפורסמים בכלי תקשורת עולמיים ומרכזיים, מעידה עד כמה משטה הארגון בתקשורת העולמית. היוצרות השתבשו עד כדי כך שאנשי החמאס מניחים, ובצדק, שבדעת הקהל העולמית קיים מצע לקליטת הטיעונים האלה ולהכרה בנכונותם. ארגוני זכויות האדם וועדות החקירה ישלמו מס שפתיים ובעזות מצח יבקשו מהחמאס לבדוק ולהעמיד לדין פושעי מלחמה. כך היה בדו"ח גולדסטון, שדרש מהחמאס לחקור ירי על אזרחים, וכך היה אחרי עמוד ענן בדו"ח של Human Rights Watch, שדרש מהחמאס להעניש את מי שביצעו פשעי מלחמה. כאילו טחו עיניהם מראות שפעולה מתוך סביבה אזרחית המכוונת כנגד אזרחים היא תפיסת הפעולה המוצהרת של חמאס.

החמאס, שזיהה היטב את חולשת ישראל בדעת הקהל הבין-לאומית, פעל לשכלל ולפתח את הגישה הזו באמצעות פיתוח של דוקטרינת לחימה קטלנית וצינית – דוקטרינת הקורבן. אחד מ"הישגי" החמאס במבצע "צוק איתן" היה העצמה משמעותית בהפעלת דוקטרינה זו, שעיקרה חשיפת אזרחים בלתי מעורבים לאש של צה"ל. החמאס שכלל את השיטה כשמיקם אמצעי לחימה במתחמים בין-לאומיים, כגון בית ספר של אונר"א ועוד. הכול בידיעה שמתקנים אלה עלולים להיות מותקפים על ידי צה"ל, או שמא יש לומר את מה שלא נתפס – בכוונה ברורה שאזרחים שיקבלו בהם מחסה ייפגעו ושהתמונות ישוגרו לעולם, כחלק מובנה מדוקטרינת הקורבן.

אין חידוש בעובדה שהארגונים בעזה מפעילים אש מתוך סביבה אזרחית כשהם יורים על אזרחים בישראל. אולם בשונה מהעבר נדמה שב"צוק איתן" שוכללה שיטה זו לממדים מפלצתיים. גם אין להתעלם מהעובדה שהתקנה של אמצעי שיגור רקטות במתחם של ארגון בין-לאומי הפועל ברצועה מחייבת הכנה מראש הכוללת עבודות חפירה, הובלה והתקנה של אמצעי שיגור ושל רקטות. קשה לדמיין כיצד נערכו הכנות שכאלה ללא הבחנתם של הגורמים באותו מתחם. מעניין לדעת מה הייתה התייחסות הגורמים הבין-לאומיים שנכחו במקום או שבאו לביקורים שגרתיים באתרים אלה. מדוע לא נמצא מי שהתריע. או שמא כחלק מלקחי המערכות הקודמות פיתח החמאס תפיסת פעולה גם בנוגע לדרכי הטיפול בגורמים הבין-לאומיים.

צה"ל הפיץ עדויות רבות המצביעות על עומק התופעה, אולם שיוך תופעה זו לדוקטרינה מאורגנת ושיטתית טרם חלחל בציבוריות הישראלית ובקרב גורמי הקהילה הבין-לאומית, וכל שכן בקרב חברי ועדת הבדיקה של האו"ם. קשה להניח שוועדת הבדיקה ברשות דיוויס תתייחס לתופעה הזו; ניסיון העבר מראה שמיקוד הדו"ח שלה יהיה מוכוון לישראל, ובכך היא תצטרף לוועדות בדיקה קודמות ששילמו מס שפתיים כלפי החמאס, בעיקר במטרה לייצר אמינות וסימטרייה מעוותת.

אף שישראל הרשמית אינה משתפת פעולה עם ועדת הבדיקה של מועצת זכויות האדם, הרי שאין כל מניעה שאזרחים וגורמים פרטיים ישתמשו בוועדה כבמה ציבורית לחשיפת מסכת הקורבן והדוקטרינה המוצהרת של החמאס להשתמש במגן אנושי. ניצול דיוני הוועדה ומתן פומבי לעדויות מולה יוכלו לאפשר מנוף הסברתי שיועיל במעט ויוכל לסייע למאמצי ההסברה של מדינת ישראל. זאת למרות פשיטת הרגל המוסרית של רבים וטובים בקהילה הבין-לאומית, שאינה מבשרת טובות. נדמה שלישראל עוד נכונו ימים קשים בהתמודדות מול דוקטרינת הקורבן, שאוכלת כל חלקה טובה.

*

ד"ר אל"מ (מיל') גבי סיבוני ראש תכנית צבא ואסטרטגיה ותכנית ביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ועורך כתב העת ״צבא ואסטרטגיה״, כתב עת אקדמי שפיט היוצא לאור שלוש פעמים בשנה בעברית ובאנגלית.  לסיבוני תוארי B.Sc. ו-M.Sc. בהנדסה מכאנית מאוניברסיטת תל אביב ותואר דוקטור במערכות מידע גיאוגרפיות (GIS) מאוניברסיטת בן גוריון. הוא יועץ במגוון תחומים, בהם ביטחון סייבר, ניהול סיכוני מערכות מידע ותקשורת, הנדסת מים וסביבה.