נקודות תורפה לא סוגרים באזיקונים

מאמר זה נגזר בין היתר מהתחקיר שנערך על ידי צה"ל, מכתבות של פרשנים צבאיים ומראיונות שנערכו עם בכירים במערכת הביטחון ובצה"ל שפורסמו באמצעי התקשורת הכתובים והאלקטרוניים. כמו כן מחבר המאמר מצא לנכון להוסיף מספר המלצות, בעיקר המלצות הצופות פני עתיד.

לפני מספר שנים הושלמה הקמת גדר ביטחונית לאורך הגבול עם מצרים בעלות של מיליארדי שקלים. הגדר, שאורכה כ-230 ק"מ, כוללת מערכות התרעה שונות ומעברים ביטחוניים לשעת חירום, והוקמה בעיקר כדי לחסום את דרכם של מסתנני עבודה ומבריחי סמים.

הגדר הוקמה בתקופה של שלום יציב, תיאום ביטחוני אסטרטגי ושיתוף פעולה כלכלי בנושאי גז ואנרגיה, ועד לאחרונה הסירה מסדר היום את ההיבט הביטחוני, חסמה בהצלחה את דרכם של מסתנני העבודה לתוך ישראל והקשתה על מבריחי הסמים.

בראשית חודש יוני 2023 חתך חייל מצרי באמצעות סכין קומנדו את האזיקונים שנעלו את אחד המעברים הביטחוניים שנפרסו לאורך הגדר, חצה את הגדר והרג שלושה חיילי צה"ל. האירוע הסתיים בהרג החייל המצרי.

ההרג הוביל את אמצעי התקשורת להצביע על שורה של כשלים ומחדלים, כגון משמרות ארוכות, היעדר אפודי מגן, היעדר עמדות מבוטנות, קשר לקוי בין עמדות השמירה לבין המפקדות, היעדר הדדיות האבטחה בין עמדות השמירה ועוד.

הפרסומים חשפו גם סודות צבאיים, כגון מעברים ביטחוניים בגדר שנעולים על ידי אזיקונים מפלסטיק שניתן לחתוך אותם באמצעות סכין, וכן קשיים במתן התרעות על חציית הגדר הנגזרים מתוואי השטח וממזג אוויר בעייתי.

מערכת הביטחון מתמודדת זה תקופה ארוכה עם הניסיונות של ארגוני הטרור לפגוע בישראל באוויר, בים וביבשה. מעבר לתפקודה של הגדר בכל הנוגע למסתנני עבודה ולמבריחי הסמים, צה"ל נערך גם לאפשרות שמפגעים המשתייכים לארגון דאעש ינסו לחדור לישראל, אך תשומת הלב מופנית בעיקר לאפשרות של פיגוע מצד הארגונים.

לא מן הנמנע שלארגונים יש תכניות לעקוף את המכשול ברצועת עזה, לחדור למדבר סיני, לנטרל את אמצעי הניטור של הגדר הביטחונית, לפרוץ אותה באמצעות רכבים עמוסי חומרי נפץ או באמצעים אחרים או לעבור מעליה באמצעות סולמות מתקפלים.

תכניות מעין אלה לא מומשו עד כה ויש לקוות שלא ימומשו, אך האירוע הקשה עלול לספק חומר מחשבה לארגוני הטרור המחפשים ללא הרף נקודות תורפה כדי להתגבר על המכשולים הקרקעיים המוצבים לפניהם.

התחקיר שפרסם צה"ל אישר את מרבית הפרסומים ואף חשף כשלים שלא היו ידועים, כגון משמרת לילה שעל פי הנוהל אמורה הייתה לכלול ארבעה לוחמים ובפועל כללה שניים, וכן כי קיומם של המעברים הביטחוניים לא היה ידוע ללוחמים. יש לצפות שהצבא יתקן את הכשלים שהועלו בתחקיר.

לדעתי יש מקום לשקול את ביטון עמדות השמירה או לחלופין הקמת מגדלי שמירה ואת טיוב התקשורת באמצעות ציוד קשר ייעודי, כמקובל בצה"ל במצבים של מיסוך או תוואי שטח מורכבים. תיקון הליקויים אמור לאתגר את ארגוני הטרור, את ארגון דאעש וחיילים סוררים מהצד המצרי. בהקשר זה יש לתבוע מן הפיקוד המצרי לוודא שהחיילים המוצבים לאורך תוואי הגדר אינם משתייכים לארגון פוליטי או דתי קיצוני.

תיקון הכשלים רלוונטי לטווח הזמן הנראה לעין. בד בבד מתחייבת היערכות הצופה פני עתיד בכל הקשור לאפשרות לריחוף מעל לגדר הביטחונית. כפי שאמר בעבר פילוסוף צבאי, "אתה מגביה את הגדר והתוקף מייצר סולם גבוה יותר". שימוש ברחפנים, הן לא מאוישים הן מאוישים, שהחל כמהלך אזרחי אך עד מהרה הוסב גם לשימוש צבאי, מאפשר ריחוף מעל הגדר הביטחונית.

השימוש ברחפנים למטרות צבאיות צובר תאוצה ומחירם הולך ויורד. ארגוני הטרור עלולים להשתמש ברחפנים לא מאוישים כפלטפורמה נושאת חומרי נפץ שניתן להטילם על מוצבים צבאיים או על יישובים אזרחיים. לחלופין, הארגונים עלולים גם להפעיל רחפנים מאוישים – תרמילי ריחוף, טרקטורונים מעופפים – המסוגלים לשאת מפגע למרחק של מספר קילומטרים לפרק זמן של עשרות דקות. הרחפנים אמורים להכיל מנועים להמראה, לנחיתה, לשימור גובה ולתנועה בציר האופקי. אלמנטים כגון חיישנים וגירוסקופ לייזר עשויים להקנות להם יכולת ניווט וכושר תמרון.

לדעתי, פעילות של רחפנים מאוישים ולא מאוישים בעלי חתימה אופטית קטנה המרחפים בגובה נמוך עלולה להקשות על מערכות המכ"מים האוויריים והקרקעיים לאתר אותם וליירט אותם.

אשר על כן, צה"ל, אשר נערך בשנים האחרונות למתקפת רחפנים, צריך להתקין גם לאורך תוואי הגדר מערך לאיתור וליירוט רחפנים שיוכל לאתגר את ארגוני הטרור אם וכאשר יעשו בהם שימוש.