במאמר קצר זה אבקש לדון בתהליך ההדתה שמתרחש בצה"ל בשנים האחרונות. המאמר מתבסס על מידע שנלקח מדו"חות, פרסומים ופרוטוקולים של גופים ממשלתיים וציבוריים, לרבות מכוני מחקר העוסקים בהיסטוריוגרפיה צבאית, וכן על מאמרים, ראיונות, כתבות ותחקירים שפורסמו באמצעי התקשורת האלקטרוניים והכתובים. הדתה היא מושג אוניברסלי המתייחס להחדרת תכנים דתיים למוסדות וגופים של המדינה, לרבות מערכות ציבוריות, כגון חינוך, צבא, תקשורת ועוד. המושג הדתה בצה"ל מתייחס לחדירה הדרגתית של תכנים דתיים לתוך הצבא כדי לנסות השפיע על התנהלותו.
בשנים הראשונות להקמתו של צה"ל הייתה שרירה התפיסה של צבא ממלכתי ואחיד שהוגדר כצבא העם על בסיס גיוס חובה. עד להתנתקות מעזה (2005), התפיסה של צבא ממלכתי המשיכה להיות דומיננטית. בשנים שלפני ההתנתקות החלה הקמתן של ישיבות ההסדר (ישיבות המשלבות לימודים תורניים לצד שירות צבאי מקוצר) ושל מכינות הקדם-צבאיות (להלן: קד"ץ) המכינות בוגרי י"ב לשירות צבאי מלא. לאחר ההתנתקות, בעידודם של רבני הציונות הדתית, חל גידול משמעותי במספרן של ישיבות ההסדר ומכינות הקד"ץ, ובהתאם גדל מספר בוגריהן שהתגייסו לצה"ל.
הקמתן של המסגרות החינוכיות הדתיות, השתלבותם ההדרגתית של הבוגרים בדרגי הפיקוד הבכיר, מעורבותם של הרבנים והרחבת תחומי הפעולה של הרבנות הצבאית החלו להשפיע על התנהלות הדרג הפיקודי של הצבא. הרבנות הצבאית שתפקידיה הסתכמו עד לראשית שנות האלפיים במתן שירותי דת באמצעות מש"קי דת החלה להרחיב את תחומי פעילותה. כך, למשל, מונו רבנים צבאיים ליחידות ולגדודים הסדירים ולגדודי יחידות המילואים, והוקם ענף לתודעה יהודית שהחל להפעיל כלים תורניים לחיזוק רוח הלחימה של החיילים והמפקדים.
להלן דוגמאות אחדות מיני רבות המתייחסות לתהליך ההדתה ההולך ומתגבר בצה"ל:
באפריל 2005, לפני פינוי גוש קטיף, פרסמו הרבנים הראשיים פסק הלכה שלפיו אין לתת יד לפינוי יישובים בארץ ישראל וקראו לחיילים לסרב לכל פקודה לפינוי היישובים. אחדים מראשי ישיבות ההסדר הצטרפו לקריאה לחיילים לסרב פקודה. בספטמבר 2005 הציג הרמטכ"ל דאז נתונים שלפיהם בתקופת ההתנתקות נרשמו 63 סירובי פקודה (הייתה גם סרבנות אפורה בהיקפים לא קטנים). כל הסרבנים – מיעוטם קצינים ולמעלה משליש מהם חיילי ישיבות ההסדר – הועמדו לדין משמעתי ונדונו למאסר.
במהלך טקס להשבעת 700 טירוני גדוד שמשון בכותל המערבי באוקטובר 2009 הניפו הטירונים שלטי מחאה פוליטית שבהם נכתב כי הגדוד לא יפנה את חומש.
בשנת 2016 בשל חילוקי דעות בין הרבנות הצבאית לבין חיל החינוך בדבר תכנים מנוגדים, הוחלט לבסוף להכפיף את הענף לתודעה יהודית לאגף כוח אדם במטכ"ל.
בראשית שנות האלפיים החלו רבני הציונות הדתית להלין על שילוב נשים ביחידות מעורבות, דבר שלדעתם עלול לפגוע בחיילים הדתיים. כדי לאפשר לחיילים לשרת מבלי לפגוע באמונתם ובה בעת לשמור על עקרון השוויון ועל כבודן של החיילות, הותקנה פקודת השירות הצבאי המשותף. רטוריקת ההדרה נמשכה לאורך השנים וביוני 2022 הגיעה לשיאה כאשר הרבנים קראו לרמטכ"ל שלא לשלב נשים במסגרות נוספות מעורבות המוקמות במערך הלוחם, כדי לא ליצור פילוג ביחידות הלוחמות.
מדף המפקד לקרב שהפנה מח"ט גבעתי אל"ם עופר וינטר ערב מבצע "צוק איתן" לכל המפקדים והחיילים בחטיבה עולים מוטיבים שניתן לפרשם כמלחמת דת. בדף המפקד לקרב נכתבו משפטים, כגון "נושא עיניי לשמיים וקורא עימכם, ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכינו, אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המחרף ומנאץ שמך, עשה והתקיים בנו מקרא שכתוב 'כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם. ונאמר אמן'". ביוני 2021 ננזף תא"ל וינטר בידי הרמטכ"ל בעקבות שיחה שקיים עם ח"כ דאז נפתלי בנט ללא אישור מפקדיו (שיחות בין קצינים לפוליטיקאים שאינם שר הביטחון אסורות ללא קבלת אישור מוקדם).
בראשית 2016 הגיע הרב הצבאי הראשי (להלן: הרבצ"ר) תא"ל רפי פרץ לחתונה דתית כשהוא לבוש מדי צה"ל. הרבצ"ר נצפה רוקד עם אחד ממחברי "תורת המלך" (ספר הלכתי וגזעני) ומעביר לו את כומתתו הצבאית.
עם התחלת המבצע לשיפוץ קבר יוסף בשכם באפריל 2022 ציטט אל"ם רועי צוויג, מח"ט שומרון, בפני החיילים פסוקים מן התנ"ך כלהלן: "במקום זה הובטחה הארץ לאברהם אבינו, כנאמר לזרעך אתן את הארץ הזו… וכך אנו זוכים להשיב את כבוד הארץ ועם ישראל". בסוף מאי 2022 באירוע יום ירושלים של ישיבת אלון מורה, נשא המח"ט דברים וקבע שצה"ל וההתיישבות חד הם. המח"ט קיבל הערה ממפקד אוגדת איו"ש על כך שהשתתף באירוע ללא תיאום.
בשנים האחרונות החלו להתפרסם דיווחים שלפיהם בטקסים צבאיים, כגון סיום קורס מ"כים, החלו החיילים לשיר "אני מאמין" לאחר שירת המנון "התקווה".
בדצמבר 2022 הופיעו שליחי חב"ד בבית הספר למקצועות החי"ר לטקס הדלקת נרות חנוכה וסיפרו לנוכחים כי כוח שריון סורי נכנע במלחמת יום כיפור אחרי שהבחין בחיילי צה"ל שהניחו תפילין והניח שמדובר בנשק סודי חדש.
על פי ההסכם הקואליציוני מדצמבר 2022 בין הליכוד לבין הציונות הדתית, סוכם כי סמכות הרמטכ"ל למינוי הרבצ"ר תועבר לוועדה בראשות הרב הראשי הספרדי. עוד סוכם כי הרבצ"ר יוכפף לרמטכ"ל, אולם בעניינים הלכתיים-מקצועיים הוא לא יהיה נתון למרות מפקדיו, אלא לפסיקות של הרבנות הראשית.
רגע לפני המבצע בג'נין (יולי 2023) התאספו הלוחמים וקראו פרק תהילים להצלחת המבצע. קצין צה"ל הקריא את הפסוק "כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם".
לסיכום, מהמתואר לעיל עולה שהחדירה של תכנים דתיים החלה לחלחל בשנים האחרונות לצה"ל ולשדרות הפיקוד שלו, בעידודם ובמעורבותם של רבני הציונות הדתית. ההדתה העלתה טענות שלפיהן לחיילים הדתיים יש שני מקורות סמכות – רבנים ומפקדים, וכי ההדתה מובילה לשיח מיליטריסטי, דתי-לאומני הנגזר מתובנות הנלקחות מהתנ"ך וממורשת ישראל. עוד עולה מהמתואר לעיל כי קצינים בכירים החלו להיפגש עם פוליטיקאים ואישי ציבור ללא קבלת אישור ממפקדיהם. עם זאת, אף שכיום אין עוררין על קיומה של ההדתה בצה"ל אין נתונים מחקריים בדבר היקפה, משקלה הסגולי והשפעתה על הצבא ושדרות הפיקוד שלו.
9 תגובות
אילן
העלית נושא חשוב לדיון שממנה ועלה השאלה הבלתי נמנעת "האם ההדתה בצבא טובה למדינת ישראל אם לאו" אף שלא הבעתה דעה נחרצת ,קשה היה להסתיר את ביקורתך מכך, אני מהרהר בה.
ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, מצב טעון קונפליקט מובנה שאנו מחפשים דרך לגשר, לזכור שצהל הוא צבא העם ומשכך לא נראה לי נכון להפריד בין שני החלקים, אלא לשמור על איזון מסוים שניתן יהיה לחיות אתו.
ארה"ב היא דמוקרטיה וכול נאום מדיני מסתיים בפניה לאל שיברך את המדינה, ובצבא האמריקני ישנם כמרים ורבנים שפעילותם לגיבוש המורל ואחדות המטרה חשובה לכול מפקד- ומדוע דווקא אצלנו כמעט רגמו מח"ט שהוציא פקודת יום טרם קרב בו נישא שם האל. שופט במקרא קרא לעם "מי לה' אלי" כקריאה לאיחוד ושותפות הגורל, הלוואי שהחרדים היו נענים לקריאה. והחילונים שבינינו היו מזדהים עם הקריאה הזו גם כן.
ההבדל בין הדמוקרטיות המכבדות את הדת ובינינו- שאצלנו כהני הדת מנסים לכפות כללי התנהגות הילכתיים ארכאיים מימי הביניים שאינם רלוונטיים לחופש המחשבה של העידן הנוכחי (שירת נשים, בידוד ואחרים). כי הממסד הדתי בישראל שרובו מנותק מההוויה של צבא ההגנה לישראל, ממאיס עצמו על הציבור החילוני המסורתי המכבד את הדת. שאני נמנה עליו.
אי ההתגייסות בא מהדתיים החרדים
ההדתה בתוך הצבא באה מהדתיים הלאומיים
וכשתי קבוצות אלה חוברות וכקואליציה מנהלות את המדינה, מה נשאר לנו לעשות?
מה דעתו של הרב הראשי בצהל לקביעה בספרי הקודש שלנו כיללוחם היהודי מותר לאנוס גויות?
כל מילה בסלע. ולא רק בצבא. תראה מה כתב כאו יורם דורי במאמר שלו
הדברים ידועים. צבא ההגנה לישראל הוא גוף שמשרת חרדים ומתנחלים. אפשר לאהוב את זה או לא. אלו עובדות. השאלה מה לעשות עם העובדות האלה. מכוון שמדובר בצבא של חרדים ומתנחלים – שיתכבדו וישרתו הם. לא ברור לי למה ישראלי חילוני שאינו תומך בהתנחלויות צריך לשרת בצבא שאינו משרת אותו. ובטח שאין שום סיבה שנשים ימשיכו לשרת בצבא שמתייחס אליהן באופן מביש. זה הצבא שלהם – שהם ישרתו.
לחרדים יש יתרון. אם יגייסו אותם בכפייה הם יסרבו ויהיו מוכנים לשבת בבית סוהר. אף אחד לא יכול לכלוא עשרות או מאות אלפים
אבל עלינו הדבר אסור. וזה בשל העובדה שרובנו לא מוכנים ללכת עד הסוף
עם תפילין על הראש אי אפשר להצדיע
אני שומע סיפורים מבני גילי כי נכדיהם המשרתים בצבא נתקלים ביותר ויותר בעיות בכיוון הדתי מצד המסגרת הצבאית ומצד חיילים דתיים שמשרתים איתם
כשהחרדים לא מתגייסים – זה לא בסדר (כי משתמטים).
כשהדתיים (דתיים-לאומיים) כן מתגייסים – זה גם לא בסדר (כי הדתה).
אי-אפשר לתפוס את החבל הזה בשני קצותיו.
ובהערת אגב: אני לא רואה בעיה בנאום מפקד או פקודת-יום, או מכתב מוטיבציה להעלאת המורל ורוח הלחימה של הלוחמים לפני קרב שיש בו אלמנטיים יהודיים, מקראיים ולאומיים. הניסיון מראה שזה אכן מחזק את רוח הלחימה של הלוחמים, במיוחד אל מול פני המוות. הדת, במידה רבה, היא התשובה של האנושות למוות, כיוון שהיא מנסה לצקת משמעות הן בחיים והן במוות (ומה שבא אחריו).
ולבסוף, אסור לשכוח שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית וצה"ל הוא צבא העם היהודי שנועד לא רק להגן על ישראל וכל תושביה (מכל הדתות) אלא גם להגן על כל העם היהודי מפני שואה שנייה.