תרבות של מחדלים

על שלושה מחדלי ישראל ועל הרביעי שנוסף אליהם
תמונה של יונתן
יונתן קורפל

לפני חמישים שנים, כגבר נשוי ואב לילדה רכה בשנים, יצאתי לשירות מילואים כמפקד מעוז "לחצנית" בתעלת סואץ. אחרי כחמישים ימי שירות השתחררנו. אלא שכעבור שבוע פרצה "מלחמת יום הכיפורים". לבשתי בחופזה את המדים ושוב יצאתי לשטח. הפעם חצינו את תעלת סואץ והגענו עד פחות ממאה ק"מ מקהיר. אלא שאפיזודה חריגה שאירעה לקראת סיום שירותי כמפקד מעוז, לצד המאורעות שהתרחשו לנגד עינינו במלחמה עצמה, גרמו לנו לטלטלה אדירה באשר למחדל שהוביל למלחמה, טלטלה שאשא לעד. על אותו אירוע לא שגרתי שהמחיש את גודל המחדל שקדם למלחמת יום כיפור, כבר כתבתי לפני שנים רבות במאמר שפורסם בעיתון "הארץ", ואינני מתכוון לדון בו כעת.

באותה מלחמה ארורה נפל בקרב "החווה-הסינית" בן דודי קובי אשבל ז"ל. לאחר מותו הקימה משפחתנו הענפה מנגנון של עזרה הדדית לבני המשפחה, לדורותיהם. אחת לשנה, בסמוך ליום כיפור, כולנו מתכנסים במסגרת זו. השנה לאור העובדה שחלף יובל מאז אותו אירוע קשה, נתבקשתי לשאת דברים בכינוס, ולספר משהו מייצג על אודות מלחמת כיפור. עשיתי זאת ברצון וסיפרתי על החוויה הקשה שטלטלה אותנו ונחרתה עמוק בליבי.

את דבריי סיכמתי בלקחים ומסקנות שראוי, לדעתי, ללמוד מניסיוני האישי. מחדל יום הכיפורים נבע, לטענתי, מצירוף של שלוש טעויות:

ראשית, יהירות – חרף הישגינו האדירים בתחומים רבים, איננו כול יכולים. ומנגד, אויבינו אינם אפסים. היהירות גורמת לנו לזלזל במוכנות, ובצורך להתארגן כהלכה ולהתכונן מבעוד מועד. "יהיה טוב" איננו פתרון.

שנית, אמונה עיוורת במנהיגים – ההנחה שהם מבינים, פועלים נכון ומשקיעים בבחינה ומעקב, זוהי טעות פטאלית. אנו חייבים לבחור בקפידה ובתבונה את מקבלי ההחלטות, את המנהיגים, ויתרה מזאת, חייבים לדאוג שיהיו מוקפים באנשי מקצוע ובגורמים מבקרים ומפקחים ראויים. שיעסקו בעיקר ולא בטפל האגואיסטי.

שלישית, מחשבה שכוח זה הכול – אין ספק שבעולמנו האכזרי, ובוודאי שבסביבה הנוראית שבה אנו חיים, כוח הוא תנאי קיומי. אלא שאין בו די, עלינו לחתור להשגת הסדרים משולבי ערכים ושיקולים מעשיים בכל תחומי החיים.

לסיום אמרתי, שלדעתי, כאומה לא למדנו דבר, ואנו ממשיכים בנתיב הטעויות שיכול לדרדר אותנו, ולהעמידנו על עברי פי פחת.

בסיום הכינוס התפזרו בני המשפחה איש איש לדרכו, כל אחד ומחשבותיו. כל זה היה בצוהרי יום שישי בתאריך 6.10.2023 – פחות מיממה לפני מתקפת הרשע הנתעבת שהלמה בנו בעוצמה!

כואב לי מאוד שצדקתי בדבריי ובתחזיתי. המלחמה הנוכחית גרמה לי להוסיף לרשימת המחדלים והמשגים מרכיב רביעי – אי-הפקת לקחים ומסקנות כדי למנוע את המכה הבאה בסדרה.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

24 תגובות

  1. פרק נוסף ומהמם בסיפור קורפלי שאת הפרק הראשון שלו הכרתי

  2. סיכום חד ומדוייק עד כדי כאב.
    לנקודה הראשונה הכל כך נכונה: יהירות וזלזול באוייב, הייתי מוסיפה הקרנת כוונות: האם הם רוצים מה שאנחנו רוצים (שלום, שגשוג, חיים טובים לכולם)? האם הערכים האנושיים שלנו הכוללים גם את האוייב, משותפים להם? ה-7 באוקטובר הוכיח שלא.
    גם לגבי אמון עיוור בכישרון ויכולות של המנהיגים שלנו – תובנה מאד מדוייקת – חשובות הכוונות. מה באמת חשוב למנהיגנו: מעמדם או טובת המדינה. מכיון שטבע האדם הנו כפי שהנו, הגבלת כוחם וזמן שלטונם הוא הכרחי.
    אכן הכוח עצמו אינו מספיק בעולמנו, או לפחות לא מספיק למדינה קטנה ועם קטן כשלנו. על מה שמדינות ענקיות יכולות להרשות לעצמן, אנחנו נאלצים לותר.

  3. שלום יונתן
    צודק.אפשר לקרוא לכרונולוגיה של המחדלים כ"מצעד האיוולת של המערכת הצבאית והפוליטית בישראל"

  4. יש דבר אחד שאני מצטער עליו
    זה שיותר ויותר מהתחזיות שלך לטווח הארוך מתממשות
    מקווה שמכאן והלאה תטעה

  5. יונתן קורפל היקר.
    קובי אשבל היה הקשר שלי ביוהכ.
    לוחם מעולה.
    אני מתגעגע לכשכמוהו.
    אחת הבעיות בעניין היהירות היא שכל אחד בטוח שהאחר היה יהיר, אבל לא הוא ומפקדיו.
    אני חולק על עניין היהירות של המערכת. היתה יהירות של אלי זעירא וטעות קשה של משה דיין. זה פחות או יותר הכל.
    לבחור מנהיגים חשוב. הבעיה היא שאין הסכמה כללית מי הן המנהיגים הראויים.
    מה עושים?
    ממשיכים לנסות.
    שנדע ימים טובים יותר.
    איציק אגם

  6. ישר ולעניין. הסבר בול למה שקורה לנו שוב ושוב. בלי עודף פילוסופי, ובלי התחכמויות.

    1. נכון מאד. זה מה שקורה לעם היהודי מאז תבוסת מרד בר כוכבא. אין חדש תחת השמש. אבל כן עם קצת פילוסופיה – אנו העם הנבחר. מכאן היהירות.

  7. מהרבה בחינות המחדל של שמחת תורה גדול משמעותית מאסון יום הכיפורים, ואנחנו רק באמצע המלחמה הארורה הזאת

  8. אמסלם כבר איתר את הבעיה. האשם בשמאל. בקרוב הוא עוד עלול להצע פתרון = העברת המוכנים לעזה

  9. רשימה שיש לה פכים אמוציונלים אבל משקפת את טראומת יום כיפור לא רק כאירוע כולל גם כאירוע אישי.
    אמצעי התקשורת של היום מביאים כל יום בשידורים חיים סיפורים אישיים שמתעצמים לסיפור לאומי.יונתן הוציא מתחת ידו רשימה מטלטלת שבולטת בכנותה

  10. כמה שאתה צודק
    והמחירים יקרים מידי
    ולמי דואגים הנכשלים?
    לעצמם

  11. זה כנראה פגם גנטי שלנו
    לא נראה שמסוגלים למנוע את האסון הלאומי הבא

  12. אחד ההסברים הכי מסבירים היטב את הטרגדיה שאנחנו עוברים

  13. זה הלקח הראשי והעיקרי מהמלחמות האלה. תתחילו להפנים. אחרת נחטוף שוב ושוב

  14. סיפור מהמם, אם קודם קוראים את המאמר שלך על מה שחווית בתעלת סואץ כמה ימים לפני צלחות יום הכיפורים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן