השר לשעבר, אברהם כץ-עוז, התייחס בריאיון (3.2.2023) לסוגיית הריבונות בבקעת הירדן. לדבריו, החלת הריבונות היא צורך ביטחוני של מדינת ישראל. בירדן חיים כיום כשישה מיליון פלסטינים, חצי מיליון בדואים וכשלושה מיליון אחרים. יש להניח שלאחר שבית המלוכה בירדן ייפול, תוקם ירדן פלסטינית. לא בלתי אפשרי שאיראן תשתלט על עיראק ועל ירדן. לפיכך, ריבונות על בקעת הירדן היא הערובה היחידה לביטחוננו בכל עתיד נראה לעין. ריבונות על הבקעה מוסכמת על 85% מתושבי ישראל .
אבקש לחלוק על דעתו של אברהם כץ-עוז. בקעת הירדן משתרעת על השטח שבין הירדן לכביש 90; משדמות מחולה בצפון ועד יתיר בדרום. אורכה כ-180 ק"מ ורוחבה נע בין ק"מ אחד לשמונה ק"מ.
במקרה שיתממש תרחיש האימים דלעיל, או תרחיש דומה, ימצאו את עצמם בחורינו המצוינים, המגנים על בקעת הירדן, פרושים לאורכו של מסדרון ארוך ודקיק, נטול יתרונות טופוגרפיים; מעין קו מז'ינו ללא מערך הביצורים וללא העורף האסטרטגי. בהמשך לאותו תרחיש, יעמדו כנגדנו ממזרח שישה מיליון פלסטינים ירדנים; ממערב יצטרפו אליהם שלושה מיליון הפלסטינים תושבי הרש"פ. לא נוכל אלא להתקפל במהירות ובמינימום אבדות, ולהתפנות לשטח מדינת ישראל; כאן ימתינו לכוחותינו שלושה מיליון הפלסטינים תושבי ישראל, שיתקוממו אף הם מן הסתם, לפי אותו תרחיש אימים; שלא לדבר על שני מיליון הפלסטינים ברצועת עזה, שיצטרפו אף הם לחגיגה, למה לא?
בכל תרחיש עתידי אין לבקעת הירדן כל ערך ביטחוני. 85% מתושבי ישראל, שעליהם מוסכמת החלת ריבונות ישראל על הבקעה, כוללים מן הסתם את 50% מצביעי הקואליציה הנוכחית, שסיפוח הגדה כולה מוסכם עליהם. אחוזים מרשימים אלה אינם מעידים על חשיבה מעמיקה אלא על משאלות לב.
9 תגובות
אלי וידן היקר,
ברשותך, כך אני מקווה, אבקש לחלוק על דעתך בעניין הבקעה. כאשר אתה בא לחלוק על דעתו של כץ-עוז (וזה בהחלט מותר) עליך לפחות לדייק בפרטים. ראשית, המרחק משדמות מחולה עד בית הערבה הוא כ- 70 ק"מ. זה אורך השטח שעליו מדובר. לא 180 ק"מ. מה הקשר של יתיר לעניין זה? השטח הרלוונטי הוא בין נהר הירדן עד לכביש אלון. בהחלט רוחבו אינו בין 1 עד 8 ק"מ.
שנית, הוקם בגזרה זו מערך הגנתי כנגד פלישה ממזרח שאין ביכולת אף צבא הנמצא בטווח הרלוונטי לצלוח אותו. כאשר אתה כותב על עניין זה מן הראוי שתתעדכן במה שקיים שם.
שלישית, אין תסריט שבמהלכו "בחורינו המצוינים" ייסוגו משם לשטח ישראל. לאן – לשטח שבין ניצני עוז לנתניה? האם לא ברור לך שאם, חו"ח, יקרה תסריט שכזה הלכה מדינת ישראל?
רביעית, לא אתייחס למספרי הפלסטינים שנקבת במאמרך, או לאחוזי התמיכה בקרב הישראלים בתכנית כץ-עוז. אין בכך רבותא.
אתה טועה בגדול בהצהרתך שאין לבקעה ערך ביטחוני עבור מדינת ישראל.
העניין אינו בגדר משאלת לב כפי שכתבת. אין אף אחד מבין המבינים בענייני ביטחון שחושב כמוך. אם יש – תן לנו לדעת.
נשמע הגיוני. איך קורה שהטיעון לא הועלה ולא נשמע אף פעם?
בתגובה לכתבה. לבקעת הירדן חשיבות ביטחונית מהמעלה הראשונה. אין לכך קשר לאידיאולוגיה. השיקול של החזקת בקעת הירדן בשליטתנו הוא ביטוחני נטו.
אפילו על נושא כזה יש חילוקי דעות וגם אי הסכמות על העובדות. וזה בסדר ואפילו חיובי. כי זה מעורר מחשבה ובדיקת עובדות. וככה מחליפים געות. ובשביל זה יש מדיה.
אני מודה שלא התעמקתי בצורך הבטחוני להחזיק בבקעת הירדן ויש פנים לכאן ולכאן בלחימה מודרנית, שאני לא מומחה בה. דבר אחד בטוח, 85% התומכים, זה בעקבות "כזה ראה וקדש" שלא הושקע בו מחשבה וחקר רציני מצד רובם.
הערך הביטחוני של השליטה על קו הירדן עבור מדינת ישראל- הוא מוחלט. גם המלך הירדני אחוז בעתה מעצם האפשרות שלא היה דבר שיחצוץ בינו ובין הפלסטינים בגדה במיוחד נוכח האפשרות הסבירה שהחמאס ישתלט על הגדה לאחר הסתלקותו של אבו מאזן. אמנם הוא מנוע מלאמר בפומבי-דברים אלו נסגרים בשיחות חשאיות בהשתתפות האמריקנים. איזו צורה של שליטה, רוחב עומק אמצעים וכו- זה לדיון במקום אחר. בכול מקרה לא רק כאמצעי התראה- אלא הרתעה של ממש. לשת"פ הזה עם ירדן יש משמעות גם לאחריות המלך ליצב קו הגנה ראשוני מול איום מכיוון המדבר העירקי ממזרח ועוד. זו אחת הסיבות מדוע ישראל נאלצת לסבול את ההתקפות המילוליות של המלך נגד ישראל- כי חפץ חיים הוא..וגם אנחנו..
לד"ר גדעון שניר
כל מי שמוריד מערך בקעת הירדן לצורך הגנת מדינת ישראל או שאינו מבין כהוא זה בענייני ביטחון, או שהוא מנסה להטיף להקמת מדינה פלסטינית שבלי הבקעה לא תוכל לקום. וזאת עוד לפני שהתייחסנו לביטחונה של מדינת ירדן או חשיבותה של בקעת הירדן כנדבך המזרחי שלמדינת ישראל שתכלול גם מסילת רכבת מבית שאן לאילת עם חיבור מאזור יריחו לירושלים, כמו גם תעלת ימים שתזרים מי ים לים המלח ותיצור אפשרויות להידרואלקטריקה להשבת גובה מי ים המלח ולאספקת מים מותפלים לתושבי האזור. כבר מדברים על הפרויקטים הללו מזה מספר שנים. לבסוף זה יתבצע.
תלוי מה יהיה הרכב הממשלה כאשר תיפול החלטה כזאת או אחרת. כל היתר דיבורים
זאת לא החלטה בפני עצמה
זה יכול להיות רק חלק מהסדר כולל
והסוגיה המסויימת הזאת תיפתר כחלק ממנו