המסמר האחרון בארון הקבורה של השגת מטרות המלחמה

כניסת צה"ל לרפיח – הימור על ביטחון מדינת ישראל
תמונה של יצחק
אלוף (מיל') יצחק בריק

כחצי שנה עברה מאז פרוץ המלחמה. כיום ברור לישראל שמיטוט חמאס באופן מוחלט לא יקרה, ואם גם החטופים לא ישוחררו – אזי המלחמה תיצרב בתודעת הציבור כמחדל וכישלון נורא, מהחמורים שידע עם ישראל בכל המלחמות מאז שנוסדה המדינה ועד עצם היום הזה. לטראומה הלאומית שבאה בעקבות מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023, מתווספת תחושת הכישלון שצה"ל לא הצליח להשיג את שתי מטרותיה העיקריות של המלחמה: מיטוט חמאס ושחרור החטופים. הסיבה למפלה ולמחדל הקולוסלי נעוצה באי-מוכנותו של צה"ל למלחמה ברצועת עזה, ובוודאי לא למלחמה אזורית כוללת. נוספו לכך הזחיחות, היהירות, האגו, חוסר האחריות והמנהיגות הרופסת של הפיקוד הבכיר של צה"ל, שבמשך השנים האחרונות התעלם מכל התראה מתוך קונספציה שהאויב מורתע.

אך בכך לא די, הכישלון בהתקפה על רצועת עזה נובע גם מחוסר ראייה אסטרטגית של הפיקוד הבכיר. הצבא הופעל בתפיסה טקטית צרה, מבלי להבין איך מנצחים במלחמה. צה"ל נלחם בטור ולא במקביל: בתחילה כיבוש העיר עזה, לאחר מכן בשלבים כיבוש השכונות – זייתון, סג'עייה וג'בליה, משם עבר צה"ל לח'אן יונס. אולם המתחם החשוב ביותר – מחנות רפיח וציר פילדלפי – עדיין לא נכבש. תחת זאת, היה על צה"ל כבר בתחילת הלחימה, כשמדינות העולם היו עדיין לצידנו, להתחיל בכיבוש מחנות רפיח שחיו בהם 250 אלף עזתים. כיום מתרכזים במחנות רפיח 1.4 מיליון פליטים וביניהם עשרות אלפי חמאסניקים. היום הכניסה לרפיח היא הימור על ביטחון המדינה, היא עשויה לדרדר עוד יותר את יחסינו עם ארה"ב ולהביא להחרמת ישראל על ידי כל העולם – חרם כלכלי ואמברגו על אמצעי לחימה, תחמושת וציוד צבאי. בדומה למה שקרה למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

יתרה מזו, כניסה למחנות רפיח עלולה לגרום למלחמה אזורית ולאובדן השלום עם מצרים, ירדן והאמירויות. זהו הימור שאסור לישראל לקחת אותו. הלחימה ברפיח לא תקדם כהוא זה את מיטוט חמאס, ותסכן את חייהם של החטופים שעדיין חיים. זוהי עוד פעולה של "קברניטים" שאיבדו את דרכם, הנלחמים להציל את שמם ואת עורם על חשבון ביטחון אזרחי ישראל, וללא חשיבה מינימלית על ההשלכות, המשמעויות והתוצאות של החלטותיהם.

מנהיגים אלה שאישרו את התקיפה בקונסוליה של איראן בסוריה, והכניסו אותנו לזירה שלישית ישירות מול איראן, זירה שעלולה להביא אותנו במוקדם או מאוחר למלחמה אזורית כוללת. הם אלה שהביאו עלינו את מחדל השבעה באוקטובר ותוצאותיו העגומות: מאות חטופים, חורבן יישובים בעוטף וכל כך הרבה עקורים מביתם בצפון ובדרום. כל צעד נוסף שהם עושים מקרב אותנו לאסון.

הנזק שהמנהיגים הללו גרמו למדינה הוא בלתי ישוער וחלקו הוא כבר בלתי הפיך, אולם הם ממשיכים לעמוד בראש ולהוביל אותנו לעבר התהום ללא שום תקווה. אם לא נשלח אותם הביתה מייד לא נוכל לומר שלא ידענו, ואני מתכוון גם לאלה שממשיכים לטמון את ראשם בחול.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

16 תגובות

  1. כפי שכתוב בפסקה האחרונה האשמים העיקריים הם העם. הם שבחרו ובוחרים את המנהיגים

  2. איך יסבירו ההיסטוריונים שבסדום של 64 לא היו אפילו 4 צדיקים?

    1. ההסבר פשוט. זה בגלל מרב מיכאלי שבשל כסילותה הפוליטית נפלו מהכנסת 4 נציגי מר"ץ.

      1. תגובה לא רלוונטית.
        אביבה טוענת נכון.
        התשובה שלך לא בכיוון אפילו.

  3. משהו מוזר. ככל שמתברר שאתה צודק כך פחות מקשיבים לך.

    1. ההתרשמות שלך בהחלט נכונה. פחות מקשיבים לו ולמעשה הוא עבר למדרון אחורי. הסיבה היא שמתברר שאינו צודק – בלשון המעטה.

    2. פשוט אטימות של הדרג הפוליטי ולא פחות של הדרג הצבאי הבכיר. ויש עוד מי שבא בטענות לאלוף בריק

  4. פשוט אטימות של הדרג הפוליטי ולא פחות של הדרג הצבאי הבכיר. ויש עוד מי שבא בטענות לאלוף בריק

  5. כל הכבוד לך על כך שאינך מרפה מהניסיונות לתקן, למרות חוסר האיכפתיות של מנהלי המדינה והצבא

  6. באיזה שהוא שלב חשבתי לתומי כי התחילו להקשיב לך. אבל טעיתי בגדול

  7. אני ממליץ שתוקם וועדה ממלכתית בקשר להיערכות הצבא לאתגרי 20 השנים הבאות, שהחלטותיה יחייבו, ובראשה יעמוד האלוף בריק!

  8. שאלה קשה
    אני ורבים בארץ חושבים שאתה צודק
    הממשלה לא מתייחסת וגם לא הצבא
    מה אתה ממליץ לעשות
    אחרת המדינה תובס

  9. אני מוסיפה את קולי הנשי לצעקה
    תקשיבו
    שוב ושוב מתברר שהאלוף בריק צודק
    אל תאטרון את האזניים
    ואל תעצמו את העיניים

  10. מאין האנרגיות וההתמדה
    אני כבר התייאשתי מהסיכוי שמשהו ישתנה

  11. אני מקבל בדרך כלל את רוב דבריך. אבל המתקפה שלך לאחרונה על הקמטכל נראית לי מוגזמת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דו כיווני

לא לפחד מהפחד

היכרות עם מנגנון הדיסוננס הקוגניטיבי תוביל לצמיחה

דילוג לתוכן