האם תהיה לנו הזדמנות שנייה בהתקפת פתע מסיבית?

השוואה להתפתחויות בפרוץ מלחמת יום הכיפורים
תמונה של נח
ד"ר נח שמיר

במלחמת ששת הימים, כשההפתעה הייתה בצידנו, ניצל חיל האוויר את אלמנט ההפתעה כדי לנטרל כמעט לחלוטין, במכה ראשונה, את חילות האוויר של מדינות האויב. כך קנה שליטה כמעט מוחלטת במרחב האווירי של הזירה כולה, וישראל זכתה ביתרון עצום בשדות הקרב כולם. אני עצמי הייתי חייל חי"ר במלחמה, ונהניתי אישית מיתרון זה כשחיל האוויר השמיד את הכוח הירדני שנערך להתקפת הנגד אחרי שכבשנו את ארמון הנציב בירושלים.

בפרוץ מלחמת יום הכיפורים אלמנט ההפתעה היה אצל מדינות ערב התוקפות. לכאורה היה אפשר לצפות שילמדו את הלקח החשוב הזה מהמלחמה הקודמת וינסו להשמיד במכת פתע את חיל האוויר הישראלי. למיטב ידיעתי (ואני לא מומחה), דבר זה לא קרה, אם משום שלא הייתה להם היכולת לעשות זאת אם משום שחשבו שהתקפת קרקע מסיבית ומשולבת תעשה את העבודה ולא יהיה בכך צורך. בפועל ההימנעות מהתקפת העורף הצבאי והעורף האזרחי הישראליים אפשרה לישראל להתאושש מההפתעה, להתארגן במשך כמה ימים, אפילו התארגנות צולעת, לשלוח כוחות (בעיקר מילואים) לחזיתות השונות, שבגלל הארץ הקטנה לא היו רחוקות, ליזום התקפות נגד ולבסוף לנצח במלחמה.

אני, שעברתי לבאר שבע יומיים לפני פרוץ המלחמה, רצתי ברגל לפיקוד שכלל את היחידה המוטסת שהקמתי, קיבלתי כמה רכבים עם נהגים ונשלחתי לאסוף את חיילי היחידה. נאמר לי שעד שאגמור את האיסוף יעמוד לרשותי מסוק בחצרים, ואכן כך היה. כל הזמן הזה לא הרגשנו שום פעילות מלחמתית ולכן יכולנו, וכך גם יחידות אחרות, להתארגן לפעילות המבצעית שלנו בבהילות, אבל ללא שום הפרעה.

כולנו מקווים שמכת פתע נוסח יום הכיפורים לא תונחת עלינו פעם נוספת. בין השאר אנו סומכים על ההרתעה שלנו, המאיימת להחזיר את לבנון לתקופת האבן באמצעים קונבנציונאליים, אבל בעיקר על ההרתעה הגרעינית כלפי איראן, שראשיה כבר הצהירו על מודעותם אליה (כפי שכתבתי במאמרי "הגרעין האיראני אינו איום קיומי. צריך אסטרטגיה אחרת", "הארץ" 8.7.21). בכל זאת, למרות המבצע האחרון בעזה נגד החוליה הקטנה והחלשה ביותר של ארגוני הפרוקסי האיראניים, התפיסה הרווחת היא שהמערך האיראני הולך וסוגר על ישראל מכל הכיוונים ומעמיד בספק את יכולת ההתגוננות שלה. הפיתוי למכת פתע, שממנה ישראל לא תספיק להתאושש ולהגיב בעוצמה, הולך וגובר.

בניגוד מוחלט למלחמת יום הכיפורים, שבה ניתן לישראל זמן חסד להתארגנות ומכות נגד, אם תונחת עלינו מכת פתע שהכוח העיקרי בה הוא חזבאללה, כאן לא יהיה שום זמן חסד וספק אם הצבא הקונבנציונאלי יהיה ערוך לתגובה עוצמתית. לחזבאללה יש כ-150,000 טילים המכסים את כל שטח ישראל, ולפי דיווחים ישנים, כ-1,500 טילים מדויקים. אני מניח שכעת המספר כבר גדול משמעותית, למרות ניסיונות ישראל לבלום את הגידול. לא ברור כמה טילים יכול חזבאללה להפעיל במכה ראשונה, אבל הם עובדים כל הזמן על הגדלת המספר הזה. נוסף להרס הנורא שיכולה לגרום מכה כזו במוקדים האזרחיים, כמות הטילים המדויקים מאפשרת פגיעה בכל המוקדים הצבאיים והאסטרטגיים, אפשרות שמעמידה בספק את יכולת ההתארגנות של הצבא למכת נגד.

נראה שיש לנו שני דברים שאנו יכולים לסמוך עליהם בתקווה שתחזית קודרת כזו, שיכולה להיות איום קיומי על מדינת ישראל, לא תתממש בשום אופן. האחד הוא שמנגנון המודיעין שלנו השתפר מאוד מאז מלחמת יום הכיפורים, ואי אפשר להנחית עלינו מכת פתע כזו בלי שנדע עליה מראש ונתכונן לקראתה. השני הוא ההרתעה הגרעינית שלנו – האיראנים מניחים שיכולת המכה השנייה שלנו תהיה קיימת אפילו אם הפגיעה בנו תהיה קטלנית, כמתואר למעלה, ובשום אופן לא יסתכנו בהשמדתם שלהם.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

25 תגובות

  1. למרות שכול שדרת הפיקוד מזהירה מפני בימים האחרונים מפני מתקפה משולבת על כול גבולותינו- ואנטי מקווה שלא מתוך שיקולים חילוץ הקואליציה מהאסון הפנימי שהיא מזמנת לנו- המאמר הזה חשוב מכול הסיבות גם במחיר הפחדה מסוימת, שמטרתה לא להרפות ידיים, אלא להתכונן כהלכה מתוך למידת לקחי מלחמת יום כיפור, יחד עם זאת אני מבקש לתקן:
    למען האמת, לא הייתה הפתעה, ועד היום אני מופתע מכך שעדיין ממשיכים להשתמש בתירוץ הזה למחדל הפוליטי הכי גדול של ישראל מאז כינונה. ביום שישי בבוקר שעה תשע בערך אספו את הקצינים הזוטרים בקריה (אנוכי ביניהם) והודיעו לנו בזו הלשון: מחר, שבת, בשעה 14:00 מלחמה עם סוריה ומצרים במקביל" לא נאמר דבר על "סבירות נמוכה" ושאר קשקושים- אלא בוודאות מוחלטת. באופן אישי הצטרפתי לתפקיד החירום שלי והחלנו בהכנות. לא הבנתי מדוע אין קריאה לגיוס כללי, וסברתי אז ש"שמה למעלה לבטח יודעים מה לעשות" עד ששמעתי את הסירנות בשעה שתיים…ולאחר שחזרתי מהעיר סואץ החלטתי לבדוק את "ההפתעה". ובכן- לא הייתה הפתעה, אלא החלטה פוליטית שסוכמה בין גולדה וקיסינג'ר בידיעת משה דיין שעצר בשבת שעה 11 את מטוסי חי"א שכבר התגלגלו להתקפת מנע, והבטיח לגולדה ש"הסדיר יבלום". לא סתם ביקשה גולדה נפשה למות, ולא מחמת הפתעת המלחמה כמו אי מוכנות צהל למלחמה (על כך שילם דדו במישרתו- ובצדק).
    הלקח המרכזי הוא כפול: צהל חייב להיות מוכן לכול סוג של מתקפה צבאית שרק ממתינה להזדמנות נאותה, וכן שעל ישראל לקחת אחריות מלאה על מצבה ולא להיענות לעוד קיסינג'ר כזה, ש מה שהינחה אותו הוא האינטרס האמריקני! וישראל הייתה בדרך…

    1. אינני יכול לסתור את דבריו של גדעון שניר ולפיהם ביום שישי (5 באוקטובר) בשעה תשע בבוקר נמסר לו שהמלחמה תפרוץ למחרת בשעה 14:00. אבל אני תמה כיצד מתיישב הדבר עם כל המקורות שעוסקים בפרוץ המלחמה. קיימת תמימות דעים שהפגישה בלונדון בין ראש אמ"ן צבי זמיר והמרגל המצרי אשרף מרואן, שבה נודע לזמיר על המלחמה, החלה בערך בחצות שבין שישי ושבת (לפי שעון ישראל). יתרה מזו, ראש אמ"ן אלי זעירא המשיך לטעון במשך כל הדיונים ביום שישי, ואפילו בשבת, ש"הסבירות למלחמה נמוכה". מה שכן קרה ביום שישי בבוקר הוא שהרמטכ"ל דוד אלעזר החליט על מצב כוננות ג'.

      1. יצחק -ושאר המגיבים התמהים. מלחמת יום כיפור אינה נושא המאמר החשוב כאן- אבל בקצרה למען ההיסטוריה, במיוחד כאשר רבים כול כך בקירבנו, מתאמצים לשכנע ולתרץ את כישלונם בהאדרת המיתוס על "ההפתעה" באמצעות מידע משובש במכוון מלא סטירות, שהכשיל גם את וועדת אגרנט.
        למיטב ידיעתי המידע התקבל כבר בליל חמישי- שישי, והועבר לאמ"ן בסביבות השעה 03. ישיבת חירום התקיימה בבוקר שישי, ובין 09 – 0930 עודכן כול אגף המבצעים עד רמת הקצונה הזוטרה- עובדה שאני חי אותה כאילו אתמול. כלומר- המטה הכללי ידע בוודאות מוחלטת על המועד המדויק לפחות 30 שעות קודם שעת ה- "ש".
        למען הסר ספק- מצרף עדות של קצין בחי"א ("ההפתעה" מקור ראשון): "כולכם מבלבלים את המוח, אורי פ | 9/10/11 12:18 "נושא ההפתעה הומצאה על מנת לחפות על מחדל אחר. אני קצין זוטר בח"א מקבל פקודה ביום שישי לפעול כך וכך כי מחר בשעה שתיים מלחמה. אז מה לח"א היו מקורות אחרים? כל הבלבלת על שעה שש והפתעה באות לכסות על קונספירציה דיינית וקיסינג'רית להחזיר את הכבוד למצרים על ידי יצירת ניצחון קטן, אך מה לעשות העסק יצא מכלל שליטה.כתובת IP: 109.186.209.1".

        מה ניתן וצריך היה לעשות ולא נעשה-החל משישי בבוקר- יתואר בהזדמנות אחרת. החשוב הם הלקחים שאיתם אנחנו חייבים לחיות, המשפיעים על תפיסת עולמינו לעתיד.

      2. אנא שים לב – צדק גדעון שניר. האם מה שכתב שניר מתיישב עם כל המקורות שעוסקים בפרוץ המלחמה? כל המקורות? אין מקורות אחרים?
        יש והיו מקורות אחרים. המפגש בין זמיר למרוואן בלונדון הוא רק אחד המקורות ולא החשוב שבהם. היו עוד מקורות כולל מיחידות האיסוף של צה"ל. אולי כדאי שתשאל את קציניו (שעדיין איתנו) של יואל בן פורת ז"ל ששרתו אז ב- 848?

        1. בתגובה הנ"ל ליצחק קאופמן
          בשורה ראשונה, במשפט השני, צ"ל: האם מה שכתב שמיר לא שניר. סליחה על הטעות.

    2. טעות הקלדה: צבי זמיר היה כמובן ראש המוסד ולא ראש אמ"ן.

    3. לא ביום שישי בבוקר כפי שכתבת, משום שרק בלילה שבין שישי לשבת (יום כיפור), שוב בשבת לפנות בוקר, רק לאחר סיום פגישת זמיר עם אשרף מרואן בלונדון, הועבר הדיווח לישראל על פתיחת הקרבות בו ביום ובשעה 18:00 (ולא 14:00 כפי שארע בפועל)

    4. אני מצטרף לאיציק בתגובה לדבריו המפתיעים של גדעון. איך זה יתכן שהוורסיה הזו של חוסר הפתעה, יום לפני, מתגלה רק עכשיו והיא בניגוד לידוע לכולנו?

      1. ידוע לכולנו? מי זה כולנו? זה כולל גם את אלה שיודעים אחרת? אולי אלו שהופתעו מדבריו של גדעון באמת ידעו רק חלק מהדברים?

        1. אני מתכוון למה שידוע לציבור הרחב, שאני חלק ממנו. אבל, בפרוש לא זה נושא המאמר.

  2. אומרים שהכל אישי, וזה נכון. לכן הדרך הטובה ביותר למנוע מלחמה היא ליצור וודאות מוחלטת אצל מנהיגי האוייב שהם אישית ומשפחתם יהיו הקרבנות הראשונים. הם החור בסכר שצריך לסתום מיידית.

    1. אביבה, הלואי וזה היה כל כך פשוט. אחרי מכה ראשונה קטלנית, אני בספק אם תהיה לנו היכולת לפגוע במישהו ספציפי. מה שעומד לנו היא ההרתעה הגרעינית העצומה שלנו

      1. מסכימה לגמרי נח היקר. אבל זה נשק יום הדין, כל', "תמות נפשי עם פלישתים". עבור האוייב הגדול שלנו -איראן – השגת יכולת נשק גרעיני משמעותה כפולה: הבטחת שלטון האייטלות מחד (כמו שאף אחד לא נוגע בקים ג'ונג און) ומטריה עבור הפרוקסיז שלה. אם האייטולות יודעים בוודאות שלדחוק את ישראל עם הגב אל הקיר (או אל הים) יחסל אותם ואת משפחותיהם אישית, אולי לא נגיע לשבר הזה. בכל מקרה, שם המשחק הוא הרתעה. וזה תקף גם לגבי הערבים המקיפים אותנו (ונמצאים בתוכנו).

        1. כפי שכבר כתבתי בכמהמאמרים ב"הארץ" וגם כאן, הם מודעים היטב להרתעה הגרעינית שלנו, שתשמיד למעשה את כל אירן, כולל הם ומשפחותיהם אם ינסו להשמיד אותנו. יותר חזק מכל הרתעה.

        2. בהחלט. שם המשחק – הרתעה. צודקת. גם כלפי אלה שמקיפים אותנו כולל אלה שבתוכנו. שאל נח בתגובה אחרת: האם בכלל תהיה לנו אופציית התארגנות במלחמת פתע עתידית. התשובה לשאלתו החשובה היא כן. למעשה אף פעם לא הופתענו. ביום כיפור הייתה החלטה של גולדה לא לתקוף ראשונים. היא צדקה. אבל לא הופתענו. בכך גדעון שניר צודק ב- 100%. בימים אלה ישראל לא רק מתארגנת להגנה אלא גם מונעת מאיראן הישגים, כולל בתחום הגרעיני. ישראל גם מתכוננת למניעת גרעין מאיראן. אסור לאפשר לאיראן גרעין. בהחלט מכל הסיבות הטובות שאת אביבה ציינת בתגובתך שלעיל.

  3. מלחמה מהסוג המתואר לא תמחור את ישראל, אבל תפורר אותה כי זה זה עוד קושי שיצטרף לאוסף גדול של בעיות שכבר עברו את המסה הקריטית

  4. כמו גדעון כתב, נושא המאמר אינו אם וכמה היתה הפתעה במלחמת יום הכיפורים, אלא האם תהיה לנו בכלל אופציית התארגנות במלחמת פתע עתידית.

    1. נח היקר, משום מה אתה סותר את עצמך. כותרת המשנה במאמר שלך אומרת (ציטוט): השוואה להתפתחויות בפרוץ מלחמת יום הכיפורים. אז המאמר עוסק גם בהתפתחויות לפני מלחמת יום הכיפורים (לא ברור מדוע מצאת לנכון להכחיש). וזה בסדר גמור. רצוי וצריך להשוות. כמובן גם בשביל להפיק לקחים. למשל מה דעתך על: אזרבייג'אן? תגובה מהים? תרגול עם כוח זר?

      1. למגיב: תמהני איפה מצאת סתירה. פרוץ המלחמה לא כולל שום דבר לפניה. אני מתייחס לזמן ההתארגנות שהתאפשר לנו לאחר שפרצה המלחמה, מה שאיפשר לנון לנצח בסופה. הפריבילגיה הזו לא תינתן לנו במלחמת פתע עתידית. זה נושא המאמר. כל השאר זה בירבורים מסביב.

  5. חבל להתווכח על הנושא של מידת ההפתעה ביום כיפור שתמיד מצית כאן את הדיונים. זה בכלל לא מוקד הדיון במאמר החשוב של ד"ר שמיר

  6. לכול המעונינים- עוד לא יבש הדיו על הויכוח ההפתעה במלחמת יום כיפור, התפרסמה היום כתבה ב YNET תחת הכותרת בנושא המפרט סדרת ראיונות וכתבים שהתנהלו עם איש המודיעין תא"ל תת-אלוף (במיל') בן פורת המצוטט: "כי המידע שלא הועבר, היה משנה לחלוטין את התמונה. "אילו הגיעה התרעה זו, 36 שעות לפני הפתיחה באש, היא יכלה לשנות באופן מהותי את עניין היערכות צה"ל למלחמה. במועד זה סדר כוחות המילואים של פיקוד צפון, ואפילו של פיקוד דרום, היו מגיעים לחזיתות לפני הפתיחה באש. לכוח הסדיר היבשתי, הימי והאוויר הייתה התרעה של 36 שעות במקום 10 שעות. כל תמונת המלחמה הייתה נראית אחרת",, הגיעה גם הגיעה!!
    אתם יכולים להבין את תמיהתי הגדולה- כאילו שהוא ואני (אמנם כול אחד במסגרת אחרת) לא היינו במטכ"ל באותו יום שישי בבוקר. והחמור מכול שעדיין 50 שנים אחרי-מפיצים "עבודת תחקיר סודית" מעוותת שכזאת. ועוד מפיו של קצין מודיעין בכיר!
    אורי מילשטיין כתב באתר שסילוף וכיסוי תחת בצבא- היו קיימים כבר במלחמת השחרור. עד לפני חצי שעה עוד היססתי, מעכשיו- צודק!

  7. הכל תלוי בחוסן ובלכידות, שמנהיגינו מכל המפלגות גורמים להתפוררות שלהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עמירם

השלכות

על תכונותיו של אדם בוגר

דילוג לתוכן