בגבול הצפון משחקים באש

התמודדות עם חיזבאללה תהיה רק דרך לחץ בינלאומי כבד
תמונה של נוח
ד"ר נח שמיר

במאמרו "מה צופן לנו גבולנו הצפוני" (2.12.2023) פירט דודי ירון מדוע ישראל אינה נלהבת (בלשון המעטה) להיכנס למלחמה בעצימות גבוהה בלבנון, כדי לאלץ את חיזבאללה לסגת מעבר לליטני: "חיזבאללה הוא ארגון שכוחו הצבאי גדול ומיומן בהרבה מזה של חמאס. כוח האש הרקטי שלו הוא יחיד ומיוחד אפילו בהשוואה לצבאות רבים וגדולים בעולם, כוח שבאפשרותו לסגור ולשבש חיים תקינים ביותר ממחצית מדינת ישראל ולגבות חיים, בעיקר בעורף, בהיקפים שכמוהם לא ידענו בעבר". אני מסכים לחלוטין עם ירון וחושב שזו אפילו לשון המעטה ולכן אני מבקש להרחיב בסוגיה זו.

לאחר נטישת התושבים את גבול הצפון, מאימת החיזבאללה, ולאחר הצהרותיהם שלא ישובו לבתיהם כל עוד הם אינם יכולים לחיות בבטחה בצמוד לכוח רדואן שניצב על הגדר, נשמעו הצהרות רבות, הן מהדרג המדיני והצבאי של ישראל והן מצד הפרשנים הצבאיים בכל הערוצים, שלישראל לא תהיה ברירה אלא "לטפל" בחיזבאללה כמו שטיפלו בחמאס, ולגרום למחבלי הארגון לסגת אל מצפון לליטני, כפי שנקבע בהחלטה 1701 של האו"ם, שלא בוצעה מעולם.

הדעות בסוגיית חזית הצפון חלוקות: יש הסבורים שחיזבאללה, שרואה מה קורה ברצועת עזה ולא רוצה שזה יקרה גם בלבנון, יסתפק בלחץ צבאי מתון כדי לבצע את הנסיגה הזו. אחרים סבורים שתידרש פעולה צבאית מקיפה ועמוקה כדי לגרום לכך. לטענתי, רק לחץ דיפלומטי בינלאומי יכול לגרום למחבלי חיזבאללה לסגת. להלן אסביר מהם התנאים ליצירת לחץ כזה.

חמאס הוכיח לנו שגם חודשיים לאחר פרוץ המלחמה עדיין יש ביכולתו לירות טילים לרוב אזורי הארץ. ספגנו פגיעות, ולצערנו הרב היו הרוגים ופצועים, אבל כיפת ברזל הצליחה להתמודד היטב עם הטילים ששוגרו. ההגנה שמספקת כיפת ברזל מאפשרת לישראל להמשיך במלחמה.

אולם, איום הטילים של חיזבאללה שונה בצורה מהותית. לחיזבאללה יש כ-150,000 טילים, המכסים את כל שטחה של ישראל. יש להדגיש את העובדה המטרידה והמאיימת שיש ברשותם 1500–2000 טילים מדויקים, שיכולים לפגוע במטרה בדיוק של עשרות מטרים. יש הטוענים שחיזבאללה לא יעז להשתמש בארסנל הזה, מפני שהוא לא יסתכן בכך שישראל תשטח את לבנון, כמו שהיא עושה בעזה. טענה זו בדיוק נטענה כלפי חמאס, שוודאי צפה את התגובה הישראלית ולמרות זאת תקף באכזריות שלא תתואר בשבעה באוקטובר 2023. נשאלת השאלה האם ישראל יכולה להסתכן בהתקפת פתע כזו, אם חיזבאללה יגיע למסקנה שהאיום הצבאי הישראלי מסכן את קיומו של הארגון.

התקפת פתע של כ-10,000 טילים, בהם 1000 מדויקים, יכולה לגרום להרס נוראי בעורף ולשתק כליל את מדינת ישראל. כיפת ברזל אינה מבדילה בין טיל רגיל למדויק, שמסלולו משתנה רק לקראת סיומו. 1000 טילים כאלה יוציאו מכלל שימוש את כל שדות התעופה, צבאיים ואזרחיים, את כל תחנות הכוח להפקת חשמל, את בתי החולים, מפעלים ומוסדות חיוניים למלחמה ותפקוד אזרחי, מפעלים כימיים במפרץ חיפה ועוד. לאחר התקפה כזו, לא ברור האם ישראל תוכל לממש את איומה לשטח את לבנון. מדינת ישראל לא יכולה להסתכן בכך שהתקפה כזו תתרחש, וגם התקפת פתע ישראלית על מתקני השיגור (שראינו כמה היא לא אפקטיבית נגד הטילים של חמאס) לא תמנע, לפחות חלקית פגיעה חמורה כזו. לכן, לדעתי, הדרך היחידה לגרום לנסיגה של חיזבאללה היא לחץ דיפלומטי בינלאומי כבד. בניגוד למצב עם החות'ים, ששם בלימתם היא אינטרס כלל-עולמי, כאן מעורבות של מדינות העולם תלויה ברצונן הטוב ובתמיכתן בישראל.

כדי שלחץ כזה ייווצר על ישראל להיענות לדרישת העולם המערבי ללחימה שפוגעת פחות באוכלוסייה האזרחית בעזה, הכנסת סיוע הומניטרי מסיבי לרצועה (גם אם יש סיכוי שחלק ממנו יזלוג לחמאס) וגם תחילת משא ומתן עם הרש"פ ליום שאחרי המלחמה, כולל הקמת מדינה פלסטינית. משא ומתן כזה ייתן לחיזבאללה תירוץ לנסיגה – הוא אינו נסוג בגלל לחץ חיצוני, אלא תומך ביוזמה הזו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

18 תגובות

  1. הבעיה הכי קשה טמונה בצפון. חייבים לפתור את הבעיה. מי? סמוטריץ, בן גביר, וחבורתם?

    1. ברור שלא סמוטריץ' ובן גביר. רק לחץ דיפלומטי בינלאומי כבד. כמו שנכתב במאמר שלעיל.

  2. היום בדיוק התחיל להתבהר כמה אנחנו קרובים להתפוצצות בצפון וכמה חשוב לנטרל זאת

  3. יש לציין 2 גורמים שנתנו לחמאס – שנחשב כל הזמן לילד הקטן לעומת חיזבאללה- יתרון עצום: ההפתעה והשליטה על עיר תחתית מבוצרת וערוכה שאין כמוה בעולם.
    ההפתעה גבתה מחיר איום וכבד מאד, אבל ההתאוששות והפעלת הכוח האדיר של צה"ל לאחר מכן לא הביאה מיטוט מוחץ של החמאס בגלל ההיקף האדיר של המנהרות המתוחכמות, והסכנה שהן מכילות את החטופים. למעשה, המשבר ההומניטרי הכפול: של החטופים שלנו ושל 2 מיליון תושבי עזה השזורים ומחוברים לחמאס, יוצרים לחץ בלתי אפשרי רק עלינו ולא על החמאס.
    בוודאי שבתנאים אלה לפתוח במלחמה נגד החיזבאללה זה הימור כבד מאד, ואין ספק שעדיף פיתרון מדיני.

    1. קצת ראליזם – לא. הלחץ מופעל בעיקר על חמאס. גם עלינו יש לחץ אבל שולי. עיקרו של הלחץ המופעל עלינו הוא פנימי בשל הצמרת השלטונית שלנו.
      המלחמה עם חיזבאללה כבר נפתחה. כולל התנקשות בבכירים, הפצצות בדמשק, כיסוח בדרום לבנון ועוד. אין שום סיכוי לפתרון מדיני. זו אשליה שמפיצים אצלנו בעלי כוונות טובות וידע שטחי. נכון שבצפון החיזבאללה פוגעים בבתים בישובים צמודי גדר. אבל כמעט ואין שם הרוגים ואת הבתים ניתן לחדש אחר כך.

      1. רק שכחת את היכולות עליהן כתבתי.
        חיזבאללה לא מפעיל מאית מיכולתו.

        1. נכון. החיזבאללה לא מפעיל מאית (לא בטוח שזה המספר הנכון) מיכולתו. בין היתר יש לכך שתי סיבות: האחת אין לו אישור מהאיראנים. השנייה היא ההרתעה הישראלית כולל הזיכרונות מהדאחייה. כללית ישראל לא יכולה להתקיים ולחיות חיים נורמאליים כשחיזבאללה עם מאגר נשק כמו שיש לו מתקיים במרחק קצר מגבולה הצפוני. על כן במוקדם או במאוחר ישראל תצטרך לחסל את האיום הזה בכוח צבאי. יש לקוות שהפעם היזמה תהיה בידי ישראל, שלא כמו בשמחת תורה.

          1. מאית,זה סתם.
            נכון, אי אפשר לחיות עם האיום הזה. השאלה היא מה מידת התלות שלו באירן. אם היא לא 100 אחוז, והוא ירגיש מאוים ברמת חיסול, האם אנחנו יכולים לקחת את הסיכון של הפעלת מלא כוחו, שהיא, כמו שכתבתי שיתוק והרס המדינה. ממש לא בטוח. חייבים פתרון כפוי.

  4. אבל אם נכיל את החיזבאללה גם הפעם, הרי ברור שהמלחמה הבאה תבוא ותהיה עוד יותר קשה. אז אין ברירה חייבים להכות

    1. ואתה מוכן להסתכן השיתוק והרס המדינה?
      שמח שלא אתה מחליט.
      אגב, ההרתעה ההדדית במלחמה הקרה עבדה. לא חייבים להכות.

  5. להשקיע את כל הכוח במחיקת החמאס ועזה. אחרי זה לבוא לחיזבאללה ולהגיד להם: ראיתם מה קרה לעזה. או שאתם חוצים בחזרה את הליטאני, או שגם לכם זה יקרה.

  6. ההחלטה אם לקום בלבנון איננה לפי מפלגות היא חוצת מפלגות. בכל מחנה יש גם כאלה וגם כאלה. אני בעד לא לתקוף, אם אפשר

    1. מסכים לחלוטין שזה לא מפלגתי
      מה שכן מפלגתי הוא ההתייחסות לתמורה שישראל תאלץ לתת על תמיכה בינלאומית בהסכם כזה.

  7. נח נכבדי,
    אין לי ספק שמדינת ישראל תעדיף הסכם שיחייה את 1701 על פני כל לחימה שהיא בצפון והנזקים שתביא לחימה כזו עלינו (כפי ששנינו הדגשנו במאמרים שלנו). מאידך הפרטנר שלנו להסכם זה עלול לגרום להסכם שכזה להיות קצר מועד (גם אם תתלווה להסכם "ערובה" אמריקאית/צרפתית ליישומו). צריך כנראה לא מעט נאיביות לתמוך בהסכם שכזה וליבי ליבי לתושבי הצפון אם וכאשר יאלצו להישען על הסכם שכזה, אם כי שוב, האלטרנטיבה בעייתית מאוד

    1. מסכים שזה בעייתי, אבל האלטרנטיבה של הסיכוי לשיתוק ישראל בעייתית בהרבה.

  8. אם התחזיות שלי נכונות הרי מדובר על מלחמה חזקה שצפויה לנו בצפון אבל באופי אחר מהמלחמה בעזה, אבל עם פגיעה קשה בעורף

  9. כנראה שאף אחד משני הצדדים טרם החליט להכנס למערכה של ממש
    נקווה שכך ימשך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן