כשפרנסיס פוקויאמה כתב את מאמרו פורץ הדרך "קץ ההיסטוריה", הוא ראה מול עיניו את קריסתה של ברית המועצות ונפילת חומת ברלין. הקומוניזם במזרח אירופה אולי התמוטט, אך האם תמה ההיסטוריה? מסתבר שלא, כפי שטען מספר שנים אחריו סמואל הנטינגטון. אין ואקום רעיוני לאורך זמן, הוא טען, ואת הציוויליזציה של ברית המועצות יחליפו אחרות. ואכן, כפי שאנו רואים בימינו, אכן נמצאים אנו במגע ישיר עם ציוויליזציית האסלאם. ולאסלאם פנים רבות. לא רק סונים מול שיעים כי אם גם תתי-גוונים. ציוויליזציה אנטי-מערבית אלימה יותר או פחות.
לעתים מנהיגים עושים משגים גדולים, אך לא נדע זאת בזמן אמת. כל קבלת החלטות נופלת תחת הקטגוריה של החלטות בתנאי אי-ודאות, שהרי איננו נביאים. אך מה הבעיה בהחלטות? הבעיה היא שלאחר קבלתן, לעולם לא תוכל לחזור לאותה נקודת התחלה ולתקנה. אין זו עבודה על פי מודל של עץ החלטות. אין מקום שבו ניתן לשוב לענף אחר של העץ ולהתחיל מחדש. ההחלטה בהגדרה תשנה את העתיד.
הסכם אוסלו היה כזה. בין שהצליח ובין שנכשל. אין צורך להתווכח כרגע מדוע הוא נכשל, שכן כך נחזור לדיון שאינו מדעי, "אבל אם היינו עושים כך וכך… הרי שזה היה מצליח". אין טעם בדיון משום שהוא לא התבצע בפועל בזמן אמת ועתה אין משמעות לבכי ולנהי. עלינו להתקדם מכאן. לנתח את אשר אירע, את המשגים שנעשו, ולקבל החלטות חדשות שישפיעו על עתידנו בעתיד. והחלטות העתיד… גם הן יהיו רק ענף אחד מהעץ. אולי נכונות ואולי שגויות. זהו טבען של קבלת החלטות.
אז צבא קטן וחכם? מסתבר שגם כאן טעינו. טעינו בהבנה השורשית לסיבתו של קיום הצבא. הצבא נועד להגן על יושבי ארצנו. אם ההנחה היא שלא סביר שיהיו עוד מלחמות גדולות, שנגיע לשלום אזורי, ששכנינו יסתדרו אתנו וכדומה, הרי שההנחה הקטנה והטכנולוגית הצליחה. אך מה אנו למדים מתוצאות הטבח ב-7 באוקטובר? שרק מזל גדול היה פה. שכן אם היו מתקיפים אותנו גם חמאס וגם חזבאללה וגם סוריה ואולי גם ערביי השטחים, לגמרי לא בטוח שהצבא החכם והקטן היה מספיק להגיע לזירה. במכנסיים מופשלים קשה לעיתים לרוץ ולתפקד.
אז קצת כבוד. הציוויליזציה האסלאמית הראתה את כוחה, והפעם זה היה בעדינות. אם חפצי חיים אנו, בל נחיה באשליות שאין הם רוצים או מסוגלים לחסל את הישות הציונית. יצאנו בזול. כדאי שנלמד מכך משהו שהוא קצת יותר מעריפת ראשי המנהיג וראשי הצבא. גם אם זה כנראה יקרה.
9 תגובות
נכון מאד.
זה לא רק המודל של צבא חכם קטן, זה המודל של אתונה מול ספרטה, זו האשליה שאם השגנו שלום (יותר נכון אי לוחמה) עם מצרים וירדן, זה גם ייתכן עם הפלסטינים. זו טעות נוראה כי יש הבדל תהומי בין מדינות ערב שכמובן לא אוהבים אותנו אבל יש להם אינטרסים שמאפשרים להם לעשות עסקים איתנו, לבין חוסר הפשרנות המוחלט של הפלסטינים שמטרתם היא לרשת את ישראל ולא לחיות לידה. יש למדינת ישראל שני אוייבים נחושים להחריבה: איראן והפלסתינים. שינוי משטר באיראן יכול לנטרל אותם כאוייב, אבל שום דבר לא ישנה את המטרה של הפלסתינים. הם החרב שעלינו לחיות עליה, ורק הרתעה תעבוד כאן. לא פיתוי, לא פיוס, לא שיחוד.
צודקת לחלוטין. האויב האיראני אינו אקסיומה. במוקדם או במאוחר הדיקטטורה הפונדמנטליסטית באיראן תקרוס. תהליך זה כבר החל. זו רק שאלה של זמן. לגבי הפלסטינים, נכון מאד. זו החרב שעלינו לחיות אתה. אולם לא כל הפלסטינים עשויים מאותו החומר. עקרונית ניתן להבחין בפלסטינים שמשלימים עם החיים בישראל. חלקם בציבור שלהם הולך וגדל עם השנים. מדיניות פנים ישראלית (מקל וגזר) מתוחכמת יכולה לתמוך במגמה זו ובתהליך של עשרות שנים יתכן שינוי חיובי בכיוון זה. אבל – צודקת לחלוטין אביבה, שאפו, נצטרך לחיות על החרב, אם כי נצטרך לדעת להצניע אותה ולקיימה "מתחת לרדאר".
צבא חזק מאוד – בוודאי
אבל חס וחלילה לא לוותר על אופציית השלום
אי אפשר לעשות שלום עם מי שהאידאולוגיה שלו הוא לשנוא ולרצוח אותנו.
האיום הכי גדול על הישות הציונית איינו החמאס גם לא הפלסטינים או הערבים
האיום הגדול והממשי על קיומנו זה אנחנו בעצמנו ובקרע שיש בתוכנו ולאן שהנהגת המדינה דוחפת אותנו
הבעיה / המציאות שלנו ושל הפלשתינים היא זהה: לשני העמים אין לאן ללכת, זולתי אחד על חשבון השני. יש הגירה מסויימת, אולי שולית, לאירופה וארצות הברית, אך אינה פקטור בעימות. לכן שתי הקבוצות תמשכנה בסכסוך, כל אחת טוענת לזכות אבות על שטחה של השניה. ולא בא לציון גואל.
על חרבנו נחיה ואם נרצה להמשיך לשגשג ולצמוח כאן ולא על חשבון בני הפלוגתא דוברי הערבית – שומה עלינו להכיר במציאות שלהם, להכיר אותם, לכבד את יכולותיהם ואותם כבני אדם ואת כמיהתם להגדרה עצמית אותה יתנו הם לעצמם, לא אנחנו להם. וזאת, בלי לוותר על סנטימטר.
ובבנין ירושלים?…
ומה דעתכם על מנהיגות קטנה וחכמה?
אינני חושף מידע סודי. ידוע גם באופן רשמי שהצבא שלנו הולך ומצטמק, ובטח ביחידותיו הקרביות
ומי ישרת בצבא הגדול?
ומי יממן אותו?