לשנות את שיטות הלחימה מהקצה לקצה

האירוע שהתרחש בימים האחרונים בג׳נין הוא אות מבשר רעות. מסתבר שהפלסטינים בג׳נין לומדים לקחים והכינו לצה״ל הפתעה לא נעימה כלל. הם נלחמו עם כוחות צה״ל במשך שמונה שעות שבמהלכן הפעילו נשק רב ומטעני צד ואף הצליחו לפגוע ברכבים ולפצוע שבעה חיילים. בניגוד למה שהכרנו בעבר, הפעם היו בשטח מעל ל-100 פלסטינים צעירים חמושים שירו בכוחותינו ללא הפסק, ללא שום מנגנון היררכי של מפקדים כפי שהיה בעבר, כך שלא הייתה מנהיגות שאפשר לפגוע בה ולעצור הכול. יש להם נשק רב, תחמושת וחומרי נפץ לרוב – אלה זורמים לג׳נין מגבול ירדן וממקומות נוספים.

צה״ל יצטרך לשנות מקצה לקצה את שיטות הלחימה שלו בטרור ביהודה ושומרון. פעולה רחבה של צה״ל בג׳נין עלולה להצית את כל האזור. בערים האחרות של יהודה ושומרון עדיין יש שליטה של הרשות הפלסטינית, ובערים אלה האלימות הפלסטינית כנגד כוחותינו ממותנת מאוד. אך עלינו לזכור שהרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון ממשיכה להיחלש, השפעת הג׳יהאד וחמאס הולכת וגוברת ורבים מאנשי התנזים (הצבא של הרשות הפלסטינית) עוברים לצידם. צריך להביא בחשבון שבהתפרצות כוללת ביהודה ושומרון התנזים עלול לעבור לצד השני ויחד איתם להילחם נגד ישראל. תהליך זה יכול להביא לפיצוץ אזורי, שצה״ל לא מוכן אליו בגלל קיצוצים נרחבים בשנים האחרונות בצבא היבשה ובגלל בעיית הכשירות של צבא המילואים.

לאור כל מה שתיארתי, אנו צופים היום באבסורד נוסף – כוונת הצבא למכור 200 טנקי מרכבה סימן 2 ו-3 למדינות באירופה, שהבינו את חשיבותו של הטנק מלקחי מלחמת אוקראינה. ואצלנו, אף כי אנו מאוימים עשרות מונים יותר ממדינות אירופה, אנו מוכנים לוותר על 200 טנקים. נראה לי שזו תהיה בכייה לדורות. לאחר הקיצוצים בעשרים השנים האחרונות של קרוב ל-2,000 טנקים, צה״ל נשאר עם צבא יבשה קטן מאוד שלא יוכל לתת תשובות במלחמה אזורית. אומנם 200 הטנקים המדוברים אינם בשימוש היום, אך אפשר להשמישם ולהחזיקם כטנקים רדומים בשגרה עם טיפול מינימלי. בשעת חירום יוכלו לעלות עליהם צוותים במילואים שהיום אין להם יחידות, שעד לא מזמן התאמנו על הטנקים האלה, והם יהיו כוח הגנה נוסף. מהלך כזה יאפשר גמישות מסוימת שלא קיימת היום.