מתקפת החמאס בשבת של ה-7 באוקטובר 2023, יום מר ונמהר וכואב, חשפה עד כמה התפיסות האסטרטגיות והטקטיות של ישראל היו שגויות – מהמודיעין שקרס ועד ריכוז כל המפקדות במקום אחד (מקרה אוגדת עזה ושתי מפקדות החטיבות שלה באותו מקום) ועוד שלל מחדלים. המחיר הכבד והבלתי נתפס של קורבנות, פצועים ובני ערובה הולם בכולנו היום. אבל בין כל הכשלים, יותר מכול חובה עלינו לבחון את קריסת המכשול שהפריד בין יישובים אזרחיים לבין ישות צמאת דם כחמאס.
בנינו מכשול לתפארת, שכלל שתי מערכות גידור כפולות מחווטות בחיישנים אלקטרוניים רגישים. נוסף על כך, בשל חשש מחדירה מתחת לפני הקרקע בנינו חומת בטון ענקית לעומק 60 מטרים באדמה. הוספנו מצלמות, רחפנים, חדרי מלחמה עם תצפיתניות רבות מצוידות הן במסכי פלזמה הצופים בואכה פני האויב העזתי והן במקלעים כבדים, שמוקמו בין הגדרות והופעלו בשלט רחוק בשיטת "רואה-יורה". כל האמצעים הללו לוו בכוחות תגבור וגובו במודיעין, הן אנושי והן באמצעים לתצפית רחוקה ומהאוויר.
לכאורה בנינו מכשול שקו מז'ינו "קטן" לידו אבל שכחנו, חטאנו, עווינו ופשענו בבסיס התפיסה של כל המכשול המפואר הזה – התעלמנו מכך שהאויב שממול ומאחורי המכשול רוצה את נפשנו וצמא לדמנו, ולכן הוא יעשה הכול כדי לפרוץ את המכשול. אם ביטַנו את לב האדמה אל מול מנהרת חדירה הוא יבוא מהים או עם רחפנים מהאוויר או מהשער הראשי אחרי שעיוור את התצפיות.
יתרה מזאת, הנושא החשוב מכול, שדווקא אליו לא נערכנו, הוא הקו המנחה המרכזי בקרב ההגנה ובבניית מכשולים וביצורים: "מכשול שאינו נשלט בתצפית ואש איננו מכשול", כלומר, אם הנחתי ביני לבין אויביי מוקשים ואינני צופה עליהם וממקד בהם כלי נשק לירי מיידי, הרי ברור שהאויב יגיע ולאט לאט יפנה את המוקשים עד שיגיע אליי. מדובר בבסיס הראשוני שאליו מתייחס כל מי שבונה מכשול או קו הגנה ואסור להתעלם ממנו! אני כותב את הדברים על סמך תפקידי בעבר כראש ענף הביצורים של צה"ל וכמי שהקים קווי מכשול.
לא ייתכן שאחרי קריסת האמצעים המיוחדים בתעלת סואץ בשנת 1973 נמשיך להישען על מגוון טכנולוגיות כשלגמרי ברור שהאדם הישראלי, רוחו, נפשו וגופו הם המכשול והם הפטיש שיהלום באויב. אין אנו יכולים להמשיך להסתגר בכלובי מתכת ואלקטרוניקה, אלא עלינו לקבוע פרימטר רחוק מגבולנו, שאיש לא יעז לחצות לעולם!
אלו ימים נוראיים אבל הביטוי בן האלמוות מספר שמות , פרק ל״ב ״ והייתם לעם קשה עורף״ נכון היום שבעתיים וכך עלינו להמשיך ולפעול. כל מכשול שנבנה חייב להרתיע, להפחיד, להרחיק, לפגוע ולהשמיד כל מי שמעז להתקרב לפרימטר אותו קבענו וזה נכון גם לתעבורה אווירית וימית תוך הבנה שמה שנראה כנחש, מתנהג כנחש ומדבר כנחש הוא נחש!! דינו אחד-כלייה!
38 תגובות
כרגיל כל מאמר של הכותב קולע
זמן לעבור מהגנה להתקפה לתמיד!!!
הקונספציה שנכשלה ברובה שייכת לממשלה. הצבא לא היה בשטח בזמן אמת בגלל שבממשלה האמינו כי החמאס לא מסוגל לבצע מהלך גדול.
שמואל – הצבא חיב לקבוע את רמת הסיכון הצבאי ללא קשד ל קונספציה המדינית. במקרה הזה הצבא כשל בכול פרמטר העולה על הדעת. המדינאי לא צריך ללמד את הצבא כיצד מקימים מכשול ומגינים עליו. הניתוח במאמר- מדויק
חזק ונכון
מסכימה עם כל מה שנכתב
מרגיש שקצת היינו יהירים וזלזלנו באויב.
זה נכון שאנו מגיעים מוכנים קשה מאוד להביס אותנו ואנחנו רואים את זה בשטח, אבל הגדולה הייתה צריכה להיות גם שאנחנו לא מוכנים לא ניתן להביס אותנו ולהגיע למימדים כאלו של אסון כמו טבח, חטיפה התעללוליות בחסרי ישע וכד' .
הלב והראש של רובנו לא יצליח לשכוח את ה7.10.23 את המראות הקשים והסיפורים על גבורה של החיילים וכיתות הכוננות שנלחמו עד טיפת הדם האחרונה .
במלחמה אין נקמה במלחמה יש החלטה וצריך לכבוש את עזה ולפנות משם 2.3 מליון אזרחים נתעבים רוצחים פוטנציאלים .
מקווה שהמתנה הקטנה שהמדינה תוכל לתת למי שנשאר חי בעוטף זה את רצועת החוף החדשה של עזה
צודק בכל מילה
הלוואי שיבינו ממך
חבל שאין עוד כמה כמוך והכל היה שונה
מישהו מוכן כבר לעשות משהו
אולי תתפסו פיקוד את הוותיקים שמבינים מה לעשות
ד״ר אבי תציל אותנו
לפחות מישהו כאן מבין את עומק הכאוס שנמצאים בו
כל מילה בסלע
מאמין שמקום מזה
חבל שאין מי שיבין את מה שאתם אומרים שנים
צודק
מעריך כל מילה
כמה נכון ומדוייק
הרבה דברים נכונים
אבל אין מענה
אבי,כתבת מדם ליבך.
אוהבת אותך
אבי- אף מכשול כמו גם אף בנק או חנות תכשיטים אינו חסין מפני התגברות עליו. מכשול אינו עומד בפני עצמו ומחייב הגנה עליו בצורה של מודיעין תצפיות וסיורים וכו. המכשלה הגדולה שלו היא השאננות הנלווית אליו ש"הכול בסדר" וזה בדיוק מה שקרה . אין לי טענות לאבני המכשול אלא לאנשים ולקונספציה שהם שכשלו. כך בדיוק קרה עם קו בר- לב בכיפור 1 (היו חיילי מוצבים שיחקו ששבש בגופיות..) וגם עם גדר ביטחון/הפרדה בגדה, שנטשו אותה עד שחוררה ואיבדה כול תוקף . גדר מוטרתה להרתיע ולהתריע להקשות על חדירה ואף לכוון לשטחי הריגה, אך בשום פנים ואופן אין לראותה מחליפה אדם
לא ניתן להסתמך רק על מודיעין
החומה מתחילה בראש
אמת בדבריך ד"ר ביצור, עלינו להגביר את תשומת הלב ולהיות תמיד בקשב.
לד"ר ביצור היקר.
הניתוח אכן סדור ומדויק, אלא שהכל התחיל וממשיך מהניהול של המדינה במילניום הנוכחי. גם אם המכשולים יהיו בעתיד, נצפים ונשלטים, אבל ההתרעות פשוט יפלו על אזניים ערלות, האסון יתרחש.
לדעתי האסון הוא קודם כל ניהולי אזרחי ורק אחר כך ניהולי צבאי. אם הצבא היה פועל מבלי להיות מושתק, אולי היתה תוצאה שונה.
כל הדברים החשובים שאתה כותב, חייבים להילקח בחשבון, אם וכאשר תוקם מערכת אזרחית ניהולית, שבאמת דואגת לעם. ואני לא רוצה להכנס לפירוט מיותר.
אם התוצאה מהמלחמה תהיה שהחופש האזרחי יוגבל, האחריות תבדק רק לגבי הצבא, כמו שמסתמן ומערכת ההשמצה של רוה"מ תמשיך להתסיס את העם, אז פשוט לא נצטרך את כל האמצעים והאסטרטגיה שפירטת. פשוט המדינה לא תמשיך להתקיים.
זו הסיבה שחייבים להתחיל כבר היום, בזמן המלחמה, כפי שרוה"מ עושה, להתכונן ליום שאחרי, לשמור על החומר המודיעיני מפני השמדה וגריסה, לשמור על המערכים הלוגיסטיים של המחאה, שהצילו אותנו במלחמה הזו ולא לפחד לעצור את הנסיון לפגוע במדינה.
הערה נהדרת וראויה
יותר מכך
ככה לא מנהלים מדינה
קדימה לכתוש את עזה
כתבת חזק ומדוייק, אבי יקר, והתוצאות מחרידות וכואבות עד מאוד, כפי שכולנו יודעים🙏🙏🙏
ניהול כושל
קונספציה שגויה
ושוד ושבר
מעלים כדורבנות אבי !
מעולם הגנת העורף בישראל הייתה רלוונטית כזמן הזה. תודה אבי.
ניתוח מבריק
מאמר חד קולע מכאיב ומדויק
המאמר הטוב ביותר שהופיע באתר הזה
זאת לא רק הבעיה של הגדר
אם רוכבי אופנועים עם נשק קל כובשים למעשה את מפקדת האוגדה
זה לבד אומר שמדובר במשהו עמוק ביותר
חמור מעל ומעבר לשאלת החומה
עִרְכ֤וּ מָגֵן֙ וְצִנָּ֔ה וּגְשׁ֖וּ לַמִּלְחָמָֽה׃ ירמיהו מו
דברים של אחרי המעשה הם חסרי תועלת
היכן כל המומחים שלא ראו ו/או שתקו לפני האסון
קונספציות דינן לקרוס
במזה״ת קודם כל תכה אחכ תסביר שהצד השני התחיל
אל תתגונן פשוט תגדע את ידי מי שמאיים עליך!!!
נפלא מאמר נהדר מענין וצודק
קרב התקפה ותמיד לא צריך כיפת ברזל צריך טיל ברזל
אחרי הניצחון אפשר יהיה לברר הכל
התוצאות של הביאור יפתיעו חלקים מהעם
בינתיים צריך להפסיק על הבלגן ובכוח משותף להביס לגמרי את האויבים
מי ניהל את זה טוב יותר?
רק ביקורת?