להתחיל לתקן את המעוות

כאשר מוניתי לתפקיד נציב קבילות החיילים החלטתי לעשות שינוי מהיסוד, לא עוד רק טיפול בקבילה של החייל, שהיא הסימפטום לחוסר אמון של החיילים במפקדיהם, אלא גם טיפול במניעת התוצאה עצמה שנובעת מהתנהלות פיקודית ומנהיגות קלוקלת של המפקדים הבכירים והזוטרים. בעשר השנים שכיהנתי כנציב קבילות החיילים (2008–2019) ביקרתי ב-1600 יחידות – ים, אוויר, יבשה, יחידות קרביות, לוגיסטיות, טכנולוגיות והדרכה. מדובר בממוצע בשלוש יחידות בשבוע, ארבע שעות בכל יחידה. לפיכך, אני יכול להעיד על עצמי באופן חד-משמעי, שבעשר שנות כהונתי כנציב קבילות החיילים ירדתי לשטח והפכתי כל אבן ואבן.

מביקוריי הרבים ביחידות צה"ל השונות עלתה תמונה קשה מאוד, ועל כן החלטתי לקיים תחקיר עומק על מערכים מבצעיים, לוגיסטיים, הדרכתיים, טכנולוגיים ותשתיתיים. ביצעתי עם חבריי מהנציבות מאות תחקירים. הממצאים שלנו היו חמורים מאוד והם מעידים שצה"ל והעורף לא מוכנים למלחמה. מכל הביקורות הקשות של מבקר הצבא, מבקר מערכת הביטחון ומבקר המדינה שקראתי עלו ממצאים דומים לחלוטין לממצאיי. נדהמתי לגלות שהרמטכ"לים והאלופים כלל לא קוראים את הביקורות הקשות ולכן גם לא עוסקים בתיקונן.

בתקופת כהונתי כנציב קבילות החיילים, הצגתי את ממצאיי בישיבות פורום מטכ"ל בפני הרמטכ"ל ואלופי צה"ל, ואלה השקיעו קרוב לשלושה מיליארד שקלים בתיקון הליקויים שמצאתי בתחקירים, אך כתוצאה מתרבות ארגונית קלוקלת, חוסר משמעת, אי-וידוא פקודות ואי-ביצוע בקרה ומעקב, התחומים שטופלו הדרדרו שוב לאחור.

בשנה האחרונה לכהונתי כנציב קבילות החיילים, בשנת 2018, כתבתי את "דו"ח בריק" (250 עמודים), ובו פירוט של 15 נושאים המעידים על אי-מוכנותם של הצבא והעורף למלחמה אזורית. הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט נלחם בי מלחמת חורמה על מנת שהדו"ח לא יפורסם, מחשש שבעקבותיו תתפוצץ בועת הדימוי שהצבא יצר תוך זריית חול בעיני הציבור. אולם התנהלותו החמורה והלא ערכית של איזנקוט לא צלחה והדו"ח שלי הועבר לוועדת חוץ וביטחון, לוועדת ביקורת המדינה, לשרים בקבינט ולראש הממשלה. במשך חודשים רבים דנו בדו"ח, בנוכחותי, בוועדת חוץ וביטחון, שאליה אני כפוף על פי החוק. לאחר מכן הצגתי את ממצאי הדו"ח גם בפני חברי הוועדה לביקורת המדינה, והתקיים דיון רחב בנושא.

עם מינויו של אביב כוכבי לרמטכ"ל נקראתי לפגישה בלשכתו. הרמטכ"ל כוכבי אמר לי שהוא מאמץ את הדו"ח ומקבלו ככתבו וכלשונו, ואף מתכוון לטפל בכל ממצאיו. הרמטכ"ל כוכבי הקים כמה צוותים שבראשם עמדו אלופים ותא"לים, והם נתבקשו ללמוד את הדו"ח ולהציג לרמטכ"ל דרכי פעולה לתיקון הממצאים הקשים. לאחר שישה חודשי עבודה הציגו הצוותים השונים לרמטכ"ל כוכבי תוכנית עבודה רב-שנתית לשיפור מצבו של הצבא. הרמטכ"ל אומנם התחיל ליישם את המלצותיי, אך לצערי הרב הוא לא התמיד במהלך הקשה הדורש נחישות בטיפול בבעיות הקשות שנבעו מאוזלת יד של שנים רבות. הרמטכ"ל כוכבי חשש שהבעיות הקשות הצפות למעלה תוך כדי הטיפול בהן, יציגו אותו כבעיה ולא כפתרון.

לפני כשנתיים לערך הקמתי בחסותה של אוניברסיטת רייכמן חמישה צוותי מומחים (שלא באו מתוך האוניברסיטה) שעסקו בחמישה נושאים של הביטחון הלאומי:

עדכון תפיסת הביטחון שלא עודכנה מאז ימיו של בן-גוריון;

צבא היבשה ומוכנותו למלחמה;

מוכנות צה"ל להגנה והתקפה אל מול מאות אלפי טילים, רקטות וכטב"מים שנבנו בעשרים השנים האחרונות כטבעת חנק סביב גבולותיה של ישראל;

מוכנות העורף למלחמה;

התרבות הארגונית של צה"ל.

הדו"ח "המלצות לחומש הבא – היערכות ישראל למלחמה", שכתבו צוותי המומחים, הוגש לכל מקבלי ההחלטות הבכירים ביותר בדרג הביטחוני והמדיני. פרופסור בועז גנור, שאימץ את הפרויקט ונבחר לאחרונה לנשיא אוניברסיטת רייכמן, היה שותף מלא ופעיל בכתיבת הדו"ח והובלתו יחד איתי.

לאחר סיום כתיבתו של הדו"ח, לפני כשנה וחצי לערך, נפגשנו עם ראש הממשלה דאז, נפתלי בנט, עם חברי המועצה לביטחון לאומי, עם כמה שרים מהקבינט וחברי כנסת, עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון ועם הרמטכ"ל כוכבי בלשכתו. כולם אימצו את הדו"ח שלנו והסכימו עם העובדות, המסקנות וההמלצות לפתרון בנושאים השונים. בשלושת החודשים האחרונים הצגתי באופן אישי את הדו"ח לשר הביטחון גלנט, למנכ"ל משרד הביטחון האלוף במיל' אייל זמיר, לרמטכ"ל הרצי הלוי, לסגן הרמטכ"ל האלוף אמיר ברעם. כולם כאחד אימצו את הדו"ח, את המסקנות ואת ההמלצות לפתרון. הרמטכ"ל הרצי הלוי אף הורה לסגנו לקיים עבודת מטה עם הנוגעים בדבר בצה"ל, שבסופה ייושמו ההמלצות שנכתבו בדו"ח.

לסיכום, אין כיום ויכוח בדרג המדיני והביטחוני על נכונות העובדות הקשות באשר לאי-מוכנותם של הצבא והעורף למלחמה אזורית, כפי שאני מציג ומתריע כבר שנים רבות. צריך להפשיל שרוולים ולהתחיל לתקן את המעוות. לצערי הרב, אובדן המשילות לצד כל מה שקורה היום במדינה, לא מביאים את הדרג המדיני לעסוק בדברים הבוערים באמת העומדים לפתחנו. הממשלה עסוקה בעיקר בכיבוי שריפות כתגובה למצבים ואירועים קשים, ולא בתוכניות לטווח ארוך ויישומן.