עד מתי נסראללה יקבע את הכללים?

נחוצה יוזמה שתנתץ את קיפאון הסטטוס של מפוני הצפון
תמונה של דודי ירון
דודי ירון

לפני כחודש וחצי פרסמתי מאמר על המגעים שנוהלו אז עם חמאס לשחרור חטופים ועל ההפוגות הארוכות שדרשו ראשי הארגון, הפוגות שהיו אמורות להתארך עם כל פעימה נוספת של שחרור חטופים. במאמר ציינתי כי אם אכן יוכרזו הפוגות ארוכות בלחימה בדרום, מי שיישאו בעיקר הנטל והסבל יהיו תושבי הצפון ורבבות העקורים שפונו מבתיהם, משום שאז המצב הנוכחי היה מונצח ובכלל זה כמובן דחיית שיבתם לבתיהם.

לצערי לא הושבו חטופים ומלחמת ההתשה בצפון הותירה את תושבי הצפון, הגולים בארצם, בדיוק כפי שהיו בימיה הראשונים של המלחמה.

מיטב המומחים וגנרלים בדימוס מסבירים לנו יום יום שנסראללה אינו מעוניין במלחמה כוללת בראותו את ההרס שזרענו ברצועת עזה, וגם שישראל אינה מעוניינת בכך בשל החשש (האמיתי יש לומר) מפגיעה משמעותית בעורף הצבאי והאזרחי ופגיעה קשה בתשתיות חיוניות. במצב עניינים זה כל שנותר לנו הוא לאיים, ושר הביטחון גלנט מוביל בגדול בתחום זה. שוב ושוב הוא מספר שעלינו כבר כמה שלבים בתגובות שלנו וששעון החול אוזל, ומשמיע עוד ועוד אזהרות שכנראה לא ממש מרשימות מישהו מעבר לגבול.

למעשה בכל חמשת החודשים האחרונים, נסראללה הוא זה ששוב שולט בגובה הלהבות ומכתיב לנו את מפתח התגובות מצידנו. לשון אחר, אנו נגררים להתכנס לתגובות עם חריגות קלות שלא ממש משנות את הכללים. עד כה הוסבר לנו כי מוטב לצה"ל לפעול בלבנון רק לאחר הכרעת חמאס ודילול כוחותינו ברצועה, אך מה לעשות שהליך זה עוד יצריך לא מעט זמן וכוחות? ובינתיים… מה שהיה הוא שיהיה, כלומר התקיפות ההדדיות בצפון יימשכו וכבר ניתן לכנות את הנעשה בצפון כמלחמת התשה.

רבים מאותם מומחים שהזכרתי קודם אינם אופטימיים יותר ממני, ולדעתם, כך או כך, בסופו של דבר סביר שניאלץ לפתוח בעימות כולל שרק לאחריו יוכלו תושבי הצפון לחזור לבתיהם.

מאחר שהסכם מדיני לפתרון הבעיה לא נראה כבעל סיכויי מימוש, יש, לעניות דעתי, לאחר חמישה חודשי לחימה בעצימות נמוכה, להתחיל ליזום ולשנות את כללי המשחק. למשל להכריז על מועד שאם עד הגעתו לוחמי חיזבאללה לא ייסוגו על ציודם מעבר לליטני, אנו "ננייד" אותם לשם. כלומר מאותו יום נקוב, לא נסתפק עוד בתגובה לכל רקטה טיל ו/או כטב"מ, אלא נצוד ונשמיד 24/7, בעיקר מהאוויר, כל ציוד, לוחם או תשתית חיזבאללאית בכל האזור שמדרום לליטני.

האם החזרה בכוח של השטח שמדרום לליטני לסטטוס שעליו הוסכם בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון, תביא בהכרח למלחמה כוללת? אינני בטוח בכך, מה גם שהאלטרנטיבות "השקטות יותר" עלולות גם הן להביא אותנו בסופו דבר (בטווחי זמן ארוכים יותר), לעימות כולל ממילא. אינני מאמין שהציבור יאפשר לממשלה כל שהיא להמשיך עוד חמישה ואולי עשרה חודשים, לנהל מלחמת התשה בצפון ועל מנת שלא נגיע לכך, אנו נדרשים ליוזמה ושינוי כללי המשחק כי אין דיי באיומים ריקים.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

13 תגובות

  1. כתבת "האם החזרה בכוח של השטח שמדרום לליטני לסטטוס שעליו הוסכם בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון, תביא בהכרח למלחמה כוללת? אינני בטוח בכך", כלומר, אתה גם לא שולל את האפשרות הזו. אני מסכים שהבעיה סבוכה ואין פתרון טוב. מצב המפונים הרבים נורא וטעון תיקון. השאלה היא האם לקיחת סיכון של מלחמה כוללת, שמשמעותה הרס ושיתוק המדינה כולה (לפי יכולת הטילים של חיזבאללה) היא לא "פיתרון" גרוע עשרות מונים מהמצב הנוכחי והאם אנחנו יכולים לקחת את הסיכון הזה. לכן, חייבים לסיים את המלחמכה בעזה, להחזיר את החטופים, תוך כדי עיצוב רציני של היום שאחרי, שלא אפשר שליטה של החמאס ולדאוג לפתרון מדיני בצפון.

    1. למר שמיר
      בוודאי שאני לא שולל אפשרות שתגובה שלנו תביא למלחמה כוללת. אתה דבק בכך שהפתרון הטוב ביותר מבחינתנו הוא הפתרון המדיני, רק שכחת לציין שהסבירות לפתרון זה היא הנמוכה ביותר מבין שאר האפשרויות

      1. נכון, אבל כל עוד לא ננסה ברצינות את האופציה הזו, עם הפסקת המלחמה, לא נדע אם אפשר לממש אותה. בהתחשב באלטרנטיבה הנוראה, חייבים לנסות בכל הכוח.

  2. כל עוד ממשלת ישראל תמשיך להוביל מדיניות של פראיירים,נערי חבטות

    1. לא יוכלו להמשיך כך לאורך זמן ויאלצו להתיישר עם לחץ התושבים

  3. כל עוד מפוני הצפון ממשיכים להצביע עבור מפלגות הקואליציה אין שום סיכוי לשינוי

  4. חיזבאללה יחטוף מכות איומות, או אם ישראל תיכשל בעזה ותוציא עליו את זעמה והוא יאלץ להגיב בכל הכוח
    או אם ישראל פתאום תביס את החמאס בנוק-אוט ותרצה לנצל את ההזדמנות למחוק את תבוסת המנהיגים בתחילת המלחמה
    אבל אני חושב שאף אחד מהתסריטים האלה לא יקרה. הדישדוש ימשך ימשך וגם לא תהיה הכרעה גם בצפון

  5. מישהו בכלל זוכר ואיכות לו מעשרות אלפי צפוניים שנותקו מביתם, מקום עבודתם, בתי הoפר של ילדיהם, וכן הלאה ….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורית

שינון ולא יותר

הערכת הלמידה בישיבות על פי הטקסונומיה של בלום

תמונה של יגאל

חרקירי מודרני

הדרגים הפוליטי והביטחוני חייבים לקחת אחריות אמיתית

דילוג לתוכן