הפתעת אוקטובר השנייה

קווי דמיון ושוני בין אוקטובר 1973 לאוקטובר 2023
תמונה של אפרים כהנא
ד"ר אפרים כהנא

באופן מצמרר מדינת ישראל שוב מופתעת ושוב בחודש אוקטובר, בדיוק חמישים שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים.

למתקפת הפתע ביום הכיפורים (1973) ולמתקפת הפתע בשמחת תורה (2023), יש כמה קווי דמיון בהיבטים מסוימים, אך ישנם גם קווי שוני בהיבטים אחרים.

קווי הדמיון בין שתי מתקפות הפתע: ראשית, לפני מלחמת יום הכיפורים היו סימנים מקדימים: התרגילים הצבאיים שערכו המצרים לצליחת התעלה היו ידועים; ריכוז כוחות מעברה המערבי של תעלת סואץ היה גלוי ונראה לעין; הייתה הונאה מצד המצרים כאשר הודיעו על תרגיל צבאי "תחריר 41" ופתיחת מלחמה מתוך תרגיל.

סימנים מקדימים היו גם לקראת מתקפת הפתע בשמחת תורה, אוקטובר 2023: גם חמאס ביצע צעדי הונאה. חמאס לא השתתף בירי הטילים מצד הג'יהאד האסלאמי ויצר רושם כאילו הוא מעוניין ברגיעה ובשיקום כלכלי של הרצועה וכל רצונו הוא שפועלים עזתים יעבדו לפרנסתם בישראל.

שנית, ההישענות המוגזמת על אמצעים טכנולוגיים. ערב מלחמת יום הכיפורים האמינו קברניטי המדינה והצבא כי אמצעי ההאזנה הטכנולוגיים יספקו את ידיעת הזהב, אך כפי שידוע לכול הם לא היו מסוגלים לכך וגם לא הופעלו כנדרש. קברניטי המדינה הסתמכו יתר על המידה על קו בר-לב כקו הגנה שיעצור את המצרים.

לפני מתקפת הפתע בשמחת תורה (2023) הסתמכו ראשי המדינה והצבא יתר על המידה על גדר ההפרדה, והניחו שהיא תבלום חדירה של מחבלי חמאס, וכמו כן שהמצלמות והחיישנים בגדר יתריעו מבעוד מועד. בשני המקרים האמצעים הטכנולוגיים אכזבו.

שלישית, לפני מתקפת הפתע ביום הכיפורים ידענו הכול על אמצעי הלחימה של המצרים ושל הסורים. לפני מתקפת הפתע בשמחת תורה ידענו על תוכנית חיזבאללה לכבוש באמצעות כוח רדואן יישוב או יישובים בתוך שטח ישראל. הנחת העבודה הייתה צריכה להיות כי גם חמאס עלול היה לפעול בתרחיש דומה בדרום, וזה אכן מה שקרה.

ובאשר לקווי השוני בין שתי מתקפות הפתע: מלחמת יום הכיפורים לא הייתה הפתעה מוחלטת. ביומיים שלפני המלחמה ראש אמ"ן אלי זעירא לא שלל אפשרות של מלחמה, רק הגדיר זאת כסבירות נמוכה. מיום חמישי ה-4 באוקטובר, שבו ניתנה הוראה למשפחות היועצים הסובייטים להתפנות ממצרים ומסוריה, עלתה סבירות המלחמה, והחל מהשעה 02:00 ביום ה-6 באוקטובר (יום הכיפורים) פעלו על פי ידיעה מוחלטת שמלחמה תיפתח.

כמו כן החל מספטמבר 1973 התקבלו ידיעות אסטרטגיות רבות על כוונת מצרים וגם סוריה לפתוח במלחמה עוד באותה השנה. הפתעה לא הייתה. המחדל לא היה בדיוק מודיעיני, אלא יותר אג"מי (מבצעי) מפני שלא נערכו כראוי למלחמה. שר הביטחון כלל לא התייחס לסבירות הנמוכה למלחמה שהציג אמ"ן, ולא נערכו כראוי למלחמה.

ממה שידוע עד כה, לקראת מתקפת הפתע בשמחת תורה לא היו התרעות כלל. המחדל של 2023 היה מודיעיני ולכך אחראים השב"כ ואמ"ן וגם אג"מ שלא נערכו כראוי. מרכז הכובד של ריכוז הכוח הצבאי הופנה לגזרת יהודה ושומרון, וגזרת עזה כמעט הופקרה לחלוטין. ערב שמחת תורה הייתה התעלמות מההתעצמות של חמאס בציוד ואמל"ח איכותי שהועברו בכמויות דרך מעברי הגבול עם מצרים. הייתה התעלמות מהצטיידות העזתים בכלי רכב מתקדמים ובאמצעים טכנולוגיים. הייתה אי-התייחסות למודיעין ולשיטות שבהן חמאס אוסף מידע על ישראל. רבים מהפועלים העזתים שעבדו בישראל היו בפועל גם "אספני מודיעין".

אין ספק כי מתקפת הפתע ביום הכיפורים (1973) מתקפת הפתע בשמחת תורה (2023) היו אירוע מכונן המצריך שידוד מערכות, ולהלן כמה המלצות:

ראשית, מהזווית המודיעינית יש צורך להתייחס ליכולות ולא לכוונות. כוונות אינן תמיד ידועות, ואף אם הן ידועות הן עלולות להשתנות. כל סטודנט שנה א' ליחסים בינלאומיים יודע כי במערכת הבינלאומית מדינות אמורות להתייחס ליכולות של מדינות אחרות ללא קשר לכוונות שלהן. אנחנו עדיין ממשיכים בתפיסה כזו מול מצרים למשל. הצבא המצרי התעצם לאחרונה ואמל"ח מצרי רב נמצא בסיני בניגוד להסכם השלום, אך בהסכמה שלנו. הקונספציה היא כי המצרים זקוקים לאמל"ח זה למלחמה מול דאעש בסיני ואין להם כל כוונה שנשק זה ישמש נגד ישראל, הרי יש לנו הסכם שלום איתם. כאמור כוונות עלולות להשתנות; אם ומתי – איש לא יודע.

שנית, שינוי כללי המשחק מול חמאס. המלחמה הנוכחית צריכה להיות יותר מאשר סבב נוסף של קרבות. יש צורך במצור מתמשך על רצועת עזה עד לכניעתה המוחלטת והגשת כתב כניעה.

שלישית, פיצול הרצועה לשלוש מובלעות נפרדות ומסוגרות.

ורביעית, הכרה בינלאומית בכך שמנהיגי חמאס והג'יהאד האסלאמי הם פושעי מלחמה.

רק אם כל ההמלצות הללו תיושמנה, ניתן יהיה לומר כי חמאס הוכרע, ויש תקווה למזרח תיכון חדש.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

14 תגובות

  1. מאמר מצויין ומדויק של ד״ר אפרים כהנא!
    מציג בצורה ברורה מאוד את הצורך בחשיבה מחדש, ולא עוד מאותו דבר.
    אכן פיצול הרצועה, והטלת מצור מלא, הם הפיתרון המתבקש.

  2. מתבקש להוסיף עניין מסוים שאמור להשלים את הנאמר במאמרך המעולה – ישראל חייבת לכבוש מחדש את ציר פילדלפי, דהיינו הדרך לאורך הגבול עם סיני מהים עד כרם שלום, וליצור איזור הפרדה ברוחב 3 ק"מ לפחות בין סיני לרצועת עזה. כאשר אריק שרון "התנתק" מרצועת עזה כוונתו הייתה לשמור את ציר פילדלפי בשליטתנו. קונדוליסה רייס לחצה עליו בחוזקה כדי שיפנה גם את הציר הזה. שרון נכנע לה וכך נוצרה אפשרות להבריח, מתחת לאף של המצרים, ציוד צבאי שבאמצעותו נבנה החמאס כארגון צבאי מזוין (תרתי משמע). מדובר על ציר באורך 14 ק"מ. ברוחב 3 ק"מ השטח שישראל תכבוש מחדש יסתכם בכ – 40 קמ"ר המהווה אחוזים בודדים מכלל שטח הרצועה שכיום כמעט ריק לחלוטין מתושבים.

  3. בשני המקרים הוכחנו שאנחנו הרבה פחות רציניים ממה שאנחנו מחשיבים את עצמנו

  4. מסתבר שכן היו סימנים מוקדמים והתרעות. מספיק רציניות כדי שהרמטכ"ל, ראש השב"כ, וראש אמ"ן יקיימו התייעצויות בנושא, ויחליטו לדון בזה שוב בבוקר, וכדי שאלוף פיקוד דרום, שהיה בחופשה בצפון, ינהג חזרה לפיקוד באמצע הלילה. אבל אף אחד לא חשב להגביר כוננות בגבול עזה או לתגבר כוחות.
    במלחמת יום כיפור היו התרעות מקדימות, אך לא בוצע גיוס מילואים משמעותי מסיבות מדיניות וכלכליות. כאן מדובר על כך שלכול היותר כמה חיילים יהיו בכוננות בעמדות ובטנקים במהלך הלילה, במקום להמשיך לישון בשלווה ולהתעורר מול קני הרובים של החמאס.
    בלתי נתפס.

  5. ובלבד שתהיה זו ההפתעה האחרונה ברנה מידה של קטסטרופה

  6. השלישי והרביעי לא יקרו לצערנו, ולכן ממש לא ברור לאן זה יוביל בסוף

  7. ברשותך כמה הדגשים. יש הרבה יותר דומה! מאשר שונה, למשל:
    1. ידיעה מוקדמת: אז- גולדה ודיין ידעו ימים קודם על היתכנותה של המלחמה, אך קיבלו את תכתיב קיסינג'ר שלא לירות ראשונה (מודל 67) וגם לא לגיוס מילואים מלא. היום- לפי עדות בכירים מצריים ובאישור ארה"ב- נמסרה התראה לישראל כשלושה ימים לפני!
    2. כשל מודיעיני: מידע מהשטח קיים, אז- יותר מאשר היום. ובכול זאת התובנות היו דומות כמו גם הקיבעון והתבססות על קונספציה דומה שגויה, וכן הערכת חסר של איכות האויב בכ"א, נשק, תעוזה ונחישות. ומהלכי הונאה מוצלחים של האויב.
    3. אכן- הישענות יתר על מכשולי הגנה ואמצעים טכנולוגיים, אך אני פחות מאשים את המכשול עצמו ויותר את הזנחת התמיכה המודיעינית והמבצעית שהיו אמורים להיות חלק אינהרנטי ממנו.
    4. התלות בסיוע והתמיכה של ארה"ב, והצורך בהיערכות בשתי זירות לפחות
    השונה היה בעיקר
    1. שעת ה- "ש": אז- ישראל ידעה בוודאות מוחלטת על שעת ה- "ש" לפחות 30 שעות קודם לכן, היום – הפתעה מוחלטת,
    2. זירת המלחמה: אז-הקרבות נערכו מחוץ לשטח הריבוני. היום- הקרבות בלב מדינת ישראל תוך כיבוש ישובים ורצח מסיבי של אזרחים. העורף והמערכות האזרחיות נשאו בעיקר הנזק, ונדרשו להילחם על החיים (כיתות הכוננות, משטרה, מד"א, זק"א, אש, רפואה ואחרים).

    חשובה מאד היא הפנייתך את תשומת הלב להתעצמות הצבאית של צבא מצרים בסיני- שכבר לעולם לא יהיה אזור מפורז- שמסיבות שונות מצניעים את הנושא. וביטול מדיניות ה "הכלה" ששחקה עד דק את עקרון ההרתעה

  8. מעורבות האזרחים והיותם עיקר הקורבנות זה ההבדל הגדול שעוד יתן את אותותיו

  9. ואם חלק מארבעת התנאים לא יקרו?
    (מה שסביר להניח שיהיה)

  10. ראשית קשה לראות איך מבצע גדול שכזה נעלם מהמודיעין. יתכן והתקיפה לפני פריצת הגדר הגיע מתוך הארץ וזה בוודאי עניין של השב"כ. וכאן מדווחים שונים מתקבל כי כמה שעות לפני שחמאס פתח במתקפת הפתע, הגיעו לאזור היישובים בעוטף עזה אנשי שב"כ. שב"כ קידם כוחות מיוחדים לדרום. כוחות מיחידות עילית של צה"ל, שהוקפצו למוקדי הלחימה בעוטף עזה מבסיסיהם בשבת בבוקר, זיהו עם כניסתם לקרבות כלי רכב מבצעיים של השב"כ.
    מה הסיבה שהדיון הלילי המקדים במערכת הביטחון לא הוביל להעלאה דרמטית של הכוננות ?
    נועם אמיר מספר שהצנזורה אסרה לדווח על המאורעות עד 7:30. אנשים היו יכולים להסתגר בבתים.
    ב6-8 שעות ראשונות אין חיל אוויר ואין תגבור יבשתי בעל מסה קריטית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן