מחדל אסטרטגי

הפרטה ואזרוח של מאות מערכי ליבה של צה״ל בתחום האחזקה והלוגיסטיקה, שמתרחשת זה 16 שנים בפיקודם של ארבעה רמטכ״לים – זהו חידלון ברמה אסטרטגית. קיימים יותר מאלף מפעלים חיוניים אזרחיים שמערכי ליבה של צה״ל עברו לטיפולם, הנותנים שירותי אחזקה ולוגיסטיקה לצבא במלחמה ושתפקודו של צה״ל תלוי בהם לחלוטין, וכ-60% מהם אינם כשירים לבצע את משימתם במלחמה הבאה, כך על פי דו"ח של משרד הביטחון שיצא לאחרונה. ההפרטה והאזרוח של מערכי ליבה בצה״ל הגיעו לממדים מפלצתיים, ומנבאים אובדן שליטה במצבי חירום, עם משמעויות הרות גורל לתפקודו של צה״ל במלחמה הרב-זירתית הבאה.

במה עוסקים מעל לאלף המפעלים החיוניים האזרחיים שתפסו את מקומם של מערכי הליבה של צה״ל שנסגרו בזה אחר זה וכוח האדם המקצועי שלהם פוטר מהצבא?

אחזקה ותיקון אמצעי לחימה והספקת חלקי חילוף לחילות היבשה, לחיל האוויר ולחיל הים על ידי החברות המייצרות את אמצעי הלחימה – היות שמדובר באחזקה על ידי אזרחים, במצב מלחמה הם לא יוכלו לעבור את הגבול לשטח אויב ולטפל באמצעי הלחימה שנפגעו או התקלקלו, כך שכל טנק, נגמ״ש או כלי רכב שתקרה לו תקלה, ולו קטנה ביותר, כמו למשל החלפת מכלול שהתקלקל – לא יקבל מענה. הוא יישאר בשטח אויב כאבן שאין לה הופכין. אם זו הייתה המציאות במלחמות ישראל הקודמות לא היינו מנצחים ולא היינו חיים בישראל היום.

הספקת לוגיסטיקה לכוחות על ידי משאיות של חברות אזרחיות – מזון, דלק, תחמושת, ציוד, מכלולים לכוחות הלוחמים.

מובילים אזרחיים להובלת רק״ם (רכב קרבי משוריין) – טנקים, נגמ״שים, צמ״ה (ציוד מכני הנדסי) לשדה הקרב.

הפעלה וטיפול צמ״ה (ציוד כבד, טרקטורים וכו').

מוסכים לתיקון כלי רכב ותקרים, מלגזות, מצברים, מכלולים כבדים (מנועים), מסגריות ועוד.

לאחר העברת האחריות מהצבא לחברות אזרחיות התנער הצבא מאחריותו לפעולתם התקינה של המפעלים החיוניים בזמן מלחמה. המשמעות היא פגיעה אנושה בתפקוד הצבא. בעת מלחמה הצבא יהיה תלוי לחלוטין באותם מפעלים חיוניים, ובלעדיהם לא יוכל לתפקד. תוך ימים ספורים הצבא יעמוד מלכת.

הסיבות העיקריות למצב המחפיר

ראשית, ההסכמים בין משרד הביטחון והצבא לחברות האזרחיות נחתמו על בסיס פעילות בשגרה בלבד, ללא התייחסות למצבי חירום. מסיבה זו הצבא לא רכש מלאי חירום למפעלים חיוניים, אלא העדיף לחסוך כסף, ועקב כך נפגעה אנושות יכולתו להילחם.

שנית, אין הגדרה ברורה לריתוק משקי. לא ידוע מי יישאר במפעלים החיוניים במצבי חירום ומי יתגייס לצבא. בחברות האזרחיות העוסקות בהובלת לוגיסטיקה ורק״ם חסרים אלפי נהגים, והנותרים הם ערבים. בסבירות גבוהה מאוד רובם לא יגיעו למלא את תפקידם במלחמה, וגם אלה שירצו להגיע יחסמו בכפריהם על ידי הקיצוניים. את הבעיה הצפויה מראש של חוסר ההתייצבות של הנהגים הערבים פגשנו במלוא חריפותה כבר ב"שומר החומות". מתוך 500 שזומנו הגיעו רק 40. אם נרצה נהגים יהודים, הרי נדרשות שנים כדי להכשירם, ודבר זה לא נעשה.

צה״ל חייב לעבור רביזיה עמוקה מאוד בדרך התנהלותו ובתרבות הארגונית והמנהיגותית שלו. כך אי אפשר להמשיך. הפיקוד הבכיר איבד את שליטתו באופן מוחלט על הקורה בצבא ויביא את צה״ל לפשיטת רגל במלחמה הרב-זירתית הבאה. הפיקוד הבכיר של צה״ל צריך לתת הסבר לעם ישראל לנוכח המשמעויות הרות הגורל של מחדל זה ורבים נוספים שיהיו במלחמה הבאה! אנחנו נמצאים על סף נקודת האל-חזור.