"קופים עם אוזניות"

בשבעה באוקטובר התנפץ החלום על צבא קטן וחכם
תמונה של דודי ירון
דודי ירון

מאמר שפורסם בימים האחרונים במוסף "7 ימים" של עיתון "ידיעות אחרונות", עוסק בהרחבה בתופעה שהלכה ורווחה בשנים האחרונות ביחידת המודיעין 8200 – אלחוטני 8200, אותם "ערביסטים" מיתולוגיים, נדחקו לקרן זווית ואת מקומם תפסו תוכנות AI למיניהן. בכתבה נאמר כי האלחוטנים האלה "זכו לזלזול ויש כאלה שאפילו מכנים אותם 'קופים עם אוזניות'". את התוצאה ראינו כולנו היטב באותה שבת שחורה של שבעה באוקטובר.

אני נזכר בערגה באותם "מיתולוגיים" שלצידם שירתי (כנציג ח"א) בתחילת שנות ה-70 כשהיחידה עוד נקראה 848. האלחוטנים המיתולוגיים האלה נולדו בארצות ערב ושפת אימם הייתה ערבית. אני נזכר בגעגועים באלי הג'ינג'י שהיה מראה לנו על גבי צילום אווירי, את השכונה, את הרחוב ואת הבית שבו נולד בדמשק. השחקן אריה אליאס ז"ל היה מגיע למילואים גם בגיל מתקדם והצעירים היו מביטים בו ובאחרים שכמותו בהערצה גלויה. לא רק בתרגום נכון ומדויק עסקו אותם אלחוטנים ותיקים, אלא גם בהבנת וביאור הניואנסים, הטון שבו נאמרו הדברים והבנת/הכרת המנטאליות של הדוברים שמעבר לגבול.

יחידה 8200 היא היחידה הגדולה בצה"ל והיא גדולה אף מחיל הים. לפתחה של היחידה מגיעות מדי יום מיליוני ידיעות/תשדורות, שלא ניתן להכילן בשיטות עבר ובהיקפי כוח אדם כבעבר. כך החלו לדחוק את רגליהם של האלחוטנים שמספרם הלך והתמעט ואת מקומם תפסו תוכנות AI. ביחידה כל כך טכנולוגית ומתקדמת, הכול ראו בכך תהליך רצוי ואפילו הכרחי. האלחוטנים של פעם כונו ביחידה בזלזול מסוים "ערביסטים", כאלה שיונקים יום יום מהאוזניות את המנטאליות הערבית מעצם עבודת האזנה שלהם.

מחד גיסא אין כוח אדם שמסוגל לטפל אנושית במיליוני ידיעות ביום (ובכלל כמעט פסו בקרבנו דוברי ערבית מבית) ולכן תוכנות AI הפכו להכרח, אך מאידך גיסא אלה עדיין בגדר מכונות גם אם הן חכמות, וכאמור השבת השחורה הוכיחה זאת היטב.

ייתכן שיחידה 8200 אינה בדיוק דוגמה מייצגת לתהליך "הרזון" שעבר צה"ל ברצונו להפוך לצבא קטן וחכם, תהליך שבמסגרתו פורקו לא מעט אוגדות שריון, שוחררו מהם כמאה אלף מילואימניקים והוצאו משירות לא מעט טנקים, מתוך מחשבה שזמנם של הטנקים עבר חלף בשדה קרב המודרני. ככל ששופרו טילי הנ"ט היה צורך להעמיס על הטנקים עוד ועוד מיגון, קרי משקל נוסף, ואת התוצאות ראינו בפגיעות ברק"ם הארמני בלחימה מול אזרבייג'ן, והן בתפקוד הלקוי והאבדות הרבות של השריון הרוסי באוקראינה.

כך הגענו עם השנים לצבא קטן ומודרני אך לא ממש חכם כשמדובר בלחימה כפי שנכפתה עלינו בחודשים האחרונים. רק לשם השוואה או תזכורת: לפני 50 שנה נכפתה עלינו מלחמה כשישראל מנתה רק כשליש מגודל אוכלוסייתה היום. הופתענו אז על ידי שני צבאות גדולים וסדירים, שתקפו אותנו בו בזמן. בתוך 19 ימי לחימה הצלחנו להפוך את היוצרות בשדה הקרב ולהתייצב בטווח תותחים מדמשק ולאחר צליחת תעלת סואץ, נעצרנו כ-101 ק"מ מקהיר.

לאור הנאמר לעיל אני מתנגד בתוקף לדבריהם של טובי המומחים והגנרלים שלנו בדימוס, המסבירים לעם ישראל שאנו לא יוזמים או תוקפים בצפון בשל מגבלת הכוח הקיימת, כל עוד אנו פעילים ברצועת עזה. למרות "הדיאטה" שעבר צה"ל, הטיעון הזה בלתי מקובל לחלוטין, שהרי מדובר בשני ארגוני טרור ולא בצבאות סין ורוסיה ואפילו לא בצבאות מצרים וסוריה כפי שהיה ב-73'. לשון אחר, צה"ל עוד יסיק את המסקנות מכל הטעויות שבוצעו בבניית הכוחות, אך גם כך ובמצבו הנוכחי, צה"ל יכול לפעול ובעוצמה גם בעזה וגם בגזרה הצפונית, אך לכך נחוצה ממשלה שיודעת מה היא רוצה מעצמה ומאיתנו, ושמסוגלת לתת לצה"ל הנחיות, פקודות ויעדים ברורים לביצוע.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

13 תגובות

  1. הכל בעיה של מנהיגות
    ברמה הצבאית בוודאי
    ועוד יותר ברמה הממשלתית מעחליה

    1. מנהיגות, קריאה לא נכונה של המצב ואי הפנמת והבנת המנטליות הערבית

  2. את היכולת הצבאית קלקלו לאורך הרבה זמן מנהיגי הצבא, ועוד יותר מנהיגי המדינה. יקח המון זמן לשקם את היכולות. ואם נוסיף לכך את אי ההסכמה הפנימית על כל דבר, זה יגח ממש המון זמן. ועד אז נהיה בבעיה קשה ביותר

  3. דודי- חלום "צבא קטן וחכם" – הוא נגזרת של התפיסה: ישראל היא המעצמה הצבאית החזקה ביותרבמזרח התיכון, אויביה
    המורתעים הגיעו למסקנה שאין ביכולתם לגבור עליה במאמץ צבאי טוטאלי (ראה מלחמות 48 ,67 , 73,) וההנחה שישראל אינה מתנדבת להתנדף מהאזור, והעולם הערבי מסוכסך פנימית ולכן לא יוכל לגייס צבאות בהיקף הנידרש, והטכנולוגיה היא הנשק הסודי שיכול להחליף צבאות עבר וגם צבא גדול עולה הרבה כסף!!. לכאורה זו מסקנה הגיונית לאור ניתוח המצב בדומה להערכת המצב ערב כיפור 73. אלא שאלמנט חשוב לא נלקח בחשבון והוא התרבות הדתית הרדיקלית המוסלמית שאינה משחקת לפי כללי תרבות המערב, ולכן תמיד ישראל יוצאת "מופתעת".

    1. לגדעון, בכללי מסכים איתך ובמיוחד בנושא אלו שאינם מכירים את המנטליות המוסלמית ולא אחת מתנהלים כאילו מעבר לגבות נמצאים שוויצרים. אגב, לפני שנכנסנו לטרנד של צבא קטן וחכם, אני זוכר תהליך הפוך שלפיו על פי התנהלות מלחמת יום כיפור, דווקא הוחלט אז להגדיל את הצבא ואכן הוקמו אוגדות משוריינות נוספות על פי תפיסה זו.

      1. נכון, אני מתייחס לתהליכי החשיבה הדומים, החלטה לצבא קטן וחכם התגבשה לאורך זמן ולא באופן פזיז, הבשיל למעשה בתקופתו של הרמטכל אהוד ברק ובעיקר בשל לחצים תקציביים והמחשבה שלאחר שני הסכמי שלום בשנות ה-90) אין באופק אף צבא ערבי סדיר היכול או המנסה להתמודד עם צהל..

  4. ההבדל בין המלחמה הנוכחית לבין מלחמת יום הכיפורים הוא בכך שהפעם עיקר הנפגעים אצל אויבינו הנם אזרחים, וכי יש הרס רב של בניינים וישובים. זה דורש הרבה יותר כוחות ומעורר הרבה התנגדות בעולם שמפריעה לנו לפעול ללא מעצורים

    1. עומר אתה צודק וההסבר לכך מאוד פשוט. במלחמת יום כיפור עיקר הלוחמה התנהלה במידבר סיני וברמת הגולן המיושבת בדלילות (נתון שסייע לצה"ל לנהל במרחבים אלו מלחמת תנועה ואפילו הבקעה, סוג לחימה שבו לצה"ל תמיד היה יתרון גדול)

  5. אין להתעלם מן העובדה שאחוז המתגייסים יורד לאורך השנים, מספר אלה שלא מסיימים שירות שלם יורד, אחוז משוחררי סדיר שלא מצטרפים למילואים, יורד……

    1. נכון אבל אל תשכח מאידך, שבשנת 73 היינו כשלושה מיליון תושבים וכיום פי שלוש

  6. לנהל מלחמה של עמה חודשים בצפון, ובדרום, ובעוד כמה אזורים נספחים, צה"ל יכול רק אם יקבל תמיכה חזקה מארה"ב ומערב אירופה. וזה לא יקרה. לכן לדעתי זה לא מעשי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

הפתעה צרפתית

הבחירות בצרפת: ניצחון מפלגות השמאל וכישלון הימין

דילוג לתוכן