בימים אלו עולה מקרב לוחמי מילואים מהשורה המבצעית הראשונה אזהרה שהם לא יהיו מוכנים להתנדב לשירות צבאי אם תתרחש ההפיכה השלטונית ואיתה קץ קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות.
החלק האחרון בשבועת האמונים לצה״ל אומר כך: ״…לציית לכל הפקודות וההוראות הניתנות על ידי המפקדים המוסמכים ולהקדיש את כל כוחותיי ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל״.
אין כאן צורך בפרשנות מתוחכמת. הצהרה פשוטה וברורה – להיות מוכן למות עבור המולדת הלכה למעשה. בבתי הקברות הצבאיים מונחים זה לצד זה מיטב בניה של מדינת ישראל שהקריבו את חייהם בהתאם לשבועה זו. ממיטב מפקדיי, פקודיי, חבריי וכן גם ממשפחתי. בן גביר לא נשבע בשבועה זו, שהרי הוא לא שירת בצה״ל, ולכן כה מבהיל המרחק הבלתי נתפס בין לוחם המוכן להקריב את עצמו למען המדינה לבין זה המוכן להקריב את האחרים למען גחמותיו.
מהות ההקרבה היא ציות למדינת ישראל היהודית והדמוקרטית שפעלה מאז כינונה ברוח מגילת העצמאות. מדינת ישראל שפעלה מאז כינונה נגד סכנות חיצוניות ופנימיות וברוח האחדות הלאומית. האמנו בלב שלם, למרות כל הסוגיות והדילמות החברתיות שהיו בקרבנו, כי חובתנו וזכותנו לקיים את השבועה שעליה נשבענו ככתבה וכלשונה.
בחודשיים האחרונים קרה דבר בישראל. זכותנו וחובתנו כיום כאזרחי המדינה וכמתנדבים לשאול מבעוד יום את עצמנו ואת הממשל האם הדרך שמדינת ישראל מובלת בה לא תעלה את שאלת הנכונות להקרבת החיים – שהוא המחיר האולטימטיבי שאנחנו עשויים לשלם. האם בסופו של יום לא יהיה דגל שחור מונף מעל כוונותיה של הממשלה. הסייג להתנדבות שמעלים המוחים, בנושאם את דגלי הכחול-לבן, הוא איתות לכך שיש לנו ספק בכיוון ובדרך המסוכנת שמובילה הממשלה הזאת. האם בבוא היום נכון לנו הציות העיוור לגחמות של בן גביר וסמוטריץ', שעניינם המשיחי הוא חזון מדינה אחרת ושתופסים אותנו ״האנרכיסטים״ כ״צבא השכירים״ שיילחם ויקריב עצמו למימוש חזונם המשיחי בדרך לאבדון? האם נכון להיות מובלים בדרך שמערערת את הנחת היסוד שקבע בן-גוריון כי ״גורל ישראל תלוי בשני דברים – בכוחה ובצדקתה״?
ראש ממשלה הנושא שלושה כתבי אישום על שחיתות, עניינו המרכזי הוא בשרידותו האישית. זהו ראש ממשלה שבעיניים פקוחות מוביל ציבור אזרחים עצום לאי אמון מוחלט בדרך שהממשלה הולכת בה, דרך המובילה לקריסה כלכלית, לאפליה מגדרית, להעדר שוויון חברתי, למדינת אפרטהייד ואלימות, לכאוס חברתי השזור בשנאה, פחד ותרבות שקר. ראש ממשלה שכזה וממשלה שכזו, אין להם לתמוה על כך שמיטב בנינו ובנותינו יגידו ״עד כאן״ בדרכים הבלתי אלימות שבידם. חובתנו להציב כבר עתה את סימני האזהרה ולפעול כך שלא ימומש חזון העוועים של ראש ממשלה, שריו והפרלמנטרים הסובבים אותו – לוין את רוטמן, בן גביר את סמוטריץ' ואחרים, בין שהוא מוביל אותם למען שרידותו האישית והנהנתנות המשפחתית ובין שהוא מובל על ידי הגופים מימינו ומשמאלו שעניינם חיסול המערכת המשפטית והפרדת הרשויות כדי שיוכלו לנהוג על פי גחמותיהם הסקטוריאליות, האורתודוקסיות או המשיחיות.
נלחמנו בעבר ואנחנו נלחמים עתה, כן, נלחמים, למען קיומה האיתן והנצחי של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כעוגן ליהדות העולם על כל גווניה וכאור לגויים; ונלחמים כדי למנוע את חורבן הבית ואת השותפות הבלתי תיאמן והבלתי מכוונת בין מחריבייך מחוץ ומחריבייך מבפנים.
48 תגובות
אמירתו הקשה של ה"שר" קרעי, רקמגבירה את הצורך שמירב האזרחים המוחים יעודדו גם את אנשי הצבא להשמיע דעתם. תודה על המאמר.
אכן נכון, שמן למדורה כערובה להרחבת הבערה והשנאה.
צריך למצוא את האיזון הנכון בין השמעת המחאה בצה"ל בקול רם, כך שינתן לה המשקל המתאים לבין אי פגיעה בכשירות הצבא ומוכנותו לכל מה שידרש ממנו. למחאת נמילואימניקים וסרובם לשרת ממשלה דיקטטורית יש משקל רב ובמלחמה על מהות המדינה, זה כלי שאי אפשר לוותר עליו.
בעת הזאת הזעקה, ההתרעה והאזהרה יש להם מקום. בהינתן הפיכה משטרית אנשי מילואים ילכו בעקבות צו מצפונם וכללי המשחק עלולים להיות שונים.
איך אנחנו שנשבענו אמונים למדינה בעת התגייסותינו לצה"ל נוכל לפעול,להילחם ולהקריב בהמשך להנחיית הממשלה באם וכאשר שחלק מאנשיה ששולחים אותנו לקרב ולמשימות לא נישבעו כשבועתינו ולא שירתו .
אותם אנשים שחברי כנסת נשבעו לכנסת וחוקיה,מפריד ברגל גסה את אותה שבועה.
אכן , זו חלק מהבעיה הבסיסית.
יישר כוח. קול שפוי לעומת דיסטל וקרעי אשר לא מבינים מה הם עושים.
אנו לפני חורבן הבית השלישי ואותם קנאים מובילים אותנו בעיניים עיוורות.
תקשיבו לאלוף אור (מנדי).
תודה.
מנדי ידידי ,
אכן דברים מהלב. אכן דברים נכונים .
חסר לי המסר לפעולה . מה המסקנה מכל זה ? מה צריך לעשות ?
האם נשאר נקיים ולא נתלכלך בסרבנות ? או שמא נכניס את הידיים עמוק לזוהמה – ונהיה מסוגלים גם לאיים באי ציות לחוק ואף בסרבנות .
דומני שעוד לא היה איש צבא אחד בדרג אלוף – שקרא ללכת בדרך קיצונית זו .
זו היא לדעתי הדרך היחידה שבה ניתן כרגע לנצח – ואולי אף במחיר זול יותר מאשר תגרום ההשהיה בשמוש בה .
שקלתי הייטב את מילותי הקשות . לדעתי אין כרגע דרך אחרת . M
מודי רעי,
בשלב זה צריך להרחיב המחאה בכל מקום ובכל זמן כדי לעצור ולבטל את התהליך ההזוי. אני שותף לאמירות ההתרעה והאזהרה לעתיד של אנשי המילואים. זה מאבק ארוך. בהינתן ההפיכה השלטונית כללי המשחק ישתנו .
אבחנה מדויקת
ופתרון?
בשלב זה, מחאה ויותר מחאה.
ישר כח
תודה אליעזר.
כל אחד חייב לעשות כמיטב יכולתו באמירה ובמחאה ובשביתה כדי לעצור את התרסקות המדינה
אכן
כל מלה בסלע!
אשתו של נתניהו נתנה ביטוי לאתוס המשפחתי שלהם מזמן בהקלטה המפורסמת "שתישרף המדינה".
הפוליטיקאית הכושלת איילת שקד שניסתה בכל כוחה להתקבל ע"י הנתניהוז ללא הצלחה, הטיחה בהם שהם דיקטטורים. https://news.walla.co.il/item/3433197
השאלה היום כדי למנוע אסון לאומי היא: עד כמה יסתכן נתניהו בהתקרבות לקצה הצוק בהימור שלו, מחד, ועד כמה ישלמו מוסדות המדינה ממערכת המשפט ועד לכל המתנגדים למהפכה השלטונית המאיימת עלינו, מאידך.
בסופו של דבר אנחנו במשחק צ'יקן נורא.
מן הסתם נתניהו רוצה חנינה טוטאלית והמשך כהונתו כראש ממשלה, תמורת נסיגה כמעט מלאה מהמהפכה.
מן הסתם הוא יכול לבצע זאת אם מפלגה מהאופוזיציה תחליף את מפלגות סמוטריץ ובן גביר. ללוין אין דיויזיות.
אז מי ימצמץ ראשון?
כל מילה בסלע!
תודה
אהבתי ניתוח זה
תודה זאביק.
עלינו חלה החובה להמשיך ללחוץ.
כל מילה בסלע
תודה עפר
אטען שאיומי חיילי ומילואי צה״ל הם בבחינת איומי סרק שיתגלו כאלה ברגע האמת לאחר שהמהפיכה השלטונית תושלם בקריאה השלישית והמדינה תזרוק ממש את מגילת העצמאות ואת הדמוקרטיה לפח האשפה ההיסטורי ותיקרא, בין העמים, מדינה דיקטטורית ומושחתת שהוקמה על ידי בני אדם דחלקם מושחתים מוכחים וחלקם בסטטוס של נאשמים.
אני ניסמך על סיטואציה הזויה שבה אנו מותקפים והממשלה הדיקטטורית מורה לצה״ל לתקוף ו/או להגן – יבוצע או לא יבוצע ?
אני מקבל כל מילה שמנדי הקליד מדם לבו ומכאן שעל החברה הישראלית לפעול במלוא האמצעים העומדים לרשותה להתעשט ולהגביר את השפעתה, כולל השבתות, מרי אזרחי במלוא משמעותו ולהוסיף אמצעי השפעה כיד הדמיון של מיטב המוחות הקיימים כאן – והם קיימים – וכל זאת על מנת להציל את הדמוקרטיה.
הממשלה מזכירה לי את ״החלילן מהמלין״ שהיפנט את העכברושים, הביא להיעלמם והציל את העיירה המלין ומשלא קיבל את שהובטח לו החליט להציל את הילדים מלהיות רשעים עפ״י שהיו המבוגרים, הקסים אותם והובילם לארץ של כיף ומשחקים, שם כולם חיים באושר ועושר.
ומכאן מי יהיה ״החלילן״ שיציל אותנו ? הנשיא ? לפיד? כמת? או מישהו שעדיין לא גילה את עצמו
זאביק ידידי, ימים יגידו. לנו אסור לשבת על הגדר.
מי שקורא לי בוגד ואנרכיסט ושולח אותי לעזאזל הוא לא מנהיג ראוי שיכול לצפות שאמלא את הוראותיו
אמת
צודק, צודק, צודק.
מה שאמר קרעי זה חמור ביותר. אדם כזה אסור שיהיה שר, גם לא חבר כנסת
נכון. זוהיא הערת אזהרה על מה שצפויי בהמשך בהינתן ההפיכה השלטונית
מנדי אתה אלוף!
תודה.
כל הכתוב נכון. אלא, מה – אין בכתוב דרך לפעולה . לסרב/לא לסרב, להיאבק בכוח/באופן פסיבי בלבד – בהפגנות וכו׳?
בשלב זה, להרחיב את המחאה בכל מקום ובכל זמן.
אנחנו קרוב מאוד לנקודת אל חזור
יש להגיע לשיא המחאה האקטיבית מיד
אחרת כבר יהיה מאוחר מידי מכדי לשנות
השבוע הבא יפול דבר. או הידברת או מהומה חסרת תקדים
צריכים מסה גדולה יותר של מתנגדים גלויים למהפכה החוקתית ותומכים בשביתות והפסקת אורח החיים הרגיל כאילו לא קרה כלום
אכן נכון מאד. הבשורה הטובה שזה הולך ומתעצם.
איך יכול להיות שראש הממשלה עוצם עיניו ולא רואה את מה שעומד לקרות כאן בטווח הקצר???
או שהוא מתעלם במכוון מתוך הבנה ( מוטעת) שאפשר לרמות את כולם כל הזמן.
אנחנו מברברים והמהפכה קורמת עוד וגידים וכנראה שאי אפשר למנוע את המשך התהליך
אכם מורכב וקשה, אבל אין דבר שאי אפשר למנוע. זה תלויי גם בנו בכל אחד מאיתנו. ייתכן וזה לא יהיה קצר אבל לקבל כמכת שמיים זו לא אופציה.
מקווה שהפגנות יעזרו. כנראה שלא. ואז?
כנראה שבטווח של שבוע או שהבעיה תיפתר אחרי הרגעה, או שכלום לא ישתנה והמחאה תגביר את האקטיביות שלה, המצב הנוכחי לא יכול להמשך כמו שהוא זמן רב
היום גם הרמטכ"ל ושם שר הביטחון אמרו דברים בכיוון הכללי של המאמר. אולי זה יביא שינוי בהתייחסות?
ומה עם השבועה של חברי הכנסת? הם לא חייבים לקיימה?
חברי הכנסת נבחרו לכנסת כתוצאה מרצונם הם. הציבור צריך לשפוט את מוסריותם ונאמנותם . הלוואי שזה היה כך..
החילים נשלחים לשרת את המדינה מכוח החוק, בין רוצים או לא ( למעט אלה ש״זכו״ בפריבילגיה הבלתי שיוויונית שלא לשרת). שבועתם להיות מוכנים להקריב את נפשם אין לה אח ורע בשום מוסד ממשלתי או ציבורי ולכן כה הכרחית צריכה להיות אמונתם בצדקת הדרך.