נפלנו במלכודת "חשיבת יחד"

שבויים בקונספציות מאוקטובר 1973 עד אוקטובר 2023
תמונה של ד. אילת
ד"ר דודי אילת

תופעת הקונפורמיות הקבוצתית, על גורמיה ועל השלכותיה, נחקרה שנים רבות על ידי מיטב הפסיכולוגים. האדם כיצור חברתי, שואף להסכמה, אהדה וזהות המסופקות לו על ידי הקבוצה שאליה הוא שייך. במסגרות ארגוניות היכולת של אדם להתקדם מותנית, לא פעם, ברמת ההסכמה שלו ביחס לפעולות מנהליו ואימוץ תפיסת העולם של הממונים עליו.

אדם שדעתו שונה והוא יוצא בגלוי אל מול המנהלים ובעלי הדרגות הגבוהות יותר בארגון, המובילים תפיסה ותבנית חשיבה מסוימת, מוצא את עצמו מורחק מדיונים, קידומו מעוקב והוא מתויג כ"כעושה צרות". מעבר לכך, מופעלים עליו לחצים גדולים להסכמה לקו הכללי.

הפסיכולוגים ג'ניס ומאן זיהו את התופעה שנקראת "חשיבת יחד" עוד באמצע המאה ה-20, בעת תהליכי קבלת ההחלטות של הקצונה הבכירה במתקפה על פרל הארבור במלחמת העולם השנייה. מתקפת הפתע הביאה למותם של אלפי חיילים אמריקאים. המתקפה התאפשרה לנוכח הקונפורמיות והקיבעון של הקצונה הבכירה שלא העריכה, למרות כל הנתונים שסופקו לה, שהיפנים יתקיפו.

החוקרים זיהו את התופעה המסוכנת, כמתחילה מהדרגים הבכירים בארגון, שהם קבוצה קטנה ומגובשת, לרוב דומים זה לזה מבחינת הרקע התרבותי וההכשרה, הרואה את עצמה וחשה (בשל מעמדה הגבוה ארגונית) סוג של אי-פגיעות, צודקת לגמרי בעמדותיה מבחינה מוסרית, וככזו שבפועל מעוותת נתונים (רציונליזציה) כך שיתאימו לתפיסת העולם ולמדיניות שהיא נוקטת.

קבוצת בכירים זו מפעילה לחץ חזק כלפי מטה לקונפורמיות של כלל הארגון, חבריה מפעילים צנזורה עצמית ולא מעיזים לצאת נגד הקבוצה, ויתרה מזו קיים תיוג סטראוטיפי שלילי של כל מי שחושב אחרת. מנהיג הקבוצה, הווה אומר האדם בעל הדרגה הבכירה, לא באמת מעודד ריבוי דעות. נהפוך הוא, אותו מנהל משליט קו מדיניות נוקשה וכתוצאה מהדומיננטיות שלו והיותו מנהיג שלילי משפיע, כולם "מיישרים איתו קו".

בהקשר הישראלי, הקונספציה של מלחמת יום כיפור, אוקטובר 1973, מזוהה כתהליך מסוכן של "חשיבת יחד" שהובלה אז על ידי ראש אמ"ן האלוף מרדכי זעירא שטען כי, "הסבירות למלחמה נמוכה". ובהקשר של אירועי אוקטובר 2023, זה זמן מה מתחילים לזרום הנתונים על ריבוי ההתרעות של התצפיתניות טרום המחדל, על דיווחיהן ביחס להיערכות חמאס ותנועות בלתי שגרתיות ברמה המבצעית של ארגון הטרור. התרעות אלו נדחו ונשללו על ידי דרגים בכירים מהן, לעיתים אף באיום בסנקציות צבאיות על המדווחות. הקונספציה של "חמאס מורתע" השתלטה כפי הנראה כתבנית חשיבה, כלומר "חשיבת יחד" מקובעת כוללת של אמ"ן, שכפי הנראה חיפש כל העת נתונים על מנת לחזק תפיסה מוטעית זו, ומכאן הביטוי "מלכודת חשיבת יחד".

את הדרג הפוליטי קונספציה זו שירתה היטב, שכן בהתאם המדיניות הייתה פחות יציאה למבצעים צבאיים ופחות פגיעה בחיילים, שדומה כי בחברה הישראלית חייהם הפכו לעיתים ליקרים יותר מחיי אזרחים שעל שלומם הם מופקדים.

ד"ר עופר גרוסברד, פסיכולוג קליני ותיק ששירת בחטיבת המחקר של אמ"ן, התראיין אצל ליאת רגב ברשת ב' וטען בפירוש שיש חוסר גיוון תרבותי בקרב חוקרי יחידה 8200 לצד חוסר גיוון גילאי, דתי ומגדרי, מה שמוביל לקבוצה הומוגנית של אנשים דומים. מצב של דמיון רב בין חברי הקבוצה הינו אחד התנאים המקבעים חשיבה, גם של המוכשרים ביותר.

סיעור מוחות אמיתי לא התקיים כפי הנראה בין חוקרי אמ"ן. לקחי אסון 2023 עוד ינותחו וייבדקו בתום המלחמה, אך כבר כעת מסתמן, כי הכשל המודיעיני הגדול בתולדות המדינה התרחש לנוכח השתלטותן של תפיסת ה"חשיבת יחד" ושל הקונפורמיות הארגונית על גורמים בצה"ל, באמ"ן ובמערכת הפוליטית.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

16 תגובות

    1. תודה על תגובתך תומר
      אולי למדנו אז אבל לא זכרנו ולא יישמנו
      ימים שקטים
      דודי

  1. תודה ישראל ידידי
    הפילוסוף דנטה אמר פעם שאתה יודע אם אתה זוכר מה שלמדת. אני בספק אם לומדים אצלנו ואם לומדים ספק שזוכרים
    ימים שקטים
    דודי

    1. שלום יוסי
      צודק .טעות קולמוס .לא שמתי לב
      ימים שקטים
      דודי

  2. הכי נוח והכי קל זה להסכים, או לא להביע התנגדות למה שאומר זה שמעליך. והרי … יהיה בסדר

    1. שלום ניסן
      נכון.קונפורמיות=הסכמה ללא ביקורת ושאלת שאלות=כישלון
      תודה
      דודי

  3. האידיאל זה שילוב בין שני דברים
    עידוד אנשים להשמיע דעתם המנומקת גם היא נוגדת את דעת הדרג העליון
    קיום תרבות ארגונית של מילוי מלא של הנחיות הממונה עליך כי אם אתה חושב אחרת וטף הבעת דעתך בנדון.

    1. תודה אלי
      אכן אתה צודק.
      הבעיה היא שהנטייה לקונפורמיות וחוסר רצון להביע דעה נגדית הולכת ופוחתת ככל שעולים בדרג הארגוני….
      ימים שקטים

  4. אין ספק שזאת אחת הסיבות העיקריות למחדל, ובעיקר כאשר מדובר על הפירמידה הפוליטית

    1. תודה דני
      אכן האחריות נופלת על אנשים מאוד ספציפים במערכת הצבאית ,המודיעינית והפוליטית
      ימים שקטים
      דודי

  5. ובסקטור הפרטי זה עוד הרבה יותר דיצוני מאשר בצבא. פקיד מדינה או שישתעבד לפוליטיקאי, או שיעוף

    1. שלום לך
      אתה תכוון בוודאי לסקטור הציבורי
      תודה
      דודי

  6. כמנהל בכיר קידמתי והעדפתי את אלה שהביעו עמדות הפוכות לדעתי, אבל ידעו לנמק, ומילאו בכל מקרה את ההנחיות הסופיות שלי

    1. שלום לך
      בסדר,השאלה אם היו מיקרים בהם עידכנת את ההחלטות שלך אחרי התייעצות עם אלו שהיית ממונה עליהם?
      דודי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן