לחימה בשטח עירוני

בשעת כתיבת שורות אלו נראה כי בשלב הבא במלחמת "חרבות ברזל" ייכנס הצבא לרצועת עזה, לרבות העיר עזה, המאופיינת כשטח אורבני צפוף. חשוב לנסות להעריך כיצד תתנהל המלחמה בעזה. קשה מאוד לדעת ולחזות את פרטי הלוחמה בשטח בנוי, אך ניתן להניח כי זו לא תהיה לוחמה קלה. יחד עם זאת, במחצית השנייה של המאה ה-20 ובתחילתה של המאה הנוכחית התנהלו מלחמות לא מעטות בשטחים אורבניים ומסתבר כי היו להן מאפיינים דומים ומשותפים. הצבא האמריקני נלחם בערי עיראק: פלוג'ה, מוסול ורמאדי; ב-23 במאי 2017 נערך קרב בין כוחות הביטחון של הפיליפינים לבין ארגונים אסלאמיים ג'יהאדיסטים הנאמנים למדינה האסלאמית (דאעש) בעיר מאראווי לחופי אגם לאנאו, המשמשת כבירת המחוז המוסלמי לאנאו דל-סור באי הפיליפיני מינדנאו; המלחמה באוקראינה  התנהלה בערים מריופול ובאחמוט. אפשר להניח כי המלחמה בתוך רצועת עזה לא תהיה שונה בהרבה מהמלחמה בערים אחרות. בכל המקרים האחרים מלחמה בשטח אורבני כללה מתקפה משולבת ומתואמת מהקרקע, מהים ומהאוויר. במלחמות האורבניות תמיד התחולל הרס והרג. מקבלי ההחלטות מביאים בחשבון את השיקולים האלה, כולל שיקולי לגיטימציה בין-לאומית.

ריבוי המלחמות בתוך הערים המיושבות בצפיפות נובע מכך שעם המהפכה התעשייתית הפכה ההתיישבות בערים לנפוצה ומאפיינת את החיים המודרניים. החל משנת 2008 יותר ממחצית אוכלוסיית כדור הארץ מתגוררת בערים. הצפי הוא שעד אמצע המאה הנוכחית האוכלוסייה בערים תגיע לכדי 67 אחוזים מכלל אוכלוסיית כדור הארץ. בד בבד טווח אמצעי הלחימה גדל אף הוא ומאפשר שיגורי טילים מסוגים שונים מהיבשה, מהים ומהאוויר ישר למרכזי האוכלוסייה בערים.

בשנת 2015 ערכה נאט"ו מחקר ומשחקי לחימה במרכזים אורבניים. גם המדינות המאוגדות ב"חמש העיניים" (Five Eyes) – אוסטרליה, אנגליה, ניו זילנד, קנדה וארה"ב – ערכו מחקר דומה על לחימה בשטח בנוי תוך כדי שימוש בטכנולוגיות צבאיות חדישות. המסקנות של משחקי המלחמה שנערכו בשני גופים אלה סיכמו כי למרות אמצעי הלחימה וההתגוננות החדישים, הסיכונים ללוחמים ולאוכלוסייה גדולים מאוד. בלחימה במרחבים אורבניים יש צורך לעבור מבית לבית ומדלת לדלת. הסכנה גדולה במיוחד לקצינים הזוטרים, שמדי פעם חושפים את עצמם כדי לראות טוב יותר, לפקד על הכוחות ולתקשר עם פקודיהם. הסכנה לכוחות היא מצלפים ורחפנים, ומכאן נובע כי רכבים מוגנים ומשוריינים הכרחיים כדי למנוע אבידות מיותרות. בולדוזרים חשובים גם כן כדי להכין את הקרקע לכוחות הלוחמים. אמצעי לחימה אלה היו בשימוש הצבא האמריקני במוסול שבעיראק ובאמחוט. הקשיים של לחימה בשטח בנוי ידועים היטב למפקדי צה"ל ורבים מהם למדו והתנסו בלחימה בשטח בנוי בג'נין ב"מבצע חומת מגן" ב-2002 ובמלחמת לבנון השנייה ב-2006.

קושי נוסף של לוחמה בשטח בנוי, שנשקל בכובד ראש על ידי מקבלי ההחלטות והדרג הצבאי, הוא להפריד אוכלוסייה אזרחית לא מעורבת מלוחמים. הדבר קשה במיוחד בעזה משום שלוחמי חמאס והארסנל שלהם נמצאים בתוך בנייני מגורים. להרחקת אוכלוסיית עזה דרומה מנחל עזה יש הצלחה חלקית. גם לפתיחת מסדרונות הומניים והרחקת אוכלוסיית בלתי מעורבים במלחמות אורבניות אחרות במאראווי ובמוסול הייתה הצלחה חלקית.

קושי נוסף הצפוי בלחימה בשטח האורבני של עזה נובע מכך שהשטח הוא המגרש הביתי של חמאס ובשנים האחרונות הם בנו מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות. על פי ההערכות, אורך המנהרות כולן הוא כ-500 ק"מ. כמו כן חשוב להביא בחשבון כי בשנים האחרונות פותחו אמצעים טכנולוגיים יעילים לגילוי מנהרות. כך ייתכן שצה"ל יוכל להציף את המנהרות במי הים ובגז מדמיע. שימוש באמצעים אלה מחייב לוודא כי במנהרות לא נמצאים אזרחים בלתי מעורבים. לוחמה במנהרות מחייבת אמצעים לראיית לילה וכלבים מאומנים לגילוי מחבלים המסתתרים במנהרות. כל אלה עלולים לגרום להאטה בלחימה והתמשכותה לפרק זמן לא מבוטל. קושי נוסף שיש להביא בחשבון הוא שעם תחילת הלוחמה הקרקעית בעזה עלולות להיפתח זירות נוספות בצפון – מלבנון ומסוריה. גם שיקולים אלה באים בחשבון ואיתם נשקלת האפשרות של מכה מקדימה דווקא נגד חזבאללה.

הניסיון האמריקני של לוחמה בשטחים אורבניים בעיראק ואבידות של אזרחים לא מעורבים ערערו את הלגיטימציה הבין-לאומית מול ארצות הברית. קשיים לא מבוטלים קיימים בלחימה הקרקעית ברצועת עזה, אך כנראה אין מנוס מכך אם המטרה היא חיסול היכולות הצבאיות והיכולות השלטוניות של חמאס. המטרה חשובה ועלינו להשיגה.