רק לא צה”ל

כתומך נלהב במחאה הדברים נכתבים בדם ליבי
סמל צה"ל
צילום: Meronim creative commons

את ראייתי השלילית של הממשלה הנוכחית, מהעומד בראשה ועד לאחרון שריה, אינני צריך להציג, משום שמאות הפוסטים שכתבתי בנושא, על בסיס יומי ממש, מדברים בעד עצמם. יתרה מכך, לדעתי המחאה תניב את התוצאות המקוות רק אם יוקצנו פעולות המחאה, אך מעולם לא פירטתי ולא חשפתי מהן אותן פעולות נדרשות, לפחות לדעתי, וזאת על מנת שלא אמצא עצמי בפתח ביתי מול לובש מדים, שיקצה לי דקה לארגן תיק עם מגבת, זוג תחתונים ומברשת שיניים.

לפני שאכנס ללב העניין שבו עוסק מאמר זה, אני מבקש להקדים כמה מילות רקע. הדור שאליו אני משתייך נולד שנים ספורות לאחר השואה ומלחמת העולם השנייה. רובינו קיבלנו את שמותינו לזכר הסבא או הסבתא שלנו, שלא הכרנו מעולם משום שנרצחו בשואה. כך, כשחלקנו גדלנו בצל סיפורי ואימת השואה, למדנו להעריץ את צה"ל, ובבוא היום אף להתמסר אליו ללא כל תנאי ומגבלה, כי בעינינו, הדור השני לניצולי השואה, צה"ל תמיד היה "תעודת הביטוח" והערובה להמשך קיומנו ושגשוגנו בארץ זו.

מאידך גיסא, אינני חסיד שוטה של כל פעילות צה"לית, בוודאי ובוודאי לא לאחר המלחמה הארורה ההיא באוקטובר 73', שבה נטלתי חלק כקצין צעיר. לא אחת ואף בעת הזו אני מביע בפרהסיה ביקורת על התנהלות כזו או אחרת של צה"ל. לכאורה נראה כאילו אני מצוי בסתירה פנימית בהתייחסותי לצה"ל, אך לא היא. זה מספר שבועות שאני מתחבט ומתלבט באשר לאקט ביטול ההתנדבות למילואים, אך דומה שהגעתי לכלל דעה מגובשת.

רבים מחבריי נוטלים חלק באדיקות רבה במחאה. שירתתי, בעיקר במילואים, לצד רבים מהם, ועם מנהיגי ומובילי המחאה נמנים כמה שהיו מפקדיי. לא מעטים מכל אלו שאוזכרו על ידי כאן משתייכים לקבוצה "זניחה" של טייסים שבלתי ראויים בממשלה ומקורבים למיניהם הגדירו כ"מוגלה שיש להוציא" או אמרו עליהם "שילכו לעזאזל" או הגדירו אותם "לא פטריוטים, לא ציונים, שהשקענו בהם המון כסף והם שוברים את הדיל". כאמור תמיכתי במחאה ובמוחים מוחלטת ומלאה. אבל…

מאז שהחלו לצוץ הקריאות לביטול ההתנדבות למילואים, חשתי שאיני מסוגל לתמוך בכך. לא מדובר בסירוב התייצבות של חיילי מילואים, שאיתם אין כל ויכוח כיצד המערכת אמורה לנהוג כלפיהם, אלא בהתנדבות ובזכות בסיסית לסיימה בכל עת. ההבדל בין השניים גדול, אף שרבים מ"נבחרינו" לא מצליחים משום מה לקלוט אותו. אף שזכות ביטול ההתנדבות עומדת להם לאותם מתנדבים, לעניות דעתי זו טעות קשה, אולי אפילו קריטית, שעלולה להציב אותנו בסיטואציות רבות סיכון. אין לי ספק שבעת מלחמה כולם ללא יוצא מן הכלל יתייצבו ביחידות ובטייסות, אולם אנשי צוות אוויר למשל שלא יטוסו מספר חודשים לפני כן, יאבדו את הכושר האווירי שלהם ולא יוכלו לסייע באופן מיידי.

לא כשוויץ היינו ולא ללוקסמבורג דמינו. בשכונה המטורפת שלנו אנו עלולים למצוא עצמנו בתוך דקות או שעות, כפי שכבר קרה ב-2006, מעורבים במלחמה, וסביר שזו כבר תהיה רב-זירתית. על כן אני תומך בהקצנת והחרפת המחאה האזרחית כנגד ממשלת ישראל, אך אנא, אני מבקש, אפילו מתחנן, רק אל תגעו בצה"ל, אל תגררו אותו למאבק הזה. צה"ל חשוב ויקר לכל אחד ואחת מאיתנו, והכרחי לשומרו נקי מהסחות דעת ועירני למען המשך הבטחת קיומנו. את המאבק יש להמשיך ולהרחיב כנגד ממשלת ישראל, אך את צה"ל אנא השאירו מחוץ לסחי הזה. הניחו לצה"ל!

התמונה מימים שבהם עוד נקראתי למילואים

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

48 תגובות

  1. שמח שאתה קורא להוציא את צה"ל מהמחלוקת הפוליטית. תודה

  2. דודי, גם אני במצב של כ20 שנה מתום תקופת התנדבות ארוכה בפיקוד על היחידה המוטסת אותה הקמתי. אבל, אילו הייתי בתוך זה, הייתי מפסיק את ההתנדבות שלי, ללא היסוס.
    אין ספק שנגרם נזק. אבל עומק האמצעים והאפקט שלהם חייבים להשקל לנוכח המצב שבו אנחנו נמצאים והוא מצב חרום מאין כמוהו.
    האיום של אנשי הצבא הוא כמעט האפקטיבי היחיד שיכול למנוע את ההדרדרות לתהום הדיקטטורה אילה אנחנו דוהרים, ללא מעצורים ואין לנו שום ברירה אלא להשתמש באמצעי הזה. אני תומך תמיכה מלאה בצעד הזה של מתנדבי המילואים ויכול רק לקוות שיצליחלעצור את הטירוף.

    1. נח קשה לי להתווכח איתך ותפיסת העמדה מבחינתי הייתה קשה מנשוא. מה שכנראה הכריע הוא החשש שמעשה
      כזה יצור תקדים והכשר להעשות בעתיד ע"י הצד שכנגד. כלומר במצב בו השילטון יהיה שמאלני. ויחידות שלמות בצה"ל שמרבית אנשיהם ימניים, יכריזו על סרובים לביצוע פעולות שלא מתיישבות עם קו מחשבתם. בסיטואציה כזו, אז באמת אפשר יהיה לסגור את הבסטה

        1. באשר לעתיד אני לפחות ביומיים האחרונים קצת יותר אופטימי. אומנם איני תומך בסרוב לצה"ל (בשל השלכות עתידיות) אך מעריך שדווקא צעד זה, עשוי לחולל את התמורה/השינוי בקואליציה…הלוואי

      1. עמדתך היא הנכונה ביותר. אסור בתכלית האיסור להכניס את צה"ל למחלוקת הפוליטית המתחוללת כיום בישראל. לעומת מגיבים אחרים דבריך צודקים ונגזרים מעמדות ענייניות, הגונות ואחראיות לעומת מגיבים אחרים שלא בוחנים את הסוגיה לכל עומקה. יישר כוחך.

  3. אני רוצה להבין
    אם מישהו מגיע למסקנה שהמשטר מטורלל ודיקטטורי, הוא צריך לשרת נאמנה בצבא?

    1. התשובה היא כן! ובה בעת להמשיך להפגין ולמרר את חיי השלטון.

      1. אני חייב להתנגד נחרצות לכך. המדינה כמדינה איננה ערך עליון אלא הערכים שהיא מייצגת והדרך שבה היא מתנהלת. כל מי שמשרת ושירת בצבא עשה זאת ביודעו שהוא חי בדמוקרטיה ולה הוא נשבע ואותה הוא משרת.
        עכשיו מנסים אנשים אפלים שהמדינה היהודית והדמוקרטית לא מעניינת אותם לגנוב את המדינה. אין להם רוב לכך למרות שהם טוענים שכן.
        את הדבר הזה חייבים למנוע בכל דרך.
        מדינת ישראל לא תשרוד אם לא תהיה דמוקרטית. מעבר לכך אין לה זכות קיום כמדינה לא דמוקרטית. בטח לא עבור נתניהו ולא עבור מדינת הלכה בה מי שרוצא לשלוט לא מוכן לקחת חלק במאמצים.

        1. דודי ירון צודק לחלוטין ולמרבה הצער אתה שוגה. לפני הוויכוחים צריך להבטיח את חיי היהודים בישראל. הערובה לכך הוא צה"ל. אם נהרוס את צה"ל, כפי שכבר יש מי שבטעות התחילו בכך, כל היתר אינו רלוונטי. ישראל איננה דיקטטורה. עוד רחוק מכך. וגם לא מדינת הלכה, גם לזה המרחק הוא רב ביותר. עוד זמן לא רב הפסיכוזה ההמונית שנפלה על ישראל תעבור מסדר היום ואז נישאר עם צבא פצוע ומדמם.
          אז כל "חכמי הדור" – תרדו מהגג. ולשי ענבר – מדינת ישראל היא כן ערך עליון. גם לדמוקרטיה פנים רבות. אם ננהג לפי הפרדיגמה שלך לא נהיה כאן בכלל. ואז גם לא יהיה מי שבעתיד יזכור את דבריך, שנאמרים מתוך טוהר מידות, אך בנאיביות משוללת מבט היסטורי.

          1. שי ענבר צודק לחלוטין. מדינה היא יישות פיקטיבית, שהוקמה בהסכמה בין אנשים, כדי שיוכלו לחיות ביחד, למרות כל השונה ביניהם ובגלל, כל הדומה והרצוי. כמו פוליסת ביטוח לחיים טובים, גם כאן יש עמלת ביטוח, שהיא ויתור על חופש, כדי לצור הגנה מקיפה על כלל האוכלוסיה, מפני גחמות היחיד.
            אם פוליסת הביטוח, אינה מכסה את הסיכונים, אין בה צורך ולבטח, היא אינה קדושה.

    1. מפגין ומקצין את המחאה האזרחית עד לקבלת תוצאה, אך ללא גרירת צה"ל פנימה כי אז תהיה לגיטימציה לעשות זאת גם אם תהיה פה פעם ממשלת שמואל (בשם ההדדיות)

  4. דודי שלום,
    הטיעון שלך הגיוני ומרגש, אך יש בעיה: המחאות של הפריוולגיים לא מזיזות להמוני החלכאים והנדכאים, ולמנהיגיהם הדמגוגים; הן רק מקשיחות את עמדתם ומלבות את שנאתם. נדרש נשק יום הדין, עם כל הצער והכאב. ולא בטוח שגם זה יעזור.
    לשיטתך, גם דבריו של גלנט, שעצרו את החקיקה, לא היו לגיטימיים: התערבות של שר, בעמדו כנציג צה"ל ומערכת הביטחון, בהחלטה פוליטית של ראש הממשלה. ההתערבות הייתה עד כדי כך לא לגיטימית, כידוע , שהוא פוטר במידי קבל עם ועדה.
    כל הכבוד לגלנט (איפה הוא עכשיו) וכל הכבוד לטייסים.
    לצערי, ברמת הפסיכוזה של ביבי, גם זה לא יעזור.

    1. גם אני, לצערי, פסימי. שתחרב המדינה ובלבד שיעצור משפטי.

    2. אלי, לא היה לי פשוט העניין. חשבתי למשל על סיטואציה עתידית שבה השמואל למשל יהיה בשלטון, ואז חטיבת גולני למשל תסרב לבצע פעולה מסוימת כי מרבית לוחמיה חושבים הפוך ממשלת השמואל (זאת כמובן לאור תקדים הטייסים ונוספים)

      1. דודי, זאת בדיוק אי ההבנה שמכשילה כל דיון: לא מדובר כאן על "פעולה" וגם לא על "מדיניות", מדובר כאן על שינוי חקיקה. נכון שצריכה להיות אפשרות לשנות גם חקיקה, אבל זה צריך להיות ברוב "מיוחס", ברוב משמעותי.
        כמה זה רוב מיוחס? שאלה פתוחה. לי זה ברור שלפחות דרוש רוב העולה על 64 מתוך 120. במיוחד במדינה משוסעת כשלנו.

      2. דודי, הטיעון הזה משמש את מובילי ההפיכה המשטרית וחבל שאתה משחק לידיהם. אין כאן עניין של ימין או שמאל ופעולה פוליטית כזו או אחרת.
        זו הפיכה משטרית ומעבר בשיטת הסלאמי מדמורקרטיה לדיקטטורה. כמעט שום דבר לא עוצר אותם בריצת אמוק ובקרוב פנייה לבג"ץ תהיה כמו בטורקיה
        אם זה הצעד היחיד שיצליח לבלום את הארוך, חייבים ולא רק רצוי לעשות אותו.

        1. בתחילת הדברים רמזתי (והסתפקתי בכך כדי לא להסתבך) שלתפיסתי יש להקצין את המחאה ולעבור למעשים (כולל "לא נחמדים"), מעבר לנושא הסרבנות לשירות מילואים

  5. à la guerre comme à la guerre – במלחמה כמו במלחמה.
    אנחנו כבר במלחמה על המולדת, על המדינה שנבנתה להיות דמוקרטיה ערכית, עוצמתית וחשובה לעולם.
    המלמחה הזו כבר קורית, הסכנות יקרו בהמשך, לכן במלחמה נלחמים מול הכנה הברורה והמיידית ומגייסים את כל מי שאפשר.
    את הסכנות בהמשך הדרך, נפגוש עם מה שישז. אם נצליח לעמוד נגדן, מה טוב. אם לא, אז מראש לא היתה הצדקה, להמשך קיומה של המדינה, כמדינה טוטליטרית, חשוכה ערכית ופוגענית במרכיבים שונים של החברה.
    אם לא ננצח, אפשר לומר שהכשלון היה צפוי מראש, כאשר הביאו לארץ, אנשים שדמוקרטיה וחופש מדת, אינם בלקסיקון שלהם.
    אולי לא נראה לך, אבל זה כן נראה בעיני המוחים, אלו שממש מסתכנים ולכן הם שקובעים. אנא קבל את החלטתם.

    1. בכללי מכבד את טיעונך, אך לא את דבריך המוגזמים בעיניי על אלה שהובאו לארץ שדמוקרטיה אינה בלקסיקון שלהם.

  6. דודי יקר
    הצבא הוא גוף פוליטי.
    הצבא מבצע מדיניות פוליטית.
    הצבא מונהג על ידי פוליטיקאי.
    זה היה כך מאז ומעולם, כל מלחמה מתחילה במשבר פוליטי, ומסתיימת בהסדר פוליטי.
    לפיכך הצבא הוא אורגן פוליטי מובהק, ולא ניתן לנתקו, או לראות אותו כגוף נפרד.
    מדינת ישראל, היתה עד עכשיו במידה רבה אורגן של מערכת הבטחון… ולא ההפך.
    מערכת הבטחון מעורבת בכל פרט במערכות "האזרחיות" , תשתיות, רפואה, תקשורת, תעשיה
    חינוך, מדיניות חוץ …. אז כיצד אתה רואה את "ההפרדה" ????

  7. שלמה יקירי

    טענותיך כבדות משקל ומחייבות התייחסות ארוכה ודוגמאות לאורך שנים רבות לאחור. לכן מציע שנעשה זאת בכייף פנים אל פנים בהזדמנות כשאמצא ב"אל קודס אל שריף"

  8. אני לא חושב שמי שסבור שבשלב מסויים יש דיקטטורה, צריך לשרת בצבא, וכמובן שהוא צריך להיות מוכן לשלם על כך במשפט

  9. חברים
    מתנהל כאן דיון שמעולם לא קיימנו ברמת חשיבות עליונה כזו שמסתבר שרוב המשתתפים כרן הם בוגרי מלחמות ושנים של התנדבות ומדברים מנהמת ליבם.
    אבל שימו לב- הממשלה הצליחה להטות את הדיון מהעיקר והוא אחריותה המלאה והבלעדית למצב, ומצליחה לזוועתנו לעורר ספקות בקרב רוב עשרות אלפי האזרחים המוחים בני 0 30-6- הממלאים את ליבנו תקווה.
    לזכור- כל הממשלה הזו הוקמה למטרה אחת בלבד- לחלץ את נתניהו מאימת הדין. ולכן חוק הסבירות הוא מהחשובים ביותר למטרה זו ולכן הוא מתעקש להעבירו ויהי מה. גרוע עוד יותר יהי בהמשך כי נתניהו בחוכמתו דחה את חוק פטור הגיוס לסוף עונת החורף!! כי הוא יודע שיקומם את כול העם.
    יש לחזק את ידי המוחים שהם קודם כול אזרחים ורק אחר כך רופאים, אנשי היטאק, טייסים וכול השאר
    חזק ואמץ

    1. מסכים איתך בהחלט לגבי נתניהו וסיבותיו, אך קשה לי לקבל את הפגיעה בצה"ל. כרגע כולנו בהמתנה לשלב הבא שיוכתב בפסיקת בג"צ

    2. צודק בהחלט דודי ירון שקורא להוציא את צה"ל מהמחלוקת הפוליטית. צה"ל הוא צבא ממלכתי ותפקידו להגן על המדינה ועל כל אזרחיה מפני איומים חיצוניים

  10. יש בעיה בטיעון שלך
    אם הצבא יכול להסתדר ללא המבקשים להפסיק לשרת – אז מה הבעיה? למה המנהיג נבוך.. שישפטו את מי שעושה משהו לא חוקי
    ואם הצבא לא יכול להסתדר בלעדיהם איך יתכן שמנהיגינו מוכנים להרוס את המדינה ובלבד שיעשו שינוי קטן כדיבריהם, בחוק

  11. אתה באמת היית מוכן לשרת בצבא של דיקטטורה? מצד אחד אתה טוען שאתה בהחמרת ההתנגדות לדיקטטורה, אבל מצד שני אתה מחייב שירות בצבא שלה. אם אתה לא חושב שאנחנו על סף הדיקטטורה, זה בסדר. אבל אם אתה חושב שהמצב מאוד קשה למה אתה מחייב שירות?

    1. אורית הסברתי במאמר. מחייב שירות בכל מצב ושילטון בגלל מצבנו הביטחוני בשכונה הזו. אנו לא בשוויץ. זה טאבו!!! לא נוגד את עמדתי שיש להילחם וביתר תוקף בשלטון דיקטטורי. אלו שני דברים שונים

    1. זה כבר קרה. הקו הבא, השחור, שאסור שיחצה הנו נקודת האל חזור

  12. כל אחד מתבצר בעמדתו ומתחפר יותר ויותר
    אף אחד לא עובר צד

    1. כך זה ימשך עד לנקודת השבר הבאה, דחיית בג"צ ואז למי נישמעים אז הכוחות צבא/משטרה

  13. ואם זה מה שיפיל את המחאה או יביא להצלחתה אתה עדיין מתנגד להכנסתה לצבא?

    1. בעיקרון כן אם כי ברי לי שאי הענות להתייצבות יכולה להעמיק את המשבר עד כדי ויתור על החקיקה וישוב המשבר. מקוה לא נגיע לכך בעזרת הבג"צ

  14. י.ל.: אתה אמיתי? טוב שכך? כשבכל יום שחולף צה"ל בכלל וח"א בפרט נחלש יותר ויותר ואצלך "טוב שכך?"

  15. המצב בנושא זה ממשיך להתדרדר
    עוד מעט כבר יגיע למצב של אל חזור

    1. כרגע תקוותינו שהבג"צ המתכנס עוד שבועיים בדיוק יושיע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של דורון

גַּלִּי

שיר על "כולם"