"ציון במשפט תיפדה"

המשפט הצבאי יוכיח שישראל בנויה על ערכים גם במלחמה
תמונה של שמעון
תא"ל מיל' שמעון חפץ

סוגיית התנהגותם של חיילי צה"ל בשטחי איו"ש וירושלים אל מול אירועי הטרור לסוגיו, וביתר שאת במלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בשבעה באוקטובר, היא סוגיה רגישה בקרב הציבור בישראל ובקהילה הבינלאומית כולה. הוראות הצבא מאפשרות תגובה, כולל פתיחה באש, המותאמת לכל סוגי הטרור והפגיעה בכוחותינו: ירי, דקירת סכין, דריסה על ידי רכב, זריקת אבנים ובלוקים, בקת"בים ועוד.

בכל תפקידיי לצד שרי הביטחון ארנס ורבין, זכורה לי ההקפדה המלאה על ההוראות. בטוחני שגם היום, שר הביטחון, הרמטכ"ל, אלופי הפיקודים והפצ"ר מקפידים על כך שצה"ל יפעל בהתאם להוראות. השמירה על החוק והסדר נלמדה ונחקרה מתוך מקרים ותגובות בהתנהגותם המבצעית של חיילי צה"ל ומפקדיו.

מעבר לדרגי הצבא, מביא שר הביטחון לאישור הקבינט הביטחוני-מדיני מבצעים ויעדים שנבחנו בשיתוף עם הפרקליטות הצבאית והיועמ"ש לממשלה. כלקח מאירועי העבר, ישראל חייבת להקפיד תמיד שחיילי צה"ל ינהגו על פי החוק, ושהיא תוכל להוכיח זאת כמענה אל מול האו"ם ובית הדין הבינלאומי בהאג.

הדילמות העומדות בפני המשפט הצבאי בישראל הן קשות מאלה העומדות בפני המשפט האזרחי. במלחמה, ובעיקר בלוחמה בטרור, הקדושה קודמת לצדק. הטרור אינו מכבד חוקים. ואין אצלו הבחנה בין רצח למלחמה, בעיני ארגוני הטרור המטרה מקדשת את האמצעים, ואין משמעות למשפט. זו אינה רק מלחמה בין שני צדדים, אלא זו התנגשות בין עולם ערכי לעולם קנאי.

מה שטרוריסט פנאטי מרשה לעצמו, החייל הערכי המתגונן והמגן על ארצו שולל בתכלית השלילה. טרוריסט יורה ללא הבחנה לעבר אזרחים חפים מפשע וחיילים, ואילו החייל יורה לעבר התוקפים ונמנע מלפגוע בחפים מפשע ובוודאי שלא בילדים, נשים וזקנים. הוא פועל כך מפני שהוא דוגל בסולם ערכים של צדק, חוק ומשפט; מתוך כבוד לחיים וכבוד לאדם. לעיתים עליו להשיב אש למקור הירי (למשל בעזה, או במחנות הפליטים באיו"ש), למקום שנמצאים בו נשים וילדים. ועל אף הצורך לשתק את מקור הירי, עליו לפעול מטעמי מצפון המחייבים הבחנה בין טרוריסטים לבין חפים מפשע, גם כאשר הראשונים בחרו באחרונים כמגן חי שלהם.

בשדה הקרב ישנם שטחים מתים ושטחים אפורים שאינם מאפשרים הבחנה בין פושעים לבין חפים מפשע, מחמת קוצר זמן או מחמת מסתורי שטח. תמונת הקרב אינה תמיד ברורה. אני זוכר שאחת מהתפרצויות הזעם בינינו לבין לבנון נגרמה עקב ירי של חייל לעבר פועל בניין לבנוני שהלך בקו העימות כשהוא נושא על גבו סולם. במשקפת נראה הפועל כצללית, כאיש נושא נשק. בשעת דמדומים או בזמן הדוחק, כשצריך לקבל החלטה בן רגע, אין זמן לשיקול דעת או לבחינה נוספת. ובכל זאת, גם בתנאים אלה, נדרש מהחייל איפוק. אנו יודעים שבמקרים לא מעטים מפקדים וחיילים סיכנו את עצמם, כדי שלא להפר את הערכים שעל פיהם חונכו ושבהם הם דוגלים.

כאשר החייל המתגונן עומד למשפט, הוא אינו נשפט לפי הקוד של רצח טרוריסטי, אלא לפי הקוד המוסרי שעל פיו חונך בצבא. לקוד המוסרי יש מחיר. ואף על פי כן ראוי להגן על הצדק, על החוק ועל המשפט, מפני שבסופו של יום הם שיביאו ניצחון. כאשר אנו מסכמים למעלה משבעים וחמש שנות קיום של מדינת ישראל, אפשר לומר שאף שלא התפתינו לנוחיות שבאי-הצדק, ניצחנו בכל שבע המלחמות ושתי האינתיפאדות שידענו. ואילו הטרור והתוקפנות לא רק שלא הכריעו אותנו, אלא גרמו לבני עמם של הטרוריסטים נזק בל ישוער.

ללא טרור, ייתכן שכבר הייתה קמה מדינה פלסטינית. ללא הטרור של חיזבאללה, לבנון הייתה נשארת מאוחדת. ללא הטרור של סדאם חוסיין, גם כלפי בני עמו, עיראק לא הייתה מתבוססת בדמה, ואף גוברת על איראן. הנשיא מובארק אמר בצדק, בשעתו, שאין הוא מוכן שיפלו שוב כ-150 אלף צעירים מצרים על מזבח של מלחמה יזומה, כאשר בדלת האחורית חיכה השלום, כאלטרנטיבה חיה. לנו אין ברירה אלא להילחם על חיינו. אולם כשישנה ברירה בין טוהר הנשק לבין שימוש רצחני בו, הבחירה שלנו חד-משמעית – העדיפות המוסרית, אף שמחירה לעיתים כבד מאוד.

ב-26 בינואר 2024 נתן בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) את החלטתו בעניין התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה להפרת האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע רצח עם (ג'נוסייד). בית הדין לא קיבל את בקשת ישראל לדחות את התביעה על הסף, והורה על הוצאת צווים זמניים עד פסק הדין הסופי בעוד כמה שנים. הבקשה על הפסקת הלחימה נדחה. לדעת בית המשפט עמדה ישראל במבחן הסעיפים הנוגעים לצמצום הפגיעה באזרחים חפים מפשע. אין ראיה לדפוס התנהגות המצביע על הכוונה לרצח עם.

ב-21 בפברואר 2024 הפיצה הפצ"רית, האלופה יפעת תומר-ירושלמי, איגרת למפקדי צה"ל ובה ציינה כי "יש לפעול נגד התבטאויות לא ראויות המעודדות תופעות פסולות, הפעלת כוח בלתי מוצדקת מבצעית, לרבות כלפי עצורים, ביזה, שימוש או הוצאת רכוש פרטי שלא לצורך מבצעי, והרס רכוש אזרחי בניגוד לפקודות". באגרת מציינת הפצ"רית כי על חיילי צה"ל לפעול בהתאם לערכי צה"ל. אלה החורגים מהפקודות ומהתחום המשמעתי וחצו את הרף הפלילי מסיבים נזק אסטרטגי למדינת ישראל בזירה הבינלאומית, שקשה להפריז בחומרתו. אגרת הרמטכ"ל ברוח זו ואגרת הפצ"רית מכוונים כלפי פנים, אך לא פחות מכך כלפי בית הדין הבינלאומי בהאג שדן בימים אלה במלחמה בעזה ובגדה המערבית. ישראל הגישה דו"ח לבית הדין בהאג ובו מוזכרים דברי הפצ"רית כדי לחזק את ההוכחה שישראל מקיימת את הצווים הבינלאומיים, מקפידה על דיני המלחמה בעזה ומונעת השמדת עם.

המשפט הצבאי לובש מדים. כמו החיילים היוצאים לקרב. השופטים הדנים בענייני החיילים חייבים לדעת את מחיר המלחמה, ועליהם להביא בחשבון שהם שופטים את מי שלעיתים קרובות משליכים את נפשם מנגד. המדים לא נועדו להצדיק אשר אינו צודק. אבל הם נועדו להבחין בין הרשות של "הקם להרגך השכם להורגו", לבין האיסור להרוג ללא הבחנה. הצדק צריך להיראות, ולא רק להתקיים. אנו עם שמאמין ש"ציון במשפט תיפדה" (ישעיהו א, כז), ועובדה היא שמכל האימפריות הגדולות שתקפו אותנו, עמנו הקטן נשאר חי וקיים, ונושא על שכמו את עשרת הדיברות, שבהם הדיבר "לא תרצח" הוא יסוד הציוויליזציה האנושית והיהודית כאחת.

על העולם ועל היושבים בבית הדין הבינלאומי בהאג לדעת כי המשפט הצבאי אמון על שמירת טוהר הנשק, וגם על זכות ההגנה העצמית. המשפט הצבאי, כמו זה האזרחי, צריך להוכיח שישראל בנויה על ערכים, גם בימי מלחמה. כוחה של ישראל הוא בערכיה וגם בכושר הגנתה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. זה בדיוק מה שכמה ממנהיגי הימין הקיצוני שיושבים בממשלה ולא מבינים. חייבים לדאוג שלא יפגעו משפטית קצינים וחיילים שלנו בזמן ביקור בחו"ל

  2. חשוב לדעת שדווקא הארצות החשובות שתומכות בנו מקנות חשיבות רבה שנקפיד על חוקי המלחמה ונשדר אנושיות

  3. במקרה שלנו זה לא רק חיילים. יש בעיה עם התנהגות המתנחלים
    ראו כמה מהם מוחרמים על ידי מדינות מפתח. ומספרם הולך וגדל. ואצלנו לא מדברים על כך

  4. חוסר הסימטרייה בין פעילות טרור חסרת אבחנה ופעילות צבא עם ערכים זועק לשמיים ומקומם. ולמרות הכל עלינו לשמור על צלם אנוש.

  5. ממשלת ישראל שוגה כשהיא מזלזלת בכולם ואפילו בבני בריתנו. נשלם על כך ביוקר

  6. תראו איך העולם משנו דעתו עלינו לרעה. בדיוק בגלל נושאים כאלה.

  7. לא בכל צבא זה טבעי כמו שאצלנו מדברים ובעיקר בקצונה הבכירה. כל הכבוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורית

שינון ולא יותר

הערכת הלמידה בישיבות על פי הטקסונומיה של בלום

תמונה של יגאל

חרקירי מודרני

הדרגים הפוליטי והביטחוני חייבים לקחת אחריות אמיתית

דילוג לתוכן